הלניזם ושילוב חרדים - חתני פרס ישראל
מחר ייערך בירושלים טקס הענקת הפרסים המכובדים בישראל לשלוש נשים ו-10 גברים שעשו חיל בתחומם. בין מקבלי הפרסים: מקימת המכללה החרדית, פיזיקאי פורץ דרך, פרופ' לחקלאות מצטיין בענפו ורוקחת המפתחת תרופות
טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ד יתקיים מחר (ג') במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה בירושלים. בטקס יוענקו התארים המכובדים לפורצי דרך בתחומם בהם, בתו של הרב עובדיה יוסף ומקימת המכללה החרדית, עדינה בר שלום, הפרופ' והאמנית הנחשבת מיכל נאמן, מייסד המכון לחקר התלמוד פרופ' שמא יהודה פרידמן ומקים עמותת אור ירוק, אבינועם נאור. הטקס, שנערך מדי שנה ביום העצמאות מאז 1953, יתקיים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ונשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס.
סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו
במהלך הטקס יוענקו פרסי ישראל על מפעל חיים-תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לעדינה בר שלום ולאבינועם נאור (אהרונוביץ'). בר שלום שנולדה בירושלים, היא בתם הבכורה של הרב עובדיה יוסף שהלך לעולמו בשנה שעברה ורעייתו מרגלית שהלכה לעולמה לפני כעשור. הפרס מוענק לה בגין "עשייתה פורצת הדרך בגישור על שסעים ופערים חברתיים, וקידום ושילוב בין אורח החיים החרדי לפתיחות חברתית ולהשכלה גבוהה".
בר שלום הקימה את המכללה החרדית המאפשרת לאוניברסיטאות להציע בתחומה לימודים אקדמיים לחרדים. כיום יש למכללה יותר מ-1,200 בוגרים. במקביל פועלת בר שלום לגישור בין חילונים לחרדים, בין היתר במסגרת מפגשים בין סטודנטים מהמכללה החרדית לתלמידים ממוסדות אחרים.
עם בר שלום יקבל את הפרס המכובד כאמור אבינועם נאור, שהקים את עמותת אור ירוק למאבק בתאונות הדרכים, בעקבות מות בנו רון בתאונה. נאור, שנולד בחיפה ב-1948 וגדל בקריית טבעון, משמש כיו"ר מועצת המנהלים של העמותה מאז הקמתה ומשקיע בפעילותה מכספו כארבעה מיליון דולרים מדי שנה. בנוסף, פועל נאור רבות למען כפרי נוער המיועדים לילדים בסיכון באמצעות קרן אורן שייסד עם רעייתו. כיום הוא תומך אישית בשני כפרי נוער רמת הדסה וקריית יערים.
פרופ' שמא יהודה פרידמן, מייסד המכון לחקר התלמוד, יקבל את פרס ישראל בנושא זה. פרידמן נולד בפילדלפיה ב-1937. בצעירותו נחשף לשפה העברית ולדקדוק העברי בלימודי אחר הצהריים של הקהילה היהודית, שבמסגרתם למד אצל חוקר המקרא נחום סרנה. פרופ' פרידמן השלים את התואר הראשון שלו במקרא ובשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה.
ב-1973 עלה ארצה עם משפחתו ונבחר לעמוד בראש הסניף הישראלי של בית המדרש, לימים מכון שכטר. לצד עיסוקו המרכזי חקר פרידמן תחומים רבים, בהם התגבשות הנוסח הסופי של התלמוד על פי כתבי יד. מחקריו עוסקים רבות גם בהיבט הלשוני של הספרות התלמודית.
פרס ישראל בתחום הפיזיקה יוענק לפרופסור מרדכי שגב. שגב נולד ברומניה ב-1958, למד הנדסת חשמל בטכניון והמשיך ללימודי דוקטורט באופטיקה לא-ליניארית. ב-1990 יצא להשתלמות במכון הטכנולוגי של קליפורניה, והחל לעסוק בחקר סוליטונים - חבילות גלים בעלות תכונות של חלקיקים. בתום ההשתלמות בקליפורניה נענה להצעה מטעם אוניברסיטת פרינסטון האמריקנית להצטרף לצוות חוקריה, וב-1998 העביר את המעבדה שלו לטכניון.
ב-2007 פרצו שגב ותלמידיו דרך חדשה בתחום האופטיקה: הם הוכיחו בניסוי תיאוריה בת כ-50 שנה של הפיזיקאי האמריקני, חתן פרס נובל, פיליפ אנדרסון. פריצת דרך נוספת שהושגה במעבדתו הייתה פיתוח גבישים פוטוניים מיוחדים הנקראים מבודדים טופולוגיים, המוליכים אור רק לאורך השפה, באופן שאינו מתפזר אפילו בנוכחות אי-סדר. בשנים האחרונות הוענקו לו פרסים יוקרתיים על פריצות הדרך שהשיג. 16 מתלמידי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט שהדריך מכהנים כיום כפרופסורים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל ורבים אחרים מועסקים במשרות בכירות בתעשיית הטכנולוגיה העילית.
חתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית-יצירה הוא הרב אהרן ליכטנשטיין. הרב ליכטנשטיין נולד בפריז ב-1933. ב-1971 עלה לישראל עם משפחתו והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון ועומד עד היום בראשה.
ישיבת הר עציון הפכה במרוצת השנים מישיבה קטנה בת עשרות תלמידים לישיבה משגשגת שלומדים בה מאות תלמידים, ולצדה בית מדרש גבוה לנשים, מכללה למורים ובית מדרש אינטרנטי חלוצי, המונה עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם. משנתו של הרב ליכטנשטיין מושתתת על תפיסת עולם יהודית רחבה בשילוב ספרות כללית ופילוסופיה. הוא גם מהוגיו המרכזיים של רעיון שילוב תלמידי ישיבות בשירות הצבאי.
