ככה בונים אימפריה
מכבי ת"א של השנתיים האחרונות מוכיחה שלא מספיק להיות עשיר, צריך לדעת מה לעשות עם הכסף
בשנתיים האחרונות נשמעים לא פעם ולא פעמיים משפטים כמו "עם תקציב כזה גם אנחנו היינו זוכים באליפות", או "זו לא חוכמה, הפערים בתקציבים עצומים". ואכן, ההבדל בין תקציב האלופה לאלו של יריבותיה אינו קטן, אבל מכבי ת"א לא רק הוכיחה לליגה שלנו שכסף קונה הכל. היא הראתה, הדגימה והדגישה שגם צריך לדעת מה לעשות עם הכסף.
עוד על האליפות של הצהובים ב-ynet ספורט:
- אין עוררין על עליונותה, אין ספק בשלטונה / טור
- גיליון הציונים של מכבי תל אביב
- סיקור משחק האליפות
- התמונות שעשו את העונה הצהובה
- התגובות לאליפות הצהובה
ואם יש לך את האנשים הנכונים, שיודעים מה לעשות עם סכומים כאלה, ובמכבי הנוכחית הציר גולדהאר-אנגלידיס-קרויף-אוסקר/סוזה בהחלט יודע איך לפזר אותם, אתה לא תסתפק בזכייה באליפות - אתה תרצה לפתוח פער אמיתי מהמתחרים שלך. וזה מה שמכבי ת"א של השנתיים האחרונות עשתה. היא פתחה פער מהליגה.
שימו לב מה קורה העונה בספרד ובאנגליה. אתלטיקו מדריד, עם תקציב הרבה יותר נמוך מריאל מדריד ומברצלונה, בדרך לאליפות ועלתה לגמר הצ'מפיונס. הסכומים שליברפול משקיעה לא מתקרבים לאלו של מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, אבל היא נלחמת על התואר באנגליה.
כסף עוזר, ברוב המקרים הוא גם הכרחי, אבל הוא אף פעם לא הבטיח הצלחה. ההוכחה הכי טובה לכך היא מכבי ת"א עצמה. בשלוש השנים הראשונות במועדון, הבעלים מיץ' גולדהאר שפך הרבה יותר כסף מאשר בשנתיים האחרונות, ולא הגיע לכלום.
זו גם הסיבה לכך שהמנהל המקצועי ג'ורדי קרויף, שנחת בקריית שלום אחרי אותן שלוש שנים כושלות, הוא סמל השינוי הזה, יותר מכל אחד אחר. סמל המקצוענות, סמל המהפך, שמפורט פה לפניכם, שהחזיר את מכבי להיות אימפריה שזוכה באליפות בהפרש דו ספרתי שנה שנייה ברציפות.
GPS, פסטה ומצלמות
עשרים דקות לפני שריקת הפתיחה אתמול בבאר שבע, אפשר היה לצפות באותה תמונה כמו במשחקים האחרים העונה. בצד אחד של המגרש עומדים ארבעה אנשי צוות של מכבי ת"א, עם המאמן פאולו סוזה, כולם בבגדים תואמים, צופים בעניין בתרגילי הכושר של השחקנים ובהכנות האחרונות למשחק. בצד השני, של באר שבע, לא נראה באופק אף איש מקצוע חוץ ממאמן הכושר. זו דוגמה מצוינת לכך שלא חשוב רק כמה מאמנים יש לך, אלא מה הם עושים.
לא מדובר בקוריוז. העובדה שסוזה ועוזריו מפקחים על הנעשה באדיקות מקבילה לכך שבגיבוש סיירות עומדים מפקדים ורושמים הערות. השחקנים לא יכולים לחפף, לא יכולים לעגל פינות. בנוסף, כל האימונים של מכבי מתוכננים זמן רב מראש, מצולמים ולאחר מכן מנותחים.
השחקנים מתאמנים ומשחקים עם מכשירי ה-GPS, שמספקים שלל נתונים. מיד בסוף המשחק, השחקנים מקבלים מנת פסטה. כל אלו נשמעים כמו דברים קטנים, אבל בסופו של דבר הם מרכיבים תמונה גדולה ורחבה יותר, שנותנת לשחקנים של מכבי ת"א יתרון משמעותי.
דע את האויב
הזכרנו את תורג'מן וצוותו, אבל סקאוטינג זה לא רק מעקב אחרי שחקנים צעירים וחיפוש אחר הכישרון הבא שיצטרף לקבוצה, אלא גם הכנה מדוקדקת ליריבה במחזור הבא. ובתחום הזה, מכבי ת"א ביצעה קפיצת מדרגה שמשאירה את יתר קבוצות הליגה הרחק מאחור. זה מתחיל בסוזה: הוא מתאים את המערך שלו לשיטת המשחק של היריבה, ולפעמים מגיע עם החלטות מראש - למשל, איך ישנה את המערך בדקה מסוימת ובאמצעות חילוף מסוים. אבל זה רק חלק מהעניין.
לפני כל חילוף, העוזר סאנצ'ס נותן הוראות לשחקן שעומד להיכנס באמצעות ספרון. עמודי הספרון כוללים תרשימים ותמונות, שעוזרים למחליף להבין טוב יותר מה מצופה ממנו. מדהימה יותר היא העובדה שהתמונות האלו מתעדכנות בזמן אמת: מכבי מצלמת את כל המשחקים שלה בעצמה, לא רק כדי לנתח אותם בשלב מאוחר יותר, אלא כדי לשלוף נתונים על הנעשה במשחק אונליין. ציוד הצילום מחובר לתוכנה שמפיקה נתונים ותמונות רלוונטיות, ואלו משמשים את הצוות המקצועי כדי לנתח את המשחק, בעיקר בהפסקה.
המטבח של קרויף
גורמים רבים שמכירים את מכבי מקרוב טוענים שהשקט במועדון הוא הסיבה המרכזית לשדרוג שלו. השקט הזה בא לידי ביטוי בכמה היבטים, וייתכן שהמרכזי שבהם הוא התקשורתי. בשנתיים האחרונות הצליחה מכבי ת"א לחסום דליפת מידע לא רצויה ולשלוט באינפורמציה שיוצאת החוצה מהמועדון. התקשורת, בניגוד לעבר, כבר לא מסתובבת כרצונה בקריית שלום, השחקנים הרבה פחות נגישים והלחץ החיצוני עליהם פוחת, ואין הדלפות מחדר ההלבשה.
זו נקודת מפתח בהצלחה של קבוצת כדורגל. אם התקשורת לא יודעת מה יהיה ההרכב בשבת, גם היריבה לא תדע, וזה עשוי להקשות עליה בהכנות. וכשקרויף מנהל שיחה בארבע עיניים עם אחד השחקנים, הוא מצפה שכך היא תישאר. My Kitchen, קורא לזה המנהל המקצועי, "המטבח שלי", ומה שנאמר במטבח של קרויף נשאר במטבח.
השקט מורגש גם מבחינה פנימית. המתחם בקריית שלום סגור, יש שומר בבוטקה, אין אוהדים על הגדרות. במכבי ת"א תמיד היו גורמים שונים שניסו להשפיע על המתרחש בקבוצה. הם נעלמו מהנוף. בנוסף, השחקנים - לא כולם ולא תמיד, אבל ברוב המקרים - מרגישים שמתייחסים אליהם כמו שצריך. שחקן מרוצה לא מדליף ולא עושה בעיות בחדר ההלבשה, גם אם הוא חושב שהוא לא מקבל מספיק דקות משחק בגלל הרוטציה של סוזה.
גם שחקנים מושאלים זוכים ליחס אמיתי. אחרי ששלח את ברק יצחקי לגלות בקפריסין, קרויף טרח להגיע לאי השכן כדי לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות שלו. כך היה גם השנה עם השוער תומר חנצ'ינסקי בהכח ר"ג. מושאלים בקבוצות שונות מקבלים הודעות ווטסאפ שבודקות אם הכל בסדר.
קנייה חכמה
נכון, מכבי צירפה בשנתיים האלה שחקנים לא זולים, כמו ערן זהבי וטל בן חיים, אבל רוב הרכש הישראלי הגיע בזול, יחסית. מדובר בכדורגלנים שלא היו שייכים לשורה הראשונה בארץ, אך פשוט השתלבו מצוין. מהראן ראדי היה שחקן טוב בבני סכנין, לא יותר, ומכבי שילמה עליו סכום מגוחך של 15 אלף יורו. איתן טיבי, שחקן שהתנדנד בהרכב קריית שמונה, עלה 350 אלף יורו, לא סכום מופרז. גם ברק בדש ודן איינבינדר הגיעו מקריית שמונה, ונחשבו לשחקנים טובים לקבוצות מרכז טבלה, אך לא היו כוכבים. עומרי בן הרוש הגיע מקבוצה שירדה ליגה.
הרכש הישראלי היה פשוט במקום. לא ראוותני מדי (גם כי אין מבחר גדול בשוק), אבל בהחלט שווה את הכסף. ומאחר שאפשר לשחק עם חמישה זרים בלבד, במכבי ת"א יודעים שצריך להשקיע ברכש הישראלי כדי להשיג דומיננטיות בליגה. עם הזרים התוצאות פחות טובות, אבל בכל הנוגע לתוצר המקומי יש הצלחה, גם בכל מה שקשור לאופי ומוסר עבודה, פרמטרים שבמכבי שמים עליהם דגש.
השחקן ה-12
בשבוע שעבר השיקה מכבי ת"א חנות חדשה. היא לא ממוקמת בעוד קרוון בקריית שלום, גם לא בבוטקה מחוץ לבלומפילד, אלא מתהדרת במיקום אטרקטיבי ברחוב דיזנגוף בלב ת"א. החנות אמורה לקרב עוד יותר את האוהדים ומסמלת את כברת הדרך שעשתה מכבי בשנתיים האלה, גם מחוץ למתחם האימונים. עד לאחרונה מכבי חיפה הייתה הקבוצה היחידה בישראל שעבדה כמו שצריך בתחום הזה, והיריבה מת"א מתחילה לעקוף אותה גם כאן.
היחס של אנשי המועדון לאוהדים הוא יוצא דופן בסטנדרטים ישראליים. מיילים נענים תוך דקות, בקשות מיוחדות ממולאות בשמחה ובמהירות, אוהדים זוכים לפעילויות חינם מחוץ לבלומפילד במסגרת הפרויקט "כל משחק הוא חוויה", הרשתות החברתיות עובדות חזק והרבה. זה אולי נשמע מפליא, אבל גולדהאר עצמו מעורב בתחום הזה עד לפרטים הקטנים, אפילו יותר מבעניינים המקצועיים, שם הוא סומך על קרויף. נראה שגם לאוהדים יש על מי לסמוך, בכל התחומים.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
לפנייה לכתב/ת 
