כהשבוס מתעלל - מה אפשר לעשות?
אחד מכל ארבעה עובדים חווה התעמרות, התנכלות או התעללות פסיכולוגית ממושכת במהלך הקריירה שלו מצד הבוסים, קולגות ואפילו כפיפים. אצל אמיר, למשל, זה הסתיים עם התקף פאניקה בחדר מיון. איך אפשר להתמודד? מדריך
החיים היו יפים. אמיר עבד כראש צוות בחברה ידועה, אשתו כמורה לחינוך מיוחד, ויחד היו להם 3 ילדים נחמדים ומוצלחים. אמיר היה אדם חרוץ, חברותי, אופטימי, מוכשר ומוערך בעבודתו - כך עד שנכנס לעבודה מנהל חדש כממונה הישיר שלו. אמיר שהיה העובד המוערך, האהוד והמצטיין באגף, החל לחוות מצדו הצקות והתעמרויות הולכות וגוברות.
זכויות עובדים: מה השתנה בשנים האחרונות?
ניצול עובדים: כך המדינה מסייעת למעסיקים
לא גומרים את החודש: עדויות מהשטח
הממונה הקטין אותו, העביר עליו בפומבי ביקורת לא הוגנת, לקח לו קרדיט על עבודתו והתערב לו בניהול הצוות. בנוסף, הוא דאג להפיץ עליו שמועות זדוניות. אמיר המופתע והמבולבל לא הבין למה ומאיפה זה מגיע ועשה הכל כדי לרצות את הממונה, אולם מאמציו אלה רק החריפו את המצב.
הממונה המשיך להכשיל אותו, לזלזל בו ולהשפיל אותו תוך הפעלת מניפולציות עליו ועל העובדים. אמיר מצא עצמו מנושל מסמכויותיו, בבידוד מקצועי ולאכזבתו המרה גם בבידוד חברתי שנבע מכך שחבריו לעבודה התרחקו ממנו כמצורע. אמיר שהיה רגיל לפתור בעיות ולא "להיות הבעיה" חש בלבול וחוסר אונים איבד את בטחונו העצמי, החל לעשות טעויות ולהיות מסוגר ועצבני.
בכאבו, בבושתו וברגשות אשם בגלל החשש שהוא עצמו אשם במצב החדש, הוא בחר להסתיר את מצוקתו הגדולה מחבריו, ואף מאשתו. הוא החל לסבול מנדודי שינה, מכאבי בטן עזים, כאבי ראש. הדבר התגלה לאשתו בבום אחד גדול, כאשר במוצאי שבת אמיר פיתח קשיי נשימה ורעד בגוף והוחש לחדר המיון. שם אובחן, לאחר כמה שעות חרדה נוראית של בני משפחתו, כמי שלקה בהתקף פאניקה.
המגפה השקטה
לצערי, זה אינו מקרה בודד. על פי מחקרים בעולם, אחד מכל ארבעה עובדים יחווה התעמרות, התנכלות, התעללות פסיכולוגית ממושכת במהלך הקריירה שלו. התעמרות הפוגעת בו, בעדים הרואים את העוול, במשפחתו וכמובן במקום העבודה. לא בכדי אני מכנה את התופעה בשם "המגפה השקטה" - כה נפוצה - אך מושתקת.
התעמרות בעבודה נגרמת על פי רוב על ידי הממונה הישיר, אך היא יכולה להיגרם גם על ידי חברים לעבודה ואף כפיפים. כמעט תמיד ההתעמרות מתחילה בדברים קטנים, ובמניפולציות, שקרים ותככים. היא נמשכת לעיתים לאורך שנים ונגמרת לא פעם באופן טרגי.
הפוגענים מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות. הראשונים הם בעלי אישיות בעייתית ומתעתעת, מניפולטיביים וחסרי מוסר ועכבות, שמשדרים הרבה "נחמדות ואיכות" כלפי מעלה. השניים הם אלה שאינם אנשים רעים אך עושים רע עקב היותם חסרי כישורים להתמודדות עם קונפליקטים וסוגיות ניהוליות.
הנתונים על היקף ההתעמרות בארץ מבהילים. התופעה חוצת מגדרים: גברים ונשים נמצאים בין הפוגעים ובין הנפגעים. התופעה גם חוצת מגזרים: מוסדות ציבור, תעשיות, חברות קמעונאיות ומסחריות, בתי חולים, מוסדות חינוך, גופים ביטחוניים ועמותות חסד - אף ארגון לא מחוסן מהתופעה ונזקיה, אך רק מתי מעט מהארגונים פועלים באופן סדור למניעתה.
סובלים מהתעמרות? יש מה לעשות
איך בכל זאת יכולים עובדים להתמודד עם תופעה כזו? ראשית, יש להבין כי מדובר בתופעה מוכרת בעולם, בה מתעמרים בעובדים - ודווקא בטובים שבהם. עצם הכרת התופעה וסימניה יכולים להוות הקלה גדולה ולהסיר את רגשות הבושה והאשם.
לאחר שהעובדים מבינים שהם הקורבן, אפשר לעבוד על החזרת הביטחון העצמי כדי להשיב מלחמה שערה. במקרים מסוימים צריך גם לעזרה מקצועית על מנת ללמוד על אסטרטגיות לשליטה רגשית ולהתמודדות אקטיבית עם מצבים כאלה.
נתונים מחקריים בעולם מעידים כי התעמרות והתעללות נפשית נפוצות הרבה יותר מאשר הטרדות מיניות, כאשר הנזקים הכלכליים למשק כולו נאמדים במיליארדי שקל מדי שנה. הגיעה העת כי המחוקק דעתו על כך גם בישראל - כמו במדינות מתקדמות בעולם.
איתן מאירי, הוא פסיכולוג תעסוקתי וארגוני מומחה ומטפל, מחבר הספר "המגפה השקטה במקומות העבודה: התעמרות, הצקה והתנכלות - להכיר, לדעת להתמודד"
נושא זה יעלה לדיון בכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, שיתקיים ב-12 במאי בשעה 13:00 באוניברסיטת תל אביב (בניין נפתלי). הכנס פתוח לקהל הרחב. להרשמה ולפרטים בטלפון: 03-5757866
לפנייה לכתב/ת 
