כישוף בבירה: וושינגטון דוהרת בפלייאוף

רנדי וויטמן הוא המאמן השמיני של וושינגטון וויזארדס בשנות האלפיים. וזה המון. לפניו היו מאמנים כמו אדי ג'ורדן ופליפ סונדרס ששרדו כמה עונות, אבל גם הם לא מילטו את הקבוצה מהבירה ממאזנים עגומים, יכולת נמוכה ומפלות פלייאוף כואבות במקרים שהצליחה להשתחל לשמינייה הגדולה במזרח.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
  

למעשה, עד העונה, הפעם האחרונה שוושינגטון עברה סיבוב הייתה ב-2005. ושימו לב לדמיון - המאזן אז היה 37:45, העונה 38:44. לפני כן, היא עברה סיבוב ב-1982! לא בדיוק מסורת של הצלחה, בלשון המעטה. רק ש-2013/14 מסתמנת כשונה לחלוטין. וושינגטון, כאמור, כבר בסיבוב השני - וההצלחה שלה לא נוגעת לחולשה של המזרח, אלא לכך שוויטמן פשוט הרכיב קבוצה טובה.

ג'ון וול בדרך לסל מול שיקגו(צילום: EPA)

ולא רק שהיא טובה, יש לה המון דברים להוכיח. מיד לאחר ה-69:75 בשיקגו שהשלים 1:4 בסדרה, בחשבון הטוויטר הרשמי של המועדון מיהרו ללגלג על פרשני ESPN, ופירסמו את התחזית המוקדמת שלהם עם הכיתוב "מומחים". ברשימה מופיעים 18 הימורים - כשרק אחד מהם נותן לוויזארדס את הניצחון בסדרה...

הרשימה השחורה של הוויזארדס

הם רוצים כבוד, שחקני הוויזארדס, ומגיע להם לקבל אותו. בסיבוב הבא הם יפגשו את אינדיאנה או אטלנטה, ונראים מוכנים לעבור את מי שיעמוד מולם. לא סתם כוכב שיקגו ז'ואקים נואה נתן להם את כל הקרדיט אחרי המשחק החמישי: "אין להם חורים בקבוצה, ויש המון כישרון. המון כישרון! חבר'ה צעירים, שחקנים מנוסים, כאלו שכבר היו במעמד הזה". 

השינוי התחיל ב-24 ביוני 2010. אחרי שתי עונות איומות, וושינגטון זכתה בבחירה הראשונה בדראפט ולא היססה לצרף את רכז קנטאקי ג'ון וול, שחקן המכללות הטוב ביותר של אותו מחזור (שהתברר כסופרסטאר). הבחירה סימלה את חילופי השלטון. בשנים שלפני כן זו הייתה הקבוצה של גילברט ארינאס, שחקן ענק שלא תמיד הצליח לשלוט באישיות הבעייתית שלו. כשוול הגיע, ארינאס שיחק רק רבע עונה לפני שנשלח לאורלנדו בדצמבר כדי לתת לרוקי סופית את המושכות.

וול מטביע באולסטאר. בחירה ראשונה(צילום: רויטרס)

באותו דראפט וושינגטון בחרה שלושה שחקנים נוספים בסיבוב הראשון. שניים מהם, טרבור בוקר וקווין סראפין, עדיין נמצאים ברוטציה ותורמים דקות. אבל יוני 2010 הביא עוד שינוי חשוב - טד לאונסיס הפך לבעלים והכניס רוח חדשה. הוא דרש הצלחה, הפך מעורב מאוד ופיזר הצהרות. למשל, באמצע עונת 2011/12 הוא נפרד מסונדרס, מינה את עוזרו וויטמן ואמר שעוד כישלון לא יהיה מקובל עליו.

במקום זאת, הקבוצה סבלה מפציעה של וול ועברה עוד עונה גרועה. ועדיין, וויטמן קיבל את המנדט להמשיך, והקבוצה הפכה, סוף סוף, לכוח אמיתי. הסוד פשוט - צעירים זה נחמד, אבל צריך שמישהו יעזור להם. והמישהואים האלה הגיעו. 

טד לאונסיס. נתן לוויטמן שקט(צילום: AFP)

הבסיס ממשיך להיות הצמד האדיר בקו האחורי, וול וברדלי ביל, הבחירה השלישית ב-2012. אגב, גם השנה הוויזארדס קיבלו את הבחירה השלישית, רק שאוטו פורטר לא סיפק את הסחורה, נפצע ונדחק לקצה הספסל. התוספות ותיקות יותר - ושימו לב לשמות: אל הרינגטון, אנדרה מילר, דרו גודן, ננה, טרבור אריזה, מרצ'ין גורטאט.

וויטמן חיפש את השחקנים האלה. את גורטאט, הסנטר הפולני המשמעותי, הוא השיג הקיץ בטרייד במקום אמקה אוקפור המאכזב. מילר הצטרף בפברואר כדי להוסיף המון ניסיון. בעונה קודם לכן הקבוצה הצליחה להוריד מעצמה את העול של רשארד לואיס והביאה במקומו את אריזה, שלקח אליפות אחת עם הלייקרס והשנה רושם בגיל 28 כמה מהנתונים הטובים בקריירה שלו. כלומר, השינוי האמיתי שקרה הוא לא ההתבגרות של וול וביל - שמהרגע הראשון התחברו לזוג עצום - אלא הכלים האחרים בהם הצטייד וויטמן.

גורטאט וגודן. ותיקים וטובים(צילום: EPA)

שיקגו הייתה מבחן אמיתי. וושינגטון הצליחה לסיים במקום החמישי במזרח אחרי עונה של עליות וירידות, ומי שחיכתה לה הייתה קבוצת ההגנה הטובה בליגה. וכאן אפשר היה לראות את התוצאה של הבנייה הקפדנית בפעם הראשונה. וושינגטון השיגה שלושה ניצחונות חוץ מלאי אופי מול קבוצה מנוסה וביתית, וברוב המקרים הצליחה לתסכל את ההגנה המצוינת. מעבר לכך, היא התייצבה במקום הראשון בפלייאוף בקטגוריית ההגנה. השחקנים המובילים התבלטו בכל פעם במשחק אחר כדי לאזן.

אם פורטר יצליח יום אחד לממש את הפוטנציאל שלו, לוויזארדס יהיה עוד שחקן צעיר שיוכל להוסיף לתמהיל. אבל גם בלעדיו, נוצר שם סגל חזק במבט קדימה. וושינגטון מוכשרת יותר מטורונטו שסיימה שלישית במזרח, ומסוגלת להתמודד עם קבוצות כמו אינדיאנה ושיקגו (גם אחרי שדרק רוז יחזור).

"בולסט פוראבר". וושינגטון נכנסת להיסטוריה

מה זה אומר? שבעונה הבאה היא תשאף להתקדם עוד, ותילחם ברצינות על ביתיות בפלייאוף. עוד לפני כן, לא מן הנמנע שהיא תמצא את עצמה בגמר המזרח. בעיר הספורט המיואשת, שלא נהנית מהצלחה רבה באף ענף בשנים האחרונות, כבר נדלקו. האוהדים בונים על המומנטום, החיבור, הכדורסל היפה שהקבוצה משחקת. ומדובר בשינוי גדול - כי לפני מספר חודשים איש מהם לא היה מאמין שהקבוצה תגיע לסיבוב השני בפלייאוף כסוג של פייבוריטית.