בריונות וחרמות: זינוק בנערים שנפגעו ברשת
דו"ח עלם מצביע על עלייה של 13% במספר הנערים שדיווחו על פגיעות מיניות, מחצית מהם נפגעו ברשת. "זה התחיל בגיל 9 כמשחק ילדים ונמשך עד גיל 18 באמצעות השתלטות על התודעה והנפש", מספרת אחת הקורבנות
נוער בסיכון, יותר מתמיד: על פי דו"ח של עמותת עלם חלה עלייה של 13 אחוז במספר בני הנוער שדיווחו על פגיעות מיניות. חלקם הדגישו כי נחשפו לאלימות והתעללות באמצעות סמארטפונים ורשתות חברתיות. כך עולה מדו"ח העמותה, שהוגש היום (ה') לנשיא המדינה שמעון פרס.
- עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
על פי הנתונים בדו"ח, במהלך 2013 קיבלו 1,689 בני נוער סיוע מעלם אחרי שטענו כי סבלו מאלימות מינית, זאת לעומת 1,495 בשנת 2012. כמחצית מהם ציינו את הטלפונים הניידים ואת הרשתות החברתיות כגורם פגיעה - עלייה של 25 אחוז לעומת השנה שקדמה לדו"ח.
"פגיעה מינית היא משהו שמעצב את כל החיים שלך. זה משפיע על כל דבר, אי-אפשר למחוק ולשכוח", אומרת הילה (שם בדוי), שנפלה במשