עורך דין יקר, הגיע הזמן שתלמד עברית

"התובע הינו קבלן שיפוצים שהסכים לתת שירותים שונים לנתבעים 2-5 על בסיס שכר חודשי של 5,000 ש"ח נטו ורכב. מאחר וכעבור כחודשיים חדלו הנתבעים להעביר לתובע את משכורתו, הודיע להם התובע ביום 1.5.2013 כי בכוונתו להפסיק את ההתקשרות עמם. למחרת נפגשו הצדדים, ולאחר שיושבו ההדורים ביניהם הסכים התובע להמשיך במתן השירותים המובטחים במידה והכספים יועברו לחשבון הבנק שלו בתוך שבוע. התובע יטען, כי הנתבעים מעולם לא העבירו לחשבונו את הסכומים המגיעים לו. לאור התחמקות הנתבעים מתשלום חובם, לא נותרה בידי התובע ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• על רקע פסיכיאטרי: הגוף שפוסל רישיון נהיגה
• שופטת: "ביטוח אליהו" ספרה ימים כמו רוכלת
• הערעור נדחה: רמי לוי ישלם קנס 900 אלף ש'
• מה שכח גרוניס במלחמה בסחבת בבתי-משפט
  

זהו? סיימתם? עכשיו אפשר לגלול למטה. רק שתי הערות קטנות לפני שנתחיל: ראשית, אני לא מתחייבת לתקינות לשונית מושלמת בכתבה, ולכן אפילו במשפט הזה הייתה כבר טעות. שנית, חשוב לומר שבין שלל הבעיות שאפשר למצוא בכתיבה המשפטית (בפוסט הקודם הצבעתי על חלקן), שגיאות הלשון הן באמת השוליות שבהן. עם זאת, השפה היא כלי העבודה המרכזי של עורכי הדין, וככזאת ראוי שנדע להשתמש בה כיאות. קל וחומר כשמדובר בשגיאות הקלות ביותר לטיפול: כפי שתראו, לפעמים שינוי אות אחת בלבד יעשה את ההבדל בין תקני ללא-תקני. ואם קל כל כך לעשות את זה, אז למה לא בעצם?

• לבלוג "משפט פשוט" של עו"ד דנה פאר - לחצו כאן
  

1. הינו

אוגד. זוכרים את המילה העלומה משיעורי הלשון הרחוקים בכיתה י'? בגדול, הכוונה למילים הוא, היא, הם או הן כשאינן בתפקיד נושא המשפט. כך למשל, במשפט: "מיכל היא עורכת דין". הנושא הוא "מיכל", האוגד הוא "היא".

א. עקרונית, המילה "הינו" מורכבת משתי מילים פשוטות המוכרות לכולנו: "הנה" + "הוא" (כלומר – "הנה הוא"). היות שאיש לא מתכוון לומר "מיכל הנה היא עורכת דין" או "התובע הנה הוא קבלן שיפוצים", אזי השימוש במילים הללו כאוגדים הוא שגוי. הנכון הוא להשתמש במקבילותיהן הפשוטות והתקינות-לשונית: "התובע הוא קבלן שיפוצים"; "מיכל היא עורכת דין".

(צילום: shutterstock)

אז מתי נכון להשתמש בהינו ובנטיותיה? בשני המקרים הבאים: א. לצורכי הדגשה מיוחדת (למשל, "הנך יפה רעייתי"), או לצורכי הבעת נכונות עמוקה לעשות דבר מה ("הנני מוכן ומזומן").

2. נתבעים 2-5

זה קרה אי שם בשנת 1968: עורך דין נמרץ בשם אנוש בר-שלום החנה את מכוניתו ברחוב ביאליק העמוס ברמת גן בשעה 13:00 בצהריים. כשחזר לאוטו הוא נחרד לגלות שקנסו אותו ב-50 לירות. בר-שלום סירב בתוקף לשלם את הקנס והגיע עד לבית המשפט העליון, חמוש בנימוק שלא ניתן היה להתעלם ממנו: לפי התמרור, החניה ברחוב נאסרה בין השעות 7:00-19:00, ובשפה העברית אמור טווח בין מספרים להיכתב מימין לשמאל (הוא אפילו הביא איתו בלשן שיעיד על כך!). במילים אחרות: לפי כללי העברית אסר התמרור ברחוב ביאליק על חניה ברחוב בין השעות שבע בערב לשבע בבוקר. לפיכך, לא הייתה כל מניעה חוקית לחנות שם בשעה 13:00 בצהריים.

