אריאל באופקים: נשלב דיור ציבורי עם תמ"א

"אנחנו הולכים לדיור ציבורי בר השגה. נפעיל את התוכנית בכל מקום שנוכל לצרף אליה יזמים, כמובן שככל שמתקרבים למרכז ערך הקרקע עולה ויותר קל לשווק את התוכנית אבל אנחנו בוחנים אותה גם כאן בדרום". כך לדבריו של שר השיכון אורי אריאל שסייר היום (ד') בשכונת דיור ציבורי בעיר אופקים. השר הוסיף, כי "יכול להיות שנשלב את התוכנית עם תמ"א 38 נגד רעידות אדמה וכדומה ואז המשרד גם מסבסד חלק מהעלויות ועוזר לראש העיר ולדיירים לבנות את ביתם החדש".

• שר השיכון: היזמים מאמינים בקריית גת
• תוכנית שר השיכון: "מחיר מטרה" לדירות
• שר השיכון: "אני רוצה שהקבלנים ירוויחו"
  

אריאל התייחס בדבריו לתוכנית שפורסמה הבוקר, לפיה בכוונת משרד השיכון להעמיד בניינים של מערך הדיור הציבורי, שלהם פוטנציאל רווחי גבוה, למכירה לידי יזמי נדל"ן. על פי התוכנית, בכסף שיתקבל מהמכירה, יבקש משרד השיכון לבנות דירות ציבוריות חדשות, מעונות סטודנטים ודיור להשכרה במחיר מפוקח.

על פי המתווה של השר אריאל, בשלב הראשון, יפורסם בימים הקרובים מכרז לבחירת חברה שתערוך מיפוי במערך הדירות הציבוריות בכל רחבי הארץ ותוכנית עבודה של המתווה החדש. בניינים הממוקמים על קרקעות יקרות עם זכויות בנייה נוספות ייכנסו לתוכנית. כך למשל בניין ישן בגובה שתי קומות ו-10 דיירים, עם זכויות בנייה של 36 יחידות דיור, ייכנס לתוכנית החדשה.

בשלב השני, המדינה תפנה את הדיירים לדיור חלופי וחדיש יותר, והבניינים שיפונו יימכרו ליזמים על מנת להרוס אותם ולבנות במקומם דירות חדשות שיימכרו בשוק החופשי, תוך ניצול מקסימלי של זכויות הבנייה. כספי המכירה יועברו ישירות לקופת הדיור הציבורי במשרד הבינוי והשיכון, כדי לבנות בניינים חדשים ומודרניים לטובת זכאי הדיור הציבורי.

המתווה החדש ימומן כולו מכספי מכירת הדירות ולא מתקציב המדינה. הדיירים שמתגוררים כיום בבניינים רעועים יזכו לדיור מודרני, משרד הבינוי והשיכון יוכל להגדיל את מספר הדירות במערך הדיור הציבורי ובמקביל מכירת הבניינים הישנים לטובת מכירה בשוק החופשי יאפשר להגדיל את היצע הדירות במקומות בהם מחירי הדירות זינקו בשנים האחרונות בשל מחסור בהיצע.

"התוכנית מחזירה אותנו לשנות ה-50"

התנגדויות לתוכנית של אריאל לא איחרו לבוא. מפורום הדיור הציבורי נמסר כי אף שהפורום מברך את משרד השיכון על כך שהבין שיש צורך דחוף לפתור את משבר הדיור הציבורי במדינת ישראל, התוכנית, כפי שהיא מוצגת כרגע, נראית חלקית ומעלה מספר חששות, ובהם העברת כספים ייעודיים לדיור הציבורי למטרות אחרות כגון מעונות לסטודנטים.

עוד נמסר מהפורום כי "עד כמה שמדובר במטרות חברתיות חשובות, יש לתקצבן בנפרד, ואין לקחת תקציב למען המוחלשים ביותר בחברה הישראלית ולהקצות אותו למטרות אחרות. בנוסף, מבנה הבעלות של בתי הדיור הציבורי השתנו, והאחוז הניכר של הבעלות הפרטית בבניינים אלה תקשה על המטרה המוצהרת של המשרד. בלי לפגוע ביוזמות כאלה או אחרות של המשרד להגדלת המלאי, עליו להבין שאין דרך לשקם את הדיור הציבורי בלי לגעת בתקציב המדינה".

כמו כן, הוסיפו נציגי הפורום כי "חשוב שמשרד השיכון יאמץ את ההצעות שעל סדר היום הציבורי, בפרט את המלצות ועדת אללוף להשיב את מלאי הדיור הציבורי לרמה של 110 אלף יחידות דיור ציבורי, וכן על המשרד להפעיל את השפעתו לכיוון החקיקה התובעת 10% לבנייה ציבורית בכל התחלות בנייה, ו-20% בותמ"ל. אלה צעדים יעילים יותר מתוכנית בינוי-פינוי של המשרד שספק אם תתממש אי פעם".

יהודה כתב, יו"ר ועדת פינו-בינוי בארגון הקבלנים בתל-אביב יפו ובת ים, הוסיף כי "קידום תוכנית שכזו על ידי משרד השיכון מחזירה אותנו לשנות ה-50, לתקופת מפא"י ההיסטורית, שהחזיקה חברות כמו 'סולל בונה' ו'רסקו', אשר גרמו להפסדים עצומים לקופת המדינה ונמכרו בנזיד עדשים. במקום להפריט את נכסיה - המדינה מלאימה אותם".

כתב טען כי "מדובר בניסיון נוסף שכבר נוסה ונכשל בעבר, שעלול להוביל לסיאוב במערכת ולהוסיף משרות ציבוריות שלא לצורך. גם כאן, בדומה למקרה הרכבת הקלה של גוש דן, נראה כי מיליארדי שקלים הושקעו ובפועל דבר לא קרה. כל הפרויקטים בהתחדשות עירונית בהם טיפלה המדינה על ידי חברות מנהלות היו לא כלכליים ולכן לא יושמו".