סטלן סקושגורד: "מארגני פסטיבל קאן פחדנים, חייבים לפון טרייר התנצלות"
השחקן סטלן סקושגורד שב לשתף פעולה עם לארס פון טרייר ב"נימפומנית", וממשיך לגבות אותו אחרי בדיחת היטלר שלו לפני שלוש שנים פסטיבל קאן, שמארגניו הכריזו עליו כפרסונה נון גרטה. "הוא אינו נאצי והוא פגוע", קובע השבדי בראיון וחושף: "בסרט יש שני צדדים של הבמאי - חנון, ורב שכבתי"
כשהבמאי הדני השנוי במחלוקת לארס פון טרייר פנה לשחקן הכמעט קבוע שלו סטלן סקושגורד השבדי (כן, ככה מבטאים של שמו, ולא סקארסגארד, כמו שנהוג אצלנו), והציע לו תפקיד ראשי בסרטו הפרובוקטיבי "נימפומנית", הוא הרגיש צורך להזהיר אותו במיוחד. זאת למרות שסקושגורד בן ה-62 כבר השתתף באינספור מסרטיו של פון טרייר - "לשבור את הגלים" (1996), "רוקדת בחשיכה" (2000), "דוגוויל" (2003), "מלנכוליה" (2011) ואחרים.
"לארס פשוט בא ואמר לי: 'הסרט הבא שלי יהיה סרט פורנו, אני רוצה שתשתתף בו'", שיחזר סקושגורד בראיון לרגל הקרנ מיוחדת של גרסת הבמאי בפסטיבל ברלין. "אז אמרתי לו: 'כן, לארס, אני אשתתף בו'. והוא השיב: 'כן, אבל אתה לא תזכה לזיין, אבל אתה תראה את הזין שלך בסוף' (אותו כבר ראינו בקומדיה "ג'נטלמן בנשמה" של האנס פטר מולנד הנורבגי שהוקרן בישראל לפני שלוש שנים). והודעתי שאני מסכים בכל מקרה. ככה הוא גרם לי להתעניין בסרט 'נימפומנית'".
ואכן, כולם ב"נימפומנית", שמגיע עכשיו לבתי הקולנוע בישראל, משתגלים, חוץ מסקושגורד. הוא מצדו עסוק בלזיין את השכל. כיאה לדמות שהוא מגלם - זליגמן (איש מאושר), אינטלקטואל הבקיא בתחומים רבים, צאצא למשפחה יהודית, לא ציונית. סבא רבא שלו היה איש דתי. זליגמן הוא גבר בודד חובב רוגעלך, האוסף יום אחד את ג'ו (שרלוט גינזבורג - עוד אחת מבנות חסותו של פון טרייר), אישה, אותה מצא מוכה וחבולה, ברחוב הסמוך למשכנו.
זליגמן מטפל בה ומקשיב לסיפורה. ג'ו משחזרת את סיפור חייה המרתק והסוער כנימפומנית. זליגמן מצדו מנתח את הסיפור על פי תיאוריות ופרשנויות תיאולוגיות, פסיכולוגיות, פילוסופיות וכן נעזר בידע הנרחב והמקיף שלו בתחומים רבים ממתמטיקה ומוזיקה קלאסית ועד דייג וטיפוס הרים. "שתי הדמויות הללו מבטאות שני צדדים באישיות של לארס, האחת היא החנונית, אותה אני מגלם, והשנייה היא המעניינת ורבת השכבות יותר", מאבחן סקושגורד.
"הייתי כלוא במשך שבועיים בחדר אחד עם שרלוט, והחיים יכולים להיות הרבה יותר גרועים מזה. זה גם לא נורא מאתגר ולא קשה לעבוד עם לארס. לטעמי, הוא יותר נוח וכייפי מרוב הבמאים. כשאתה עובד אתו, אתה יכול להיות לנסות דברים, ולעשות מה שאתה רוצה. מאחר ואתה יכול לבטוח בו, ולהרגיש אתו בנוח, אתה יכול לקחת סיכונים. לארס הוא גם איש מאוד מצחיק".
חוש ההומור של פון טרייר גורר אמנם לפעמים צחוקים, אבל גם סיבך אותו בצרות. כזכור בקאן 2011, פון טרייר הכריז במסיבת עיתונאים: "אני מזדהה עם היטלר", "יש לי סימפטיה לנאצים" ו"ישראל היא קוץ בתחת". הגאון הדני נאלץ להתנצל והתעקש שהוא רק התבדח, ושהוא לא אנטישמי ושזאת הייתה בדיחה שהסתבכה. התירוצים הללו לא שכנעו את קברניטי קאן, ואלה החליטו לסלק אותו מהפסטיבל והכריזו עליו "אישיות בלתי רצויה".
לאור זאת, פון טרייר התייצב השנה מול הצלמים בברלין, במסיבת העיתונאים של "נימפומנית" בברלין, בעודו עוטה חולצה עליה הוטבע הלוגו של "דקל הזהב" (הפרס הראשי של קאן) ומתחתיו הכיתוב "פרסונה נון גרטה" (אישיות בלתי רצויה). וכך הביע פון טרייר את המחאה שלו נגד ההגליה מקאן. אחרי שסיים להצטלם ולחולל רעש, הוא לא טרח להתייצב כמובן למסיבת העיתונאים.