3. מאחר ו

מילת הקישור היחידה בעברית שאחריה מגיעה האות וי"ו היא המילה "הואיל" ("הואיל והמשכיר מעוניין להשכיר לשוכר את הדירה"). האות וי"ו אינה תקנית לאחר כל מילת קישור אחרת. מאחר ו? היות ו? במקרה ו? הואיל וכולן שגויות, את כולן אפשר למחוק מהלקסיקון.

4. יושבו ההדורים

נסו לומר היום לילד בן עשר ש"נפל לכם האסימון". רוב הסיכויים שהוא יעיף בכם מבט משתומם לפני שיחזור לשנע אריחים זוגיים באייפון (וגם את הרפרנס הזה אף אחד כבר לא יבין בעוד חודשיים). ואם ילד אינו מבין מקור של ביטוי מלפני עשרים שנה בסך הכול – זה לא צריך להפתיע אף אחד מאיתנו שאנחנו לא ממש מבינים (ולכן גם משבשים) ביטויים שמקורם לפני מאות ואלפי שנים*.

עכשיו תגידו לי, האם מישהו מכם יודע – באמת יודע – מה זה לעזאזל "הדור"? אם עניתם בשלילה, אתם בחברה טובה, כי מתברר שאף אחד לא באמת יודע. מדובר במילה יחידאית, כלומר, כזאת שמופיעה במקרא רק פעם אחת. בגלל כל מיני סיבות (שלא אפרט אותן כאן, אבל תאמינו לי שהן מעניינות) – ההנחה היא שמדובר בהרים. ואנחנו הרי לא "מיישבים הרים" כדי לפתור סכסוך בין אנשים, נכון? (מממ... אולי מתנחלים לא יסכימו). הרעיון הוא שאנחנו מיישרים אותם – כלומר, מסלקים את המכשול הבולט מהדרך – כדי לפתור את הסכסוך.

* למשל, מהי המדוכה הזאת שעליה אנחנו יושבים? ומה בדיוק הקטע עם הגולל שאנו סותמים?

(צילום: index open)

5. במידה ו

טוב, את השגיאה הראשונה פה אתם כבר מזהים לבד, נכון? אם לא, דפדפו שני סעיפים אחורה. הבעיה השנייה היא שהשימוש בביטוי "במידה ש" בתור תחליף למילה "אם" ("במידה שהכספים יועברו לחשבון הבנק שלו") הוא מוטעה. לביטוי "במידה ש" משמעות אחת בלבד, והיא אינה משמעות של תנאי אלא של מידה יחסית. דוגמה לשימוש נכון תהיה: "בחורף האחרון ירדו גשמים במידה שלא ירדו בעשר השנים האחרונות"; או, "אסביר לך את השיעורים בכימיה אורגנית במידה שאדע". כלומר, ככל שאשלוט יותר בחומר, כך אוכל להסביר לך אותו במידה רבה יותר.

6. התובע יטען, כי

תגידו, קראתם במקרה את הספר "גברים ממאדים ונשים מנגה"? אם לא, תנו לי לספר לכם שכל הפסקאות בו נראות בערך ככה: "נשים רבות סבורות, שהדרך היחידה לסיפוק צורכיהן, במסגרת של מערכת יחסים, היא מתיחת ביקורת על הגבר, כאשר זה עושה טעויות, או לעוץ לו עצות כשאינו מבקש". על נכונות הפסקה המעניינת הזאת אפשר להתווכח בהרבה מובנים, אבל במונחים של היום יש דבר אחד שבטוח שגוי בה – הפיסוק.

7. לאור התחמקות הנתבעים

שימו לב: המילה "לאור" אינה משמשת בהקשרים שליליים. היא אמורה לשמש בהקשרים חיוביים או ניטרליים בלבד. לכן אפשר למחוק מהלקסיקון משפטים בסגנון: "לאור הבדיקות עלה חשד לבקע סרעפתי", "לאור בדידותה הקשה מאכלסת התובעת 23 חתולים בביתה" וכו'.

במה נחליף את "לאור" כשמדובר בהקשר שלילי? אפשר להשתמש בתחליפים ניטרליים (בגלל, בגין, בשל, כתוצאה מ), או בתחליפים המתאימים להקשרים שליליים בלבד (בצל, בעטיו של, מחמת).

• עו"ד דנה פאר מרצה לכתיבה משפטית וכתיבה אקדמית בצוות בהובלתה של עו"ד מיכל אהרוני
• הכתבה מבוססת על הרצאתם המשותפת של עו"ד רן לוסטיגמן ועו"ד פאר, "בעיות לשון נפוצות בכתיבה המשפטית"