פורצי דרך: אלו הזוכים בפרסי ישראל
במעמד הנשיא ורה"מ חולקו הפרסים היוקרתיים לשלל אישים פורצי דרך בתחומם, בהם בתו של הרב עובדיה יוסף ומייסד עמותת אור ירוק
בבנייני האומה בירושלים התקיים הערב (יום ג') טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ד. בטקס הוענקו התארים היוקרתיים לאישים פורצי דרך בתחומם, בהם בתו של הרב עובדיה יוסף ומקימת המכללה החרדית עדינה בר שלום, הפרופ' והאמנית הנחשבת מיכל נאמן, מייסד המכון לחקר התלמוד פרופ' שמא יהודה פרידמן ומקים עמותת אור ירוק, אבי נאור. ynet העביר את הטקס בשידור חי.
עוד חדשות ב-ynet:
הטקס, שנערך מדי שנה ביום העצמאות מאז 1953, התקיים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך שי פירון, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ונשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס. פרופסור עירד מלכין קיבל את פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית ונשא דברים בשם הזוכים: "אם כל בני אדם מכל רחבי תבל יביאו את כל הצרות למקום אחד, כל אחד יעדיף לחזור הביתה עם הצרות שלו. אם לא נלמד את תרבות העולם, נהיה מוגבלים נמוכי גבה וצרי אופק".
במהלך הטקס הוענקו פרסי ישראל על מפעל חיים-תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לעדינה בר שלום ולאבי נאור (אהרונוביץ'). בר שלום שנולדה בירושלים, היא בתם הבכורה של הרב עובדיה יוסף שהלך לעולמו בשנה שעברה ורעייתו מרגלית שהלכה לעולמה לפני כעשור. הפרס מוענק לה בגין "עשייתה פורצת הדרך בגישור על שסעים ופערים חברתיים, וקידום ושילוב בין אורח החיים החרדי לפתיחות חברתית ולהשכלה גבוהה".
בר שלום הקימה את המכללה החרדית המאפשרת לאוניברסיטאות להציע בתחומה לימודים אקדמיים לחרדים. כיום יש למכללה יותר מ-1,200 בוגרים. במקביל פועלת בר שלום לגישור בין חילונים לחרדים, בין היתר במסגרת מפגשים בין סטודנטים מהמכללה החרדית לתלמידים ממוסדות אחרים.
עם בר שלום יקבל את הפרס המכובד כאמור אבינועם נאור, שהקים את עמותת אור ירוק למאבק בתאונות הדרכים, בעקבות מות בנו רון בתאונה. נאור, שנולד בחיפה ב-1948 וגדל בקריית טבעון, משמש כיו"ר מועצת המנהלים של העמותה מאז הקמתה ומשקיע בפעילותה מכספו כארבעה מיליון דולרים מדי שנה. בנוסף, פועל נאור רבות למען כפרי נוער המיועדים לילדים בסיכון באמצעות קרן אורן שייסד עם רעייתו. כיום הוא תומך אישית בשני כפרי נוער רמת הדסה וקריית יערים.
פרופ' שמא יהודה פרידמן, מייסד המכון לחקר התלמוד, יקבל את פרס ישראל בנושא זה. פרידמן נולד בפילדלפיה ב-1937. בצעירותו נחשף לשפה העברית ולדקדוק העברי בלימודי אחר הצהריים של הקהילה היהודית, שבמסגרתם למד אצל חוקר המקרא נחום סרנה. פרופ' פרידמן השלים את התואר הראשון שלו במקרא ובשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה.
ב-1973 עלה ארצה עם משפחתו ונבחר לעמוד בראש הסניף הישראלי של בית המדרש, לימים מכון שכטר. לצד עיסוקו המרכזי חקר פרידמן תחומים רבים, בהם התגבשות הנוסח הסופי של התלמוד על פי כתבי יד. מחקריו עוסקים רבות גם בהיבט הלשוני של הספרות התלמודית.
פרס ישראל בתחום הפיזיקה הוענק לפרופסור מרדכי שגב. ב-2007 פרצו שגב ותלמידיו דרך חדשה בתחום האופטיקה: הם הוכיחו בניסוי תיאוריה בת כ-50 שנה של הפיזיקאי האמריקני, חתן פרס נובל, פיליפ אנדרסון. פריצת דרך נוספת שהושגה במעבדתו הייתה פיתוח גבישים פוטוניים מיוחדים הנקראים מבודדים טופולוגיים, המוליכים אור רק לאורך השפה, באופן שאינו מתפזר אפילו בנוכחות אי-סדר.
חתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית-יצירה הוא הרב אהרן ליכטנשטיין. הרב ליכטנשטיין נולד בפריז ב-1933. ב-1971 עלה לישראל עם משפחתו והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון ועומד עד היום בראשה.
פרס ישראל בתחום אמנות פלסטית הוענק לפרופסור מיכל נאמן. נאמן נולדה בקבוצת כנרת ב-1951 וכבר בתיכון החלה להתמקצע בתחום הציור ואת לימודיה המשיכה בבית ברל. ב-1974 זכתה עבודתה המקורית לתהודה רבה כשהציבה בחוף ימה של תל אביב שני
שלטים ובהם הכיתוב "העיניים של המדינה", מתוך ציטוט מדברי חייל שהשתתף בכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, שהסביר בראיון את חשיבות המוצב בפסגת ההר.
בתחום חקר הרפואה הוענק פרס ישראל לפרופסור מרטה וינשטוק רוזין שפיתחה תרופה המשפרת את איכות חייהם של מאות אלפי חולי אלצהיימר. חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים הוא פרופסור חיים לוי. חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה הוא פרופסור יעקב קטן, מרצה מצטיין באוניברסיטה העברית, שהדריך יותר מ-80 תלמידים לתארים מתקדמים.
לפנייה לכתב/ת 