פרס ישראל בתחום אמנות פלסטית יוענק לפרופסור מיכל נאמן. נאמן נולדה בקבוצת כנרת ב-1951 וכבר בתיכון החלה להתמקצע בתחום הציור ואת לימודיה המשיכה בבית ברל. ב-1974 זכתה עבודתה המקורית לתהודה רבה כשהציבה בחוף ימה של תל אביב שני שלטים ובהם הכיתוב "העיניים של המדינה", מתוך ציטוט מדברי חייל שהשתתף בכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, שהסביר בראיון את חשיבות המוצב בפסגת ההר.
מאז שנות ה-70 פיתחה נאמן את השפה הציורית-חזותית הייחודית שלה, הכוללת משחק עם טקסטים שרבים מהם מקראיים. בעבודות אחרות שלה שילבה נאמן צילומים. בשנים האחרונות מתמקדות עבודותיה ברצף שבין חיוך לחיתוך, ומבוססות על סיפורים העוסקים בחיוכים טרגיים. ב-2013 הוצגה בתל אביב תערוכת היחיד שלה Witz שעסקה במושג הגרמני שפירושו שנינות.
בתחום חקר הרפואה יוענק פרס ישראל לפרופסור מרטה וינשטוק רוזין שפיתחה תרופה המשפרת את איכות חייהם של מאות אלפי חולי אלצהיימר. וינשטוק רוזין נולדה באוסטריה ב-1935. היא למדה רוקחות בבריטניה ובמסגרת התואר השני שלה חקרה את הפעילות האנזימטית בגוף. בתארה השלישי עברה למחלקת פרמקולוגיה בבית החולים סיינט מרי. היא המשיכה את עבודת המחקר שלה באוניברסיטת תל אביב, לאחר שעלתה ארצה.
פרופסור וינשטוק רוזין פיתחה את התרופה ריבסטיגמין (אקסלון) המשפרת את איכות החיים של מאות אלפי חולי אלצהיימר. היא גם גילתה כי מינון נמוך של חומר נוסף שפיתחה, לדוסטיגיל, עשוי למנוע מראש את הפגיעה בזיכרון. היא רשמה פטנט על הגילוי, והתרופה החדשה נמצאת בניסויים קליניים מתקדמים. וינשטוק רוזין הדריכה עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם הגיעו לעמדות מובילות באקדמיה ובתעשייה. כמו כן, לימדה במשך השנים תלמידי רוקחות, רפואה ורפואת שיניים.
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים הוא פרופסור חיים לוי. לוי נולד בירושלים ב-1939 וגדל בחולון. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית ואת התואר השני עשה בסטטיסטיקה מתמטית. לאחר קבלת התואר השני החל לוי לשמש יועץ כלכלי וערך עבור בנק ישראל עבודת מחקר נרחבת על האפליה על רקע עדתי בשכרם של עובדים.
במסגרת הדוקטורט חקר תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות ומחירי שיווי משקל. מחקר שלו עסק בכדאיות הפיזור הבינלאומי של השקעות לעומת ההטייה הטבעית לטובת השקעה במדינה. מחקרו בנושא זה פתח תחום מחקר חדש בכלכלה והפך לאחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום. הוא פרסם למעלה מ-230 מאמרים, בין השאר עם שני חתני פרס נובל לכלכלה, וכתב וערך כעשרים ספרים. לוי גם שימש ומשמש יועץ לגופים רבים ובהם משרד האוצר, בנק ישראל, בנקים פרטיים ובתי השקעות.
חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה הוא פרופסור יעקב קטן, מרצה מצטיין באוניברסיטה העברית, שהדריך יותר מ-80 תלמידים לתארים מתקדמים. קטן נולד בבגדד ב-1936. קטן השלים את התואר השני והדוקטורט שלו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.
הוא התמחה במחלות שורש - פתוגנים, בעיקר פטריות, החיים בקרקע ותוקפים את שורשי הצמח. ב-1976 פרסם מאמר מדעי ראשון על שיטת החיטוי הסולארי של הקרקע, שזכה לחשיפה רבה בעולם. הוא סיפק חלופה ירוקה לשימוש בחומרים רעילים לחיטוי קרקע,
ובמדינות רבות – בעיקר חמות – משתמשים בו כחלופה לחיטוי כימי. הוא פרסם כ-260 פרסומים מדעיים, קיבל על מחקריו פרסים ואותות הוקרה בין-לאומיים, ועד היום מרצה בכנסים בינלאומיים על עבודותיו.
פרופסור עירד מלכין יקבל את פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית. מלכין נולד ב-1951 בפילדלפיה וגדל בחיפה. הוא סיים בהצטיינות יתרה את התואר הראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני והדוקטורט עשה באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב.
במחקריו בחן את השפעת הדת על ההתנחלות בעולם היווני העתיק. מחקרו ראה אור בספרו המסכם את הנושא ב-1987. הוא חקר מיתוסים הקשורים להתנחלות והיאחזות בקרקע בהתיישבויות ההלניות מחוץ ליוון, כמו איטליה וצפון אפריקה. בשנים האחרונות פיתח תפיסה מהפכנית בדבר הקשר התרבותי בין ערי המדינה ההלניות, שהיו מרוחקות מאוד גיאוגרפית זו מזו. מלכין הדריך 13 תלמידי דוקטורט ומלמד בסמינרים ובקורסים לתואר ראשון על יוון העתיקה.
לפנייה לכתב/ת 
