הסירה את חבל התלייה מרוצח בנה: "הוקל לי"
סמרה אלינג'ד התפרסמה כשבדקה ה-90 מנעה הוצאה להורג של צעיר שרצח בן אחד שלה ודרס למוות בן שני. כעת בראיון היא מסבירה כמה זה היה קשה
רוצח בנה עמד על כיסא, חבל התלייה כבר כרוך סביב צווארו וידיו כפותות. מאות בני אדם התקהלו בסמוך לבית הכלא בעיירה בצפון איראן כדי לראות אם אם הקורבן, סמרה אלינג'ד, תממש את זכותה לבעוט בכיסא מתחת לרגליו ולהביא למותו.
עוד חדשות מהעולם :
- מתבדח על פוטין: צפו בסטנד-אפ של אובמה
- נפלו על הראש: מצעד הכובעים בקנטאקי דרבי
- המטוס המלזי: נעצרו 11 מחבלים מאל-קאעידה
- אסון באפגניסטן: קבר המוני מתחת לבוץ
אבל אחרי שבע שנים של חלומות על נקמה, אלינג'ד מחלה לבילאל גייסרי. המעשה הזה שלה הפך אותה לגיבורה בעיירה רויאן שבה היא חיה, לחופי הים הכספי, שם כרזות ברחובות מהללות את משפחתה על הרחמים שהפגינה. שבועיים אחרי הסצינה הדרמטית מתחת לחבל התלייה, אנשים עדיין מגיעים לביתה כדי לשבח אותה ואת בעלה.
בראיון לסוכנות הידיעות AP מספרת אלינג'ד שהנקמה הייתה המחשבה היחידה בראשה מאז שבנה בן ה-17 עבדאללה נרצח לפני שבע שנים בקרב רחוב. גייסרי שיסף את גרונו בסכין. "כל עולמי קרס ביום שבו שמעתי על מות בני", שחזרה האם, לבושה בבגדים שחורים וצעיף שחור המכסה את שיערה. "חשבתי לעצמי - אם אמחל לבילאל ואציל אותו ממוות, איך אוכל להמשיך לחיות?".
המחשבה על השמחה של משפחת הרוצח אם ישתחרר ביום מן הימים מהכלא כאיש חופשי אכלה אותה מבפנים: "אמרתי לבעלי שאם לא יגזרו עליו עונש מוות - אמות".
לבני משפחותיהם של קורבנות רצח באיראן ובכמה מדינות מוסלמיות אחרות ניתנת לעתים קרובות הזכות לבחור אם להוציא את הפושע להורג או לחוס עליו. החוק האיסלאמי של "עין תחת עין" נותן להם את האפשרות להשקיף בעצמם על ההוצאה להורג. יש להם גם האפשרות לחוס על הרוצח, פעמים רבות בתמורה לתשלום של 35 אלף דולר או יותר.
החלטתה של אלינג'ד לא הייתה הפעם הראשונה שבה משפחה החליטה להימנע מנקמה ברגע האחרון. אבל סדרת תמונות של צלם סוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א מהמעמד הזה בעיירה הסמוכה נור ב-15 באפריל סיפקה צוהר נדיר לדרמה האנושית.
עבד אל-גאני חוסיין-זאדה, אביו של הנער שנרצח, נחשב לדמות מפורסמת במישור המקומי בזכות היותו שחקן כדורגל לשעבר שכעת מאמן ילדים. הן בנו והן רוצח בנו, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים, התאמנו בבית הספר לכדורגל שבו הוא מלמד. לקראת יום ההוצאה להורג פנו שכנים, פעילים ואפילו תוכנית טלוויזיה פופולרית לבני הזוג בבקשה שיחוסו על הרוצח.
קמייאר סלרי, מנהל ארגון ללא מטרות רווח שמספק תמיכה לאסירים, סיפר כי אמר לבני הזוג: "יש לכם הזכות לנקום בו. עם זאת, ככל שהזמן עובר כך הזעם פוחת בדרך כלל". עוד סיפר: "ביקשתי מהם לחשוב על האפשרות למחילה. הוא צעיר ו... הוא פשוט עשה טעות".
אבל לא נראה אז כי הפניות עוזרות. את תחושת האובדן של המשפחה העמיקה העובדה שבנו השני של הזוג, אמיר, מת כמה שנים קודם לכן בתאונה כשרכב על אופניים ואופנוע פגע בו. אותו גייסרי שאמור היה להיות מוצא להורג היה אחד משני הנערים שהיו על האופנוע.
ב-15 באפריל צעדה אלינג'ד לאטה לעבר חבל התלייה, כשמשפחתו של גייסרי בעצמה נמצאת בין הצופים. כשעיניו מכוסות והוא בוכה, התחנן הרוצח בפני אם הקורבן בפעם האחרונה. "סלחי לי, דודה מרים", פנה אליה בכינוי שבו היא מוכרת, "הראי את רחמייך".
אלינג'ד התקרבה אל גייסרי, ופנים אל פנים אמרה לו: "האם היו לך רחמים כלפינו? האם גילית רחמים כלפי בני? לקחת מאתנו את השמחה. מדוע אני צריכה לרחם עליך?". האם הביטה בו נזעמת. היא סטרה לו על פניו, אבל אז ביחד עם בעלה הסירה מצווארו את חבל התלייה. חלק מהנוכחים בקהל הריעו. השאר פשוט עמדו בדממה, המומים.
החלטתה של אלינג'ד זכתה לסיקור נרחב בסוכנות הידיעות הרשמית למחצה איסנ"א, ויש המפרשים זאת כרמז לכך ששלטונות איראן מקווים
לעודד יותר משפחות לחוס על רוצחי יקיריהן ולהימנע מנקמה. גזר דינו של גייסרי שונה ל-12 שנות מאסר, שאת מחציתן כבר ריצה.
אלינג'ד ובעלה, להם בת צעירה, סירבו לקבל את כספי הפיצויים שנאספו בשם הקורבן, והציעו להעביר אותם במקום זאת לצדקה ולשיפור בתי הספר המקומיים לכדורגל. אלינג'ד אומרת כי היא חשה הקלה: "אני לא חושבת יותר על נקמה".
סוכנות הידיעות איסנ"א שהביאה את התמונות המדהימות ציינה כי אביו של הנרצח עבדאללה הסביר שכמה ימים לפני טקס ההוצאה להורג חלמה רעייתו שבנה מבקש ממנה שלא לנקום את מותו.
לפנייה לכתב/ת 