סקושגורד נותן לחברו פון טרייר גיבוי מלא. גם בקאן 2011 הוא נאלץ לתפקד כסניגור, בעיצומו של הסקנדל, וטען שחברו סובל מטורט, שככה הוא נוהג לדבר, וגם שהוא נתקע עם הבדיחה, בלי למצוא לה פאנץ'. ההגנה ממשיכה גם כיום. "בקאן העברתי שבוע בלהגן על לארס, בגלל שהבנתי שהוא מאוד פגוע. הכותרות בעיתונים הכריזו אז: 'לארס יוצא נגד יהודים והוא נאצי', והילדים שלו הלכו לבית ספר ואמרו להם שאבא שלהם נאצי. הוא לא הצליח להבין איך זה שאנשים לא מתעניינים בכוונה שלו, אלא רק במילים שהוא אמר.
"זה הרי ברור שלארס לא נאצי. הוא גדל בכלל כיהודי עד גיל 13. ואז פתאום פסטיבל הקולנוע בקאן הפחדנים ביקשו ממנו תחילה להתנצל, והוא התנצל. ויומיים לאחר כמו החרימו אותו מהפסטיבל בגלל הלחץ. אני חושב שהם חייבים לו התנצלות. אתה יודע מה היה הנושא של פסטיבל קאן באותה שנה? חופש הביטוי".
בגיל 62, הקריירה של סקושגורד משגשגת מתמיד, והוא עסוק במיוחד - נע בין הפקות אירופאיות צנועות תקציב לשוברי קופות הוליוודיים, כמו "מאמא מיה!", "תור" ו"הנוקמים". "בדרך כלל אני מחפש אחר דמויות אנושיות, שלא מסבירות את עצמן בטקסט. היתרון בסרטים עצמאים הוא שאני מקבל תפקידים נהדרים וחופש ובמאים שמאוד מעניין לעבוד אתם, והם לוקחים אותי למקומות שלא הייתי בהם.
"מצד שני, אני נהנה בהפקות גדולות כמו 'הנוקמים'. התסריט של 'הנוקמים' הוא מאסטרפיס, לא במונחים של יצירת אמנות אלא כתסריט, כי לכתוב תסריט עם עשר דמויות ראשיות ולגרום לו להחזיק כסיפור זה הישג אדיר. נדהמתי כשקראתי אותו. לאחרונה הצטלמתי ל'סינדרלה' שביים קנת בראנה. זו הפעם השנייה שיצא לנו לעבוד ביחד, אני אוהב אותו מאוד. הוא איש מצחיק, יש לו הומור בריטי קיצוני. אגב, בארצות הברית, ניגשים אליי יותר מעריצים מאשר בשבדיה, כי בשבדיה אנשים מאוד ביישנים. הם מתביישים לגשת אליי. אז זה מאוד רגוע ואני יכול להסתובב ברחוב ובסופרמארקט בלי בעיה".
ב"נימפומנית", סקושגורד אולי לא עסוק במשגלים, אבל בחייו הפרטיים נדמה שהוא פעיל במיוחד. הוא נשוי בשנית, ויש לו שישה ילדים מרעייתו הראשונה, ושני בנים מהנוכחית. ארבעה מתוך השישה הראשונים הם שחקנים, והמפורסם שבהם הוא אלכסנדר, שהפך לסמל מין הוליוודי אחרי הופעתו בסדרת הערפדים "דם אמיתי".
איזו עצה נתת לילדים שלך כשהם נכנסו לתחום המשחק?
"נתתי לעצמי את העצה לסתום את הפה ולא להתערב, לתת להם לעשות מה שהם רוצים. לא רציתי להגיד להם מה לעשות. רציתי שאם הם יצליחו זה יהיה בזכותם ולא בזכותי. זה החיים שלהם ואני לא רציתי להפריע בהם. בגיל שלהם הם אמורים להיות מסוגלים לדאוג לעצמם".
אתה מסכים עם הטענה שהורים לא יודעים שום דבר על ילדיהם?
"לא, אני לא מסכים עם זה. אני יודע הרבה, אבל לא הכול על ילדיי. אני כנראה יודע יותר על חייהם של הילדים שלי מרוב ההורים. זה תלוי איך אתה מתייחס אליהם. אם תתייחס אליהם כאל שווים הם יפתחו בפניך יותר".
אתה בכלל מצליח להפגיש יחד את כל השבט שלך?
"בחג המולד האחרון חלק מהילדים שלי היו בקוסטה ריקה והם רצו שאני אבוא איתם, אבל לא רציתי לטייל. רובם עדיין גרים בשטוקהולם, אז יוצא לי לראות אותם, והאחרים שמסתובבים בעולם גם באים לבקר אותי בבית. לפני כמה חודשים הייתי עם כל השמונה מסביב לשולחן. אני מבשל הרבה, זו הדרך היחידה לגרום להם לבוא".
מהי המנה האהובה עליך?
"יש לי כל כך הרבה מנות אהובות. אני מבשל הכל: אוכל צרפתי, איטלקי, תאילנדי, ספרדי, בשרים. בישול זו התשוקה שלי. כשאני לא עובד, הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא להתחיל לבשל. אני יוצא לקצב לחפש בשר טוב, ואני מבלה ארבע שעות במטבח. כולם רוצים שאוציא ספר בישול, אבל אין לי כוונות לעשות זאת".
יש קשר בין המשחק לבישול?
"זה בהחלט דומה, אין ספק. כנראה שלבשל זה כמו להיות במאי, אם אתה מלהק את הארוחה עם בשר טוב, ייצא לך סרט טוב".
