חייבים להיות הכי טובים שיש: הנזק בפרפקציוניזם
הם תמיד מוציאים 100 (ונשברים אם הוציאו ציון נמוך יותר), נמנעים מפעילות שהם לא מצטיינים בה ודורשים מעצמם להיות פשוט מושלמים. פרפקציוניזם בילדים הוא תופעה שיש לה השלכות חמורות ביותר. איך תקלו עליהם? פסיכולוגית מסבירה
כולנו מכירים את אותם ילדים שהחדר שלהם נראה כמו מוזיאון, את הילדה שההופעה שלה תמיד הכי מוקפדת או את התלמיד שבוכה לאחר שקיבל ציון 82 במבחן. מולם, אחרים נוטים להרגיש הכי בינוניים שאפשר ו"שוברים את הראש" בחיפוש אחר תשובה לשאלה: איך הם עושים זאת. ישנם אחרים אשר מקנאים בהם על שלמותם ולרגע לא מעלים על דעתם ש"אותם מושלמים" סובלים מפרפקציוניזם והיו מעדיפים להיות הרבה פחות מושלמים.
אין מדובר בשאיפה למצוינות אלא בציפייה שאם הפרפקציוניסט יתאמץ מספיק, הוא יהיה מושלם. בין אם מדובר בפרפקציוניזם בתחום מסוים, כמו לימודים, ובין אם מדובר בכל התחומים, התוצאה היא חוסר סיפוק תמידי.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
ואיך תגדלו ילד עם ביטחון עצמי?
הפעולות הפשוטות שמעלות ביטחון עצמי בילדים
המרכיב הסודי: איך מגדלים ילד עם ביטחון עצמי?
לא רק חינוך טוב: הקשר בין גבולות לביטחון עצמי
ממה נובע הפרפקציוניזם?
פרפקציוניזם נובע משילוב של כמה עיוותי חשיבה שיחד יוצרים תמהיל של רף ציפיות בלתי אפשרי וביקורת עצמית נוקבת ובלתי מתפשרת:
דיקטטורת הסטנדרטים: לפרפקציוניסטים סטנדרטים גבוהים מאוד עד בלתי אפשריים לביצוע. אסור שיהיה קמט בחולצה או ציון נמוך מ-100 במבחן ומסיבת יום ההולדת חייבת להיות מושלמת.
ראייה בשחור/לבן: הפרפקציוניסטים רואים דברים כנכונים או לא נכונים. הביצועים הם או הצלחה או כישלון מוחלט. כשהביצוע אינו מושלם תחושת הכישלון משפיעה על ה'עצמי' כולו ולא רק על המשימה עצמה.
קטסטרופיזציה: במידה והפרפקציוניסט יסטה אפילו במעט מהסטנדרטים הגבוהים שלו - הוא יהפוך לכישלון או שיקרה משהו נורא לדעתו (למשל, "המורה תשנא אותי").
התמהיל של שלושת עיוותי החשיבה הללו יוצר לחץ רב, חרדה מתמשכת ותחושת חוסר סיפוק מתמדת. השילוב של רף ציפיות גבוה וראייה של שחור או לבן יוצר מצב שרק כאשר דברים מתבצעים מעל רף הציפיות המאוד גבוה הם לבנים ורק אז (כלומר כמעט אף פעם) הוא מרוצה. כשזה לא קורה (כלומר, כמעט תמיד) אז המצב הוא קטסטרופה.
הפרפקציוניזם יושב על תפיסה מסוימת שאם לא אהיה מושלם, אם אפגין איזושהי חולשה, אנשים לא יאהבו אותי ואז יידחו אותי. הוא למעשה מספק אשליה שדברים ניתנים לשליטה מלאה. בצורה זו אנחנו מאמינים שאנחנו "שולטים" בחיבתם או הערכתם של אנשים כלפינו.
האם יש דרך למתן ולהקל על אותם ילדים?
ישנם מספר פתרונות למיתון הפרפקציוניזם, כשההורים הם אלו שתפקידם לעשות זאת בקרב ילדיהם.
למדו את הילדים לא לצפות לשלמות תמידית
זה בסדר לשאוף גבוה, אבל אל תצפה שתמיד יהיה כך כי זה בלתי אפשרי. תפקידו של כל הורה לילד פרפקציוניסט הוא ללמד את הילד שקיימות גם תוצאות בינוניות בחיים ושאותן התוצאות לא נמדדות רק על פי: "כישלון גמור או הצטיינות". ההורה יכול לעשות זאת על ידי שיחות ומתן דוגמאות אישיות על עצמו, על העבודה שלו ואפילו על המטלות שלו בתור הורה.
הקניית הרגלי חשיבה גם בגוונים של אפור
כל ילד צריך ללמוד לקבל את המספיק טוב ולזכור שככה מספיקים יותר ומסופקים יותר. במידה ותלמיד קיבל 82 במבחן יש לשבח אותו,
להפנות את תשומת הלב ל-82 הנקודות שקיבל, ולאחר ששיבחנו אותו על ההישג שלו ניתן לבדוק את הנקודות לשיפור עבור הפעם הבאה, אך ממקום מעודד ומעצים ולא ממקום בקורתי.
די לקטסטרופיזציה
חשוב מאוד לחשוב במונחים חיוביים. לפני כל מבחן, בעת ביצוע כל מטלה או בטרם יציאה לחוגים או פעילויות שונות יש להכניס בילד הפרפקציוניסט מורל חיובי.
מבט אל התמונה הגדולה במקום על הפרטים הקטנים
עצור לרגע ושאל את עצמך האם זה באמת חשוב.
בלי השוואות
ילדים פרפקציוניסטים רבים משווים את עצמם לילדים מפורסמים או לכאלה שהם רואים כמודל לחיקוי, לרוב לילדים מנוסים בהרבה מהם. במקום זאת, יש ללמד את הילדים להשוות את עצמם לעצמם. כך הם ירגישו שהם במגמת שיפור והתייעלות. הפחתת הפרפקציוניזם הינה תהליך, על ההורה ללוות את ילדו ולהעצים את ההישגים שלו לאורך כל הדרך וללמד אותו למזער ביקורת עצמית.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית במרפאת המומחים ד"ר דיין