שתף קטע נבחר

שופטת: "ביטוח אליהו" ספרה ימים כמו רוכלת

חברת הביטוח התחייבה לשלם לפצוע תאונת דרכים פיצוי אם ישהה בביתו "חצי שנה". כשהגיע הזמן לשלם היא השתמשה במתמטיקה כדי להתחמק

כמה זה "חצי שנה"? חברת הביטוח אליהו התחייבה לשלם לאדם שנפגע בתאונת דרכים פיצוי עבור הוצאות סיעוד, בתנאי שישהה בביתו לפחות חצי שנה. כשהגיע הרגע לשלם טענה אליהו שהתנאי לא התקיים כי חסרים כמה ימים לספירה. בית המשפט דחה את טענותיה וקבע: "לא היה מקום לספירת ימים דקדקנית".

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

באוגוסט 2008 נפצע הולך רגל באורח קשה בתאונת דרכים ואושפז בבית החולים הוד אדומים שבמעלה אדומים. בינואר 2009, בעודו מאושפז, הוא הגיש תביעה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח אליהו. התביעה הסתיימה בדצמבר 2011 בהסכם פשרה שאושר כפסק דין, ובו נקבע שאליהו תשלם לנפגע 902,080 שקל, מתוכם 752,080 שקל תוך 30 יום, ו-150 אלף שקל נוספים, שישולמו רק אם ישוחרר לביתו מהאשפוז וישהה בבית חצי שנה לפחות - במצטבר.

 

התובע מת באוגוסט 2012 ויורשיו, שטענו שהמנוח שהה בבית במשך חצי שנה, דרשו מאליהו את אותם 150 אלף שקל. אך החברה דחתה את דרישתם שכן לפי ספירתה הוא לא שהה את הזמן הנדרש בביתו. באוקטובר 2013 הגיעה הסוגיה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. היורשים טענו באמצעות עו"ד יוסף היקרי שהמנוח שוחרר ואושפז כמה פעמים, ובין לבין שהה בבית. ספירת ימי השהייה, לרבות ימי הכניסה לאשפוז והשחרור, מגיעה לחצי שנה.

 

אליהו, באמצעות עו"ד יובל ראובינוף, דחתה את טענות התובעים שלדבריה ניסו להתעשר על גבה. לעמדתה, הכוונה במילים "לפחות חצי שנה" היא כי הפיצוי מגיע למנוח רק אם חלפה יותר מחצי שנה. עוד טענה כי ימי הגעה או שחרור מאשפוז אינם נחשבים לימי שהייה בבית.

 

חצי שנה של בני אדם

השופטת תמר בר-אשר צבן דחתה את פרשנות חברת הביטוח וקבעה שהיא לא הגיונית. השופטת הזכירה שבעת אישור הפשרה היה המנוח מאושפז ולא ניתן היה לדעת אם בכלל ישוחרר לביתו.

 

באשר למשמעות המונח "חצי שנה" נקבע שאין מקום לספור את הימים בדקדקנות. ההסכם נוקב בביטוי "חצי שנה" - ולכן ברור שכוונת הצדדים היא "לא למנות כרוכל את מספר הימים או השבועות".

 

הדקדקנות של חברת הביטוח במקרה זה מעלה את החשש שלא נהגה בתום לב, סיכמה השופטת, וחייבה את אליהו לשלם ליורשים 150 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה של 15 אלף שקל.

 

עו"ד אבישי יונגר, העוסק בתחום הביטוח ותאונות הדרכים, מסביר: "ביטוח הוא שונה מרוב המוצרים האחרים, שכן את התמורה לתשלום לא מקבלים במועד עריכת הפוליסה, שאז כוח המיקוח של הצרכן גבוה יותר, אלא מאוחר יותר, בעת התרחשות מקרה הביטוח. דבר זה מקנה כוח רב יותר לחברות הביטוח. על כן, נכון עשה בית המשפט כאשר ירד לעומק דעת הצדדים במועד חתימת ההסכם".

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד אבישי יונגר, ממשרד יונגר-בודיק , עוסק בדיני ביטוח ותאונות דרכים
  • המגיב לא היה מעורב בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים