בדרכו שלו: השירים של אסי דיין
מדואט נשכח מהסרט "בחינות בגרות", דרך "שיר הפרחה" שהפך ללהיט על-זמני ועד לפואמת אהבה שחיבר לאמו רות לכבוד יום הולדתה ה-92. השירים שכתב אסי דיין הפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית. "החלטתי ללכת בשדות/ עם כישרון למות יפה לפני הסוף/ ואז כתבתי בכמה שעות את ההמנון/ שהפך מהתקווה ל'גבעת חלפון'". נפרדים מאסי דיין
"בחינת בגרות" - מתוך הסרט בעל אותו השם
שיר הנושא של הסרט "בחינות בגרות" שכתב אסי דיין, מבוצע על ידי מזי כהן וגרי אקשטיין, ונחשב לאחד הדואטים הפחות מוכרים במוזיקה הישראלית. השיר תואם את רוח הנעורים של גיבורי הסרט. ויש שסוברים כי הדואט "Up Where We Belong" של ג'ניפר וורנס וג'ו קוקר מתוך הסרט "קצין וג'נטלמן" (שיצא שנה לפני כן) השפיע על דיין בכתיבת השיר.
לא מדובר בשיר שהפך לקאנוני, ולמעשה מדובר באחד השירים הפחות מוכרים ברפטואר של דיין. הוא כתב את מילות השיר עם עלי מוהר, ללחן של נפתל אלטר.
לאמא בת ה-92
שיר שכתב אסי דיין לכבוד יום הולדתה של אמו, רות דייןכַּמָּה מִשְׁפָּטִים בְּתוֹר מַתָּנָה
בְּטֶרֶם יְעֻקְּלוּ לִי שְׁאֵרִיּוֹת הַמִּלִּים
בְּטֶרֶם יְאַחֲרוּ לָרִיצָה שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת אֶת חַיַּיִךְ עִם חֵרוּת הַנְּתִינָה
וְאַתְּ מִין "מָאמָא תְּרוּתֶזָה" הַמְנַעֶרֶת אֶת שְׁנוֹתַיִךְ
שׁוֹלַחַת אֶת הַזְּמַן לְגִמְלָאוֹת
דּוֹהֶרֶת בְּדַיְהַטְסוּ מִן הַזָּב אֶל הַמְצֹרָע
וְאֵין לָךְ יוֹם אֶחָד לְלֹא מַתָּן בְּחֶסֶד
וְשָׁעָה לְלֹא צְדָקָה
עֲמֻתַּת יְחִידָה, שֶׁנּוֹתֶנֶת, מְוַתֶּרֶת, מוֹשִׁיטָה.
וְאַתְּ הַמְדַלֶּגֶת מֵעַל מְשׂוּכוֹת הַפֶּנְסְיָה
וְגִילֵךְ הוּא כָּל הַגִּילִים וְהַקְּמָטִים
עִם הָאִפּוּר שֶׁל הָעָצְמָה שֶׁבָּהּ אַתְּ מַנְחִיתָה
אֶת הָאֹשֶר בִּפְקֻדָּה
וְהַזִּקְנָה לְעוֹלָם לֹא תַּשִּׂיג
אֶת מְהִירוּת הָאַהֲבָה שֶׁלָּךְ
וּבְכָל הַגִּילִים לֹא נִזְכֶּה לִרְאוֹתֵךְ
רוֹקֶמֶת גוֹבְּלֶנִים בְּבֵית-אָבוֹת
וּבִימֵי שִׁשִּׁי נֵאָסֵף אֶל אִמֵּנוּ
מִקְּרִינִיצִי עַד בַּנְגְקוֹק בָּנַיִךְ, שֶׁאֶחָד הוֹלֵךְ לְאִבּוּד
וְהַשֵּׁנִי מִדַּעֲתוֹ
וַאֲחוֹתֵנוּ שֶׁנִּדּוֹנָה לְשָׁלוֹם וּמִתְרוֹמְמִים
וְחוֹטֶפֶת תֵּה רוֹתֵחַ הַיְשֵׁר בַּפָּנִים
כָּכָה שֶׁלֹּא נִתֵּן לָךְ לִפְרֹש
כִּי אַתְּ הַכָּתֵף, הַחִבּוּק וְהָרֹאשׁ
וַאֲנַחְנוּ זוֹחֲלִים לְאִיֵּךְ חֲפוּיֵי חַיִּים,
אוֹבְדֵי עֵצָה וּמְזֻמָּנִים
...וְעוֹד יַגִּיעוּ יָמִים עִם שֵׂיבָתֵנוּ הָרָעָה
נְדַדֶּה אֵלַיִךְ, עוּלַת הַיָּמִים
וּבַחֲרִיקַת שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת
וּשְׁתֵּי שַׂעֲרוֹתֵינוּ לֹא מְסֹרָקוֹת
נְגַמְגֵּם לָךְ בְּקוֹל זַאֲטוּטִים
"אִמָּא. תְּסַדְּרִי לָנוּ אֵיזֶה בֵּית-אָבוֹת"
וְאַתְּ תִּנְהֲגִי אוֹתָנוּ לִ"פְּרוֹטֵיאָה בַּכְּפָר"
...אָז אֵיךְ שֶׁלֹּא נֹאהַב אוֹתָךְ
הָאֵם הֲכִי אַחַת וִיחִידָה
וְאֵין לָךְ מִתְחָרָה
כִּי אַתְּ הַהַשְׁרָאָה לְחַיֵּינוּ
וּמְקוֹר הַמִּלָּה אַהֲבָה
מאסי דיין תינוקך, ליום הולדתך ה-92, מרץ 2008
"במקום הזה" - מתוך הסרט "החיים על פי אגפא"
עוד שיתוף פעולה של דיין עם שותפו ליצירה נפתלי אלטר. השיר מופיע לקראת סופו של הסרט, לפני סצנת הסיום הזכורה של הטבח בפאב, כשדליה, המגולמת על ידי גילה אלמגור, מבקשת מצ'רניאק המגולם על ידי המוזיקאי דני ליטני, לנחמה בשיר.
שורות כמו "לאן שלא הלכתי לא באתי" ו-"ואיך שלא יהיה, לא יהיה", מדברות על הדרך ללא מוצא שמזמנים חיי הבדידות. הסרט, שמרכז בפאב אנשים בודדים במרחב העירוני, מקושר באופן טבעי לשיר, שמדבר על דרך חסרת תוחלת, ועל חיים שמסתכמים בפעולות חסרות משמעות המובילים תמיד לאותה הנקודה.
"בדרכי שלי" (בהשראת "My Way" של סינטרה)
אֲנִי מוֹדֶה לָכֶם מֵעֹמֶק לִבִּי
עַל הַפְּרָסִים, הַחִבּוּקִים וְהַתְּשׁוּאוֹת
אֲבָל בְּעִקָּר אֲנִי מוֹדֶה רַק לִי
עַל הַדֶּרֶךְ בָּהּ הֶחְלַטְתִּי לִחְיוֹת
וּלְהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה בִּזְכוּת עַצְמִי
כֵּן!!.. עָשִׂיתִי זֹאת בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי!!
כְּבָר כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, בָּחַרְתִּי לְבַדִּי
בָּאַבָּא הַנָּכוֹן עִם בְּלִי הָעַיִן וְהָרְטִיָּה
שֶׁהָיָה 'לַהֲקַת הַחִמּוּם' שֶׁלִּי
שֶׁנָּתַן לִי חוּץ וּבִטָּחוֹן לִפְנֵי הוֹפָעָתִי
אַחַר כָּךְ הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת בַּשָּׂדוֹת
עִם כִּשָּׁרוֹן לָמוּת יָפֶה לִפְנֵי הַסּוֹף
וְאָז כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה שָׁעוֹת אֶת הַהִמְנוֹן
שֶׁהָפַךְ מֵהַתִּקְוָה לְ'גִבְעַת חַלְפוֹן'.
