הכר את הנבחרת: ניגריה במונדיאל 2014
עם אושאניווה (אשדוד), אמברוז (אקס אשדוד) אג'ידה (באר-שבע) וכמובן אניימה (שלוש התל-אביביות) - החבורה של סטיבן קשי היא הנבחרת הכי "ישראלית" בברזיל. ועם התואר המפוקפק הזה - נא להנמיך ציפיות
רזומה
מונדיאלים עד היום (לא כולל הנוכחי): 4הישג שיא: שמינית גמר (1994, 1998)
במוקדמות ברזיל 2014: ניצחה את אתיופיה בפלייאוף (אפריקה)
על רגל אחת
מצד אחד, כמו לפני כל מונדיאל, יש ציפייה שהכישרון שטמון ברגלי הניגרים יבוא לידי ביטוי סוף סוף בברזיל. מצד שני, לא תמצאו פה שחקנים ברמה של ג'יי.ג'יי אוקוצ'ה האגדי, פינידי ג'ורג' וחבריהם, כך שאל תבואו עם ציפיות מוגזמות.
אם לא יהיו הפתעות גדולות המאבק של הניגרים יהיה מול הבוסנים על המקום השני, כאשר העפלה לשמינית הגמר היא מטרה ראויה, ומקום היסטורי ברבע הגמר כבר יהפוך את הטורניר הזה להצלחה מסחררת.
הכוכב הראשי
וינסנט אניימה. שלא תחשבו שבחרנו בו רק בגלל העבר הישראלי. בעונה האחרונה הפך שוער ליל לשם דבר באירופה, ואחרי שהצטיין גם בטורניר בדרום אפריקה (תשאלו את ליונל מסי), ניגריה חייבת את האיש שלה בין הקורות בכושר שיא. זה כנראה יהיה גביע העולם האחרון של קפטן הנבחרת בן ה-31, והוא רוצה לזכור אותו לטובה.
שחקני המשנה
האמת, יש לא מעט. זה מתחיל באפה אמברוז, שמאז המעבר ממ.ס אשדוד לסלטיק השתדרג ונחשב למעוז ההגנה. בקישור ניתן למצוא את ג'ון אובי מיקל, שבניגוד לקבוצתו צ'לסי, בנבחרת הוא מקבל את המפתחות להנהיג ויכול גם להשתמש במונדיאל הנוכחי כנקודת הפריצה בקריירה. חוליית החוד מרשימה מאוד וכוללת שמות כמו ויקטור אובינה (קייבו), עמנואל אמניקה (פנרבחצ'ה) ושולה אמאובי, שהצטרף ל"נשרים" רק בגיל מאוחר.
המאמן
סטיבן קשי. שחקן העבר בן ה-52 אימן את נבחרות טוגו (שלוש קדנציות) ומאלי, ולפני שלוש שנים נקרא לדגל להדריך את מולדתו. השורה הכי מרשימה ברזומה של קאשי היא העובדה שהוא ומחמוד אל גוהארי המצרי הם היחידים שזכו באליפות אפריקה הן כשחקן (1994) והן כמאמן (2013).
השאלות הבוערות
1. כמעט אחרי כל הדחה מטורניר גדול, לא מעט לכלוך יוצא מהנבחרת הניגרית. האם המונדיאל הנוכחי סוף סוף יעבור בשלום?
2. האם כמו בדרום אפריקה, ליונל מסי שוב ינחם את וינסנט אניימה אחרי עוד משחק גדול של השוער שלא יספיק וארגנטינה תגרום להדחת ניגריה, או להיפך?
3. האם אוהדי הפועל תל אביב עדיין כועסים על אניימה בעקבות העריקה למכבי ת"א ויקוו להדחה מוקדמת של ניגריה?
אופטימי/פסימי
אופטימי: ניגריה לא נבהלת הפעם מהציפיות מבית ומציגה את הכדורגל המלהיב שאנחנו כל כך מקווים לראות ממנה. זה יספיק למקום שני בבית, העפלה לשמינית הגמר וגם מקום היסטורי ברבע הגמר, שם "הנשרים" ייעצרו.
פסימי: השערוריה התורנית בעקבות בעיית משמעת של אחד הכוכבים פורצת כבר בשלב מוקדם וגורמת לסכסוך בין המאמן קשי לחניכיו. התוצאות באות לידי ביטוי על הדשא, ניגריה מפסידה גם לאיראן וגם לבוסניה והמפגש מול ארגנטינה הופך להיות לפרוטוקול בלבד.
ברוטב פיקנטי
ללא שום ספק, מדובר בנבחרת "הישראלית" ביותר. לא רק בגלל שבסגל הסופי יש שני נציגים מליגת העל (אוסטין אג'ידה מהפועל באר-שבע וג'ואון אושאניווה מאשדוד), אלא בעיקר בגלל אניימה ואמברוז, שניים עם עבר בישראל שנחשבים לעמודי התווך של הניגרים. אל אל ניגריה.
לפנייה לכתב/ת 
