אומץ בשער, אומץ בשדה הקרב

שוערים נחשבים לשחקנים הכי אמיצים במגרש הכדורגל. ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי הוכיחה כי היו גם שוערים אמיצים בשדה הקרב ולפחות שניים מהם שילמו על כך בחייהם. שוער הפועל ירושלים יהודה תובל ז"ל, ושוער הכח ר"ג רמי שלגי ז”ל.

רב טוראי יהודה תובל, נפל ב-10.2.1985 והיה שוער בכיר בהפועל ירושלים, ששיחקה בליגה הראשונה. הוא זכה עם הקבוצה הירושלמית בגביע המדינה ב-1973 , לאחר ניצחון על הכח ר"ג בגמר (0:2), ואף נבחר לשחקן המצטיין. בכלל לא היה ברור אם תובל יוכל להופיע בגמר בגלל שבר באגודל אבל לבסוף הוא עלה לשחק עם הרדמה, והביא להפועל ירושלים גביע בזכות אומץ ליבו, כשזינק לרגליו של יהודה שהרבני והציל שער בטוח.

יהודה תובל ז"ל(צילום רפרודוקציה: גלעד שוברט)

קודם לכן עמד תובל בשערה של הפועל לוד, עמה עלה לליגה הלאומית. בצה"ל שירת בחיל האוויר כמכונאי מטוסים. בעקבות הצטיינותו באליפות צה"ל בנבחרת חיל האוויר, אלי בן רימוז' ששיחק איתו המליץ להעבירו להפועל ירושלים, והמאמן אברהם מנצ'ל קיבל את המלצתו.

בן רימוז', שהיה הכוכב של הפועל ירושלים באותה תקופה, סיפר: “תובל היה שוער גדול, שקט ומופנם, בלי פוזות. התרומה שלו להפועל ירושלים היתה רבה, ואלמלא ההצלה שלו בגמר הגביע כשזינק לרגליו של שהרבני, לא יודע איך המשחק היה נגמר. בזמנים של היום הוא היה מגיע לנבחרת ישראל. בשנות ה-70 היה לו קשה להגיע לנבחרת, כי היו אז שוערים כמו יצחק ויסוקר, חיים לוין ויוז'י סורינוב".

"תובל היה שוער גדול ושקט, בלי פוזות"(צילום: רפרודוקציה גלעד שוברט)

תובל ראה בשירות המילואים חובה מוסרית לשרת והוסב לתפקיד קשר בחיל השריון. הוא זכה לעיטור על חלקו במלחמת ששת הימים וגם במלחמת שלום הגליל יצא לשירות מילואים. בפברואר 1985 הוצב תובל בעמדה סמוכה למטולה - העמדה היתה ממוקשת. יהודה נהרג בהתפוצצות המוקש ונקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל.  בן 40 היה במותו. 

שר הביטחון באותה תקופה, יצחק רבין ז"ל, כתב עליו: “יהודה היה חייל למופת, ממושמע, בעל כושר גופני גבוה, גאה מאוד והשתלב יפה בין חבריו”.

יצחק רבין. "יהודה היה חייל למופת"(צילום: יעקב סער, לע"מ)

מי שהכירו היטב היה קשר הפועל ירושלים דאז, אלי לוי, שסיפר: “תובל היה בחור יפה תואר, שוער ענק, ואדם מדהים. הכינוי שלו היה 'המעופף', בזכות הזינוקים המרשימים שלו לרגלי היריב”.

"האסון שנפל עלינו ועל המשפחה היה קשה”, הוסיף אלי לוי. “כל הזמן הוא סיפר שבלבנון יש תופת וזה די מפחיד, אבל כשהצענו לו שהמעסה שלנו ישים לו גבס כדי שישתחרר ממילואים הוא אמר שהוא לא מוכן לדפוק את החברים שלו. בגלל הצבא הוא החמיץ לא מעט משחקי ליגה. במלחמת יום הכיפורים נפוצה שמועה שיהודה תובל נהרג, והיינו במתח עד שבעיתון "חדשות הספורט" התפרסם שהוא חי”.

תובל כחייל. "אמר שהוא לא מוכן לדפוק את החברים"(צילום: רפרודוקציה גלעד שוברט)

מדי שנה חבריו להפועל ירושלים עולים לקברו ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום השנה למותו. אלי לוי ממשיך בסיפור מצמרר: "באחד מימי הזיכרון, כשעלינו לקברו של יהודה, עמד שם בחור שניגש אליי ואמר שהוא שירת עם יהודה. שאלתי אותו מה הוא יודע לספר על היום האחרון של תובל, והוא השיב שביקש מיהודה להחליפו בשמירה ביום שנהרג ושהוא היה צריך להיות בקבר, לא יהודה”.

סגן רמי שלגי ז"ל נפל במלחמת שלום הגליל. שלגי עמד בשער קבוצת מכבי רמת חן, ובהמשך עבר להכח מכבי ר"ג.

הוא התנדב לצנחנים, סיים קורס מ"כים והמשיך לקורס קצינים. שלגי השתתף במבצע ליטני כמפקד מחלקה. בספר הזיכרון לחללי צה"ל סופר כי היה קצין שבלט בכישוריו הגופניים, ביכולתו הצבאית ובכישרונו לטפח יחסי חברות עם מפקדיו ועם פיקודיו. שלגי אופיין באומץ לב ובכושר מנהיגות.

אריאל שרון ז"ל. "רמי היה קצין מעולה ולוחם אמיץ"(צילום: זיו קורן)

עם שחרורו מצה"ל בדרגת סגן החל לעבוד עם אביו, אורי שלגי, בהוצאת הספרים שבבעלות הוריו. במקביל עסק בתחביביו: פסל, צייר וכדורגלן.

במלחמת של"ג נקרא לשרת במילואים. ביום השני למלחמה, 9.6.82, הסתערה המחלקה שבראשה עמד שלגי על עמדות מבוצרות של האויב בעין-זחלתה. עשרה חיילים נפצעו, ורמי ביניהם. כארבע שעות נמשכו המאמצים לחלץ את הנפגעים משדה הקרב תחת אש תופת. רמי שלגי הועבר במצב קשה לבית החולים אבל מת מפצעיו, והוא רק בן 25. שלגי קבור בבית הקברות הצבאי קריית שאול. שר הביטחון דאז, אריאל שרון ז"ל, כתב למשפחתו: “רמי היה קצין מעולה, לוחם אמיץ ואהוב על הכל".

קפטן הכח באותה תקופה, חיים יחיאל, סיפר עליו: “שלגי היה ילד שקט, בעל חוש הומור ואינטליגנט. מאוד חיבבתי אותו. פעם הוא אפילו הביא לילדים שלי ספרי 'חסמבה' מההוצאה לאור של משפחתו. הוא היה שוער עם כישרון, שעתידו לפניו. מאוד הערכנו את זה שהוא היה חייל קרבי ולא ג'ובניק כמונו. כשהודיעו לנו שרמי נהרג היה הלם במועדון. השחקנים קיבלו את זה קשה שחבר לקבוצה נפל בשדה הקרב, ולי כקפטן היה לא פשוט לגבש את השחקנים לנוכח אובדן חבר".