רקע פסיכיאטרי: המכון הרפואי שפוסל רישיון
נהגים שאושפזו, סבלו מהתקפים אפילפטים או מנדודי שינה ועוד: המרב"ד הוא ועדה רפואית ממשלתית רבת עוצמה שמחליטה מי יעלה על הכביש
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- אבא, עיקלו לי את החשבון בגלל החוב שלך
- תורתו אומנותו? אברך יחזיר את הכסף למדינה
- כך ניסו אם ובתה לגזול מהגרוש מגרש בקיבוץ
- קרב אופנתי: ZIP ו-H&O נפגשו בבית משפט
כך לדוגמה, נהג רכב משא כבד, בעל רישיון מסוג C, הופנה לבדיקה במרב"ד כתנאי להמשך העסקתו. משנמצא שהוא סובל מדלקת בשריר הלב, המליץ המכון לא להאריך את הרישיון הנוכחי שלו, אלא להגבילו לרכב פרטי בלבד. הערר שהגיש הנהג על ההחלטה נדחה וגם עתירתו לבית המשפט לעניינים מנהליים.
נהג אחר, האוחז ברישיון בדרגות שונות, ניסה גם הוא את מזלו בבית המשפט: בעקבות עבירות תנועה רבות - חלקן אף חמורות ביותר – הוא נשלח לבדיקות במרב"ד, שמצאו אצלו אי התאמה אישיותית לנהיגה. המרב"ד המליץ על פסילת רישיונו והתיר לו להגיש בקשה מחודשת לאחר שנה. גם הערעור שלו נדחה בטענה שהפסילה מבוססת על עניינים מקצועיים שבית המשפט לא מתערב בהם.
מי לחסד ומי לשבט
המרב"ד הוא גוף ציבורי הכפוף למשרד הבריאות ותפקידו להמליץ לרשות הרישוי על כשירותם הרפואית של הנהגים, הפיזית והנפשית כאחד. צוות המכון כולל רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים, שתפקידם לאתר נהגים בעלי ליקוי בריאותי הרלוונטי לבטיחות בנהיגה ולהחליט מי אינו מהווה סכנה לעצמו ולציבור ומי יורחק מהכביש ורישיונו יישלל.
מדובר על חיילים ששוחררו מהשירות הצבאי עקב בעיה פסיכיאטרית, על נהגים שהורשעו בנהיגה בגילופין או שצברו הרשעות תעבורה רבות, על כאלה שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים או מי שסבלו מהתקף אפילפטי או מפרכוסים, על מי שסובלים מבעיות לב או מהפרעות בשינה וכיוצא באלה - כל אלה מועמדים להיבדק במרב"ד, וייתכן אף שרישיונם יישלל בעקבות תוצאות הבדיקה.
כדאי לציין שרישיונותיהם של יותר מ-70% מהנבדקים במרב"ד נשללים או מותלים מסיבות של אי התאמה אישיותית, בהינתן סוג הרישיון המבוקש ובעבר הפלילי והתעבורתי של הנהג.
לשלול או לא לשלול - זאת השאלה
הדיווח למרב"ד על אודות הנהגים המועמדים לבדיקה מגיע מהמשטרה, מבתי המשפט וממשרד הרישוי עצמו. על אף החיסיון המוטל על יחסי רופא-מטופל, גם רופאים חייבים לדווח למרב"ד על כל נהג שמצבו הבריאותי עלול להוות סיכון לציבור או לו עצמו. יתרה מכך: כל נהג חייב לדווח על שינוי במצב בריאותו, העומד בקורלציה לכושר הנהיגה שלו.
המלצתו הסופית של המכון מועברת למשרד הרישוי, שמודיע לכל נהג על ההחלטה בעניינו. למעשה, כל המלצות המכון מתקבלות על ידי משרד הרישוי והנהג רשאי לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר בתוך 30 יום מרגע קבלתה. שלושה רופאים מומחים יושבים בוועדת הערר, והנהג יכול להציג בפניהם את כל החומר הרפואי בעניינו וכן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
גם החלטת ועדת הערר אינה סופית - ניתן לערער עליה בפני בית המשפט המחוזי, בתנאי שהערעור נסב על שאלה משפטית ולא רפואית. היינו, בית המשפט לא יתערב בשיקול הדעת המקצועי של הוועדה, אבל יתערב, למשל, אם יוכח שלא הופעל שיקול דעת כזה.
מי שרישיונם נפסל בשל המלצת המרב"ד, כדאי שידעו שבמקרים רבים ניתן להפוך את ההחלטה הן מסיבות מקצועיות (בשאלות רפואיות ו/או פסיכולוגיות) והן מסיבות משפטיות - בשאלות של חוקיות ההחלטה בהיבט המנהלי. מומלץ להתייעץ ולבחון את החומר כדי למצוא את נקודות התורפה בהחלטה ולהצטייד כראוי בחוות דעת רפואית נוגדת.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שי גלעד
עוסק בתחום התעבורה, היה ממייסדי עמותת אור ירוק ושימש כיועץ המשפטי שלה, וכן משמש יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין
לפנייה לכתב/ת 
