עצמאות אישית: לבחור להיות חופשיים

רוב האנשים שיישאלו מי האדם הכי חשוב להם, יענו – הילדים שלי, בן/בת הזוג שלי, ההורים שלי. אם ימשיכו לדרג יגיעו לחברים, לעובדים, ולמרות שנשאלו על אדם יענו שהכלב או החתול שלהם. מעט מאוד אם בכלל יענו שהאדם הכי חשוב להם – הוא הם עצמם. למה חשוב לשנות את זה?

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

להתמודד עם עצמכם

מימוש עצמי: איך להגיע לאושר בעידן המודרני

כבולים במעצורים אנחנו שמים אנשים אחרים לפנינו לפי מספר קריטריונים:

1. מידת החובה

2. מידת המסכנות/הזדקקות

3. מידת הקירבה

ככל שמישהו קרוב אליי, אשים אותו לפניי. ככל שמישהו קרוב אליי אני ארגיש יותר חובה כלפיו. בקרבה יש סוג של מחויבות שלקח על עצמו כל צד, להיות בשביל האחר. זה לא אומר שלא אוכל לשים את עצמי גם אחרי דליה מהסופר השכונתי.

כי מאוד חשוב לי שדליה תחשוב עליי דברים טובים, שאני לא מבזבזת לה שקיות לדוגמא. גם ממנה לא נעים לי, אז עדיף לבדוק את החשבון כשהיא לא רואה, שלא תחשוב שאני לא סומכת עליה.

אמהות שמות את צרכי הילדים בראש מעייניהן(צילום: shutterstock)

4. שיקולים מוסריים ותרבותיים

ניתן לראות זאת בבירור בהקשר של ילדים. "קודם כל הילדים שלי", זהו משפט טיפוסי לאימהות ממגוון מוצאים, גילאים, רמות השכלה. המחשבה כי כל מה שאני עושה כהורה הוא קודם כל לטובת ילדיי מעמידה אותנו באור כמעט הירואי.

זוהי מעין הקרבה קדושה אולטימטיבית שאין עליה עוררין. התפתחות תקינה של ילד בגילאים 1.5 - 4 , ע"פ פיאז'ה שפיתח תיאוריה פסיכולוגית בתחום התפתחות האינטליגנציה, מאופיינת באגוצנטריות. תפיסת הילד את עצמו כמרכז העולם. בגיל זה קשה לילד לשים את עצמו במקום האחר. הוא יכול לראות הכל מנקודת מבטו לפיה כל מה שקורה בעולם מתרכז סביבו.

העולם כולו לא נוצר אלא כדי לספק את צרכיו האישיים. במשך הזמן לומד הילד שאנשים אחרים שונים ממנו ויש להם רגשות ומחשבות משלהם. הוא משתחרר מהתפיסה האגוצנטרית. (פיאז'ה טען שגם בקרב מתבגרים רואים חשיבה אגוצנטרית במובן של אמונה כי רק הם חווים רגשות באופן אינטנסיבי וייחודי ולכן אין מבינים אותם).

הורים מסוימים נוטים לחזק את התפיסה האגוצנטרית בקרב ילדיהם ומשרתים נאמנה בתפקיד העולם המשרת את כל צרכיו ומאוויו גם בגיל 50. וכולנו מכירים את השיר "הילד בן 30".

למה לשים את עצמנו במרכז?

להיות כל הזמן במקום של ויתור מול הילדים, הוא מקום שעלול להפוך את ההורה למתוסכל, ממורמר, מרגיש כלוא. אנשים לא רוצים לקבל משהו ממישהו שמרחם עליהם, ממישהו שעושה משהו עבורם כי לא נעים לו, כי הוא חייב.

כאשר אנו לא שמים את עצמנו במרכז מתווסף אלינו משקל עודף של "יציקות" רגשיות לא נעימות המורגשות במקומות שונים בגוף. חשים אותן בלב, בבטן, בגרון, כל אחד לפי מצבו. לעיתים אותן "יציקות" הופכות לשומנים ממש, עוד קילו ועוד קילו שמתווספים עם השנים. ואז נכנסים למלחמות, זה מייגע, מעייף, מכאיב ומשאיר צלקות. ובמלחמה כידוע יש רק מפסידים.

אז איך יוצאים לעצמאות?

אין הכוונה להפוך את עצמנו למרכז העולם. הרי אנחנו כל כך שוליים ביקום. בדיוק להיפך, לבחור לתת לאחר, לבחור לעשות למען מישהו, הבחירה כערך היא המפתח לשמחה.

אך כשאנו עוסקים גם בעצמנו נוכל להיות במקום של הבחירה. חשוב להדגיש שעל מנת לקיים מערכות יחסים טובות שמטבען מורכבות מאנשים שונים בעלי דעות ורצונות שונים חשוב לא לטעות בין מחיקה עצמית והתחשבות, בין ריצוי ופשרה, בין השתלטות והשפעה, בין תלות והסתייעות.

1. חופש

לחיות בחירות, זו זכות שאנחנו נולדים איתה. זכותנו לבחור במה שאנו מבקשים עבור עצמנו. חופש היא תחושה פנימית כי חיינו שייכים לנו, אנו המחליטים. חירות היא דבר שאנו יוצרים לעצמנו.

היא לא ניתנת לנו והיא גם לא יכולה להילקח מאיתנו – אלא אם נבחר לוותר עליה. החופש לבחור לחשוב ולעשות מה שמתאים לנו מאפשר לנו לשים את עצמנו במרכז. לשים את טובתנו במרכז. לשים במקום מרכזי את הכבוד שלנו לעצמנו, את הזכות שלנו

2. לקיחת מקום

על מנת לקיים את הערכים האלה עלינו להחליט, לקחת אחריות על הבחירות, עלינו להיות אמיצים, ברורים, אך מעל לכל סלחניים כלפי עצמנו. עלינו להקטין את קולות הביקורת העצמית.

במקום הזה נרוויח תשומת לב גדולה יותר, נפנה משאבים להתמודד עם תחומים שאנו רוצים רוצה לשנות. נקבל אהבה בגלל מי שאנחנו ובגלל מה שאנחנו עושים. לא רק בגלל מה שאנחנו עושים. בן הזוג שלי יאהב אותי, את הבחירות שלי, גם אם לא אארח את החברים שלו למשחק כדורגל.

ההערכה העצמית והחיצונית יגדלו כי עצם קבלת ההחלטות ועמידה מאחוריהם נותנת לנו תחושות עוצמה. נהיה "טובים" יותר מאחר ותהיה לנו האפשרות לנתינה פנויה. כאשר לא נשקיע אנרגיות במלחמות פנימיות נוכל לראות באמת את מי שלידנו. מה הוא רוצה, מה הוא מבטא, למה הוא זקוק. נוכל לבחור לתת ממקום אחר.

רוצים כבר ליישם? הסוד הוא להתחיל בקטן

תתחילו בתרגיל – תחליטו על זמן בשבוע הקרוב בו אתם עושים משהו אך ורק למען עצמכם. משהו שהאדם היחיד שיהנה ממנו הוא אתם. רוצים תרגיל נוסף? תפסיקו להשתמש במילה צריך ובמקומה תוסיפו ללקסיקון את שילוב המילים "לא מתאים לי".

כבר אחרי שבוע של תרגיל מובטחת להם הרגשת של עצמאות פנימית. אז למה אתם מחכים?

הכותבות הן מייסדות “Feel it” חדר כושר רגשי   לאימון שרירים רגשיים