וְכָךְ, בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי, הָלַכְתִּי אֶל הַבַּנְק
וּבִזְבַּזְתִּי אֶת הַהוֹן שֶׁעָשִׂיתִי מֵחַלְפוֹן
כְּדֵי לִרְכֹּש בְּמוֹ רֵאוֹתַי וְכַסְפִּי
אֶת הַגּ'וֹינְט הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי וְכָל הַשְּׁאָר
וְכָךְ הִתְקַדַּמְתִּי בְּזֵעָה כְּבֵדָה
מִקְּרִיז לִקְרִיז, מֵאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה
לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית וְעַד לָאַחֲרוֹנָה
הָאֱמֶת
שֶׁנְּשׁוֹתַי הֵעִיפוּ אוֹתִי, בְּדַרְכָּן שֶׁלָּהֶן
הַיְשֵׁר לַקְּרָשִׁים וּלְ"מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרְגִים"
אֲבָל אֲנִי לֹא וִתַּרְתִּי וּבֵין הַבָּאנְגִים
לִקַּקְתִּי לִמְנַחֵם גּוֹלָן
שֶׁגִּיֵּס אוֹתִי לְ"מִבְצַע יוֹנָתָן"
הֵיכָן שֶׁהָרַגְתִּי מְחַבְּלִים
וְכָתַבְתִּי אֶת "שְׁלָאגֶר" לַגַּשָּׁשִׁים
וְאֶת "שִׁיר הַפְרֵיחָה" בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי
לְהִתְחַנֵּף לַסְּפָרַדִּים
בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים
הִכַּרְתִּי אַבְקַת-אֲפִיָּה בְּשֵׁם קוֹקָאִי
וּפָנִיתִי לַיָּמִין כְּמִצְוַת זַ'בּוֹטִינְסְקִי
"מִשּׁוּרָה יְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת"
וְהִכְנַסְתִּי לָאַף שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
שֶׁל 'חַיָּלִים אַלְמוֹנִים'
אֲבָל אֲנִי בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי עָשִׂיתִי 'דַּוְקָא'
וְיָצַרְתִּי אֶת "הַחַיִּים עַל פִּי אַגְפָא"
וְעִם הַכֶּסֶף טַסְתִּי לַחְקֹר אֶת הַצִּמְחִיָּה
בְּפֶּרוּ וּבּוֹלִיבְיָה.
חָזַרְתִּי מִשָּׁם קְצָת מַסְטוּל
וְאָז עָבַרְתִּי גְּמִילָה "בְּטִפּוּל"
אֲבָל הַסְּטִיגְמָה שֶׁלִּי
נִשְׁאֲרָה, וְהָפְכָה אֶת חַיַּי לִשְׁמוּעָה
וּמֵרֹב עֲצַבִּים
I did it my hand
וְנָתַתִּי לְמִישֶׁהִי סְטִירָה!
אַחֲרֵי מַעֲצָר שֶׁל חֲצִי שָׁנָה וּבְדִידוּת אֲיֻמָּה
יָצָאתִי לַחָפְשִׁי
אָדָם מְאֻשָּׁר וְנָקִי
גָּר אֵצֶל אִמִּי
עִם פְּרַס 'מִפְעַל חַיִּים' שֶׁשּׁוֹמֵר מִנְּפִילָה אֶת
הַסְּפָרִים...
וְעַכְשָׁו אֲנִי נָקִי וְיוֹדֵעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר
שֶׁ"לַּעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי"
זֶה רַעֲיוֹן שֶׁל זַמָּר אוֹ מְפַגֵּר
כִּי מֵעַתָּה אֲנִי הוֹלֵךְ לְנַהֵל אֶת הַחַיִּים
וְ"לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה רַק בְּדַרְכָּם שֶׁל אֲחֵרִים"
"שיר הפרחה" - מתוך הסרט "שלאגר"
מילים של אסי דיין ללחן של צביקה פיק, הפכו לאחד השירים האייקונים ביותר במוזיקה הישראלית, לא מעט בשל המחלוקת שעוררו בקרב בני עדות המזרח, שחשו כי השיר עולב בהם. בסרט מגלמת עופרה חזה בחורה עממית, שמגיבה להקנטות בן זוגה על ידי שירת "אני פרחה".
השיר הפך לאחד המזוהים ביותר עם עפרה חזה, וזכה לשלל גרסאות כיסוי לאורך השנים, ביניהם של אומנים כגון אילנה אביטל, איגי וקסמן, מיכל אמדורסקי, שרית חדד ואחרות.
"הסוף" - שיר הסיום של הסרט "ד"ר פומרנץ"
"הִנֵּה הוּא בָּא סוֹף-סוֹף
הַסּוֹף שֶׁהִקְפִּיד לִרְמֹז
שֶׁ"לָּמוּת פֵּרוּשׁוֹ לְהִצְטָרֵף אֶל הָרֹב"
הַסּוֹף שֶׁנֶּחְבָּא עִם הַכְּתֹבֶת עַל הַמַּצֵּבָה
פֹּה נִקְבְּרוּ הָאֵימָה, הַבָּנַאלְיָה וְהַטְּרִיוְיָה
פֹּה נִקְבְּרָה הָרִיצָה הַגְּדוֹלָה
שֶׁדִּלַּגְתִּי עַל מְשׂוּכוֹת הַמִּקְרִיּוּת, הַסְּתָמִיּוּת
וְהָאֲרָעִיּוּת שֶׁהִמְתִּינָה לִי עִם הַבְּשׁוֹרָה:
הַסּוֹף נִקְבַּע, מְחַכֶּה לִי עִם הַצּוֹם הַגָּדוֹל
הַשְּׁתִיקָה, וְשִׂמְחַת הַשִּׁכְחָה...
הַסּוֹף... לָמָּה הוּא תָּמִיד מִנֶּגֶד?
בַּתַּחֲנָה שֶׁבָּהּ הִמְתַּנְתִּי לַמְאַסֵּף הָאַחֲרוֹן
אוּלַי עוֹד
אַסְפִּיק, בְּמוֹ חַיַּי, לָרֶדֶת
בַּחַנְיוֹן הָאַחֲרוֹן, בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁלֹּא מַמְשִׁיךְ
אֶת הַמַּסָּע לְתַחֲנוֹת תּוֹחֶלֶת-הַחַיִּים
בָּתֵּי-הַזִּקְנָה, הֲלִיכוֹנִים וְטִטּוּלִים
הַמִּשְׂחָקִים וּקְרִיאַת הַנִּצָּחוֹן
..."בִּינְגוֹ!"
אָז תְּנוּ לַסּוֹף כָּבוֹד מְסֻיָּם וּלְנִיטְשֶׁה שֶׁאָמַר
"רַק בַּמַּחְשָׁבָה עַל הַהִתְאַבְּדוּת הָאָדָם יָכוֹל
לְהִתְגַּבֵּר עַל הַרְבֵּה לֵילוֹת רָעִים"
וּמְשׁוֹרֵר רוֹמִי פָּסַק הֲכִי סוֹפִי:
"שׁוּם דָּבָר אֱנוֹשִׁי אֵינֶנּוּ זָר לִי"
הַסּוֹף שֶׁרֻבֵּנוּ מַגִּיעִים
וַאֲנַחְנוּ לֹא יְחִידִים
פָּשׁוּט מִצְטָרְפִים אֶל הָרֹב הַדּוֹמֵם
שֶׁטּוֹעֵן בְּעַד נֶגֶד הַחַיִּים
השירים "הסוף", "בדרכי שלי", ו"לאמא בת ה-92" לקוחים מספר השירה "אבל אהבה!" מאת אסי דיין, שראה אור בהוצאת "אבן חושן" בשנת 2013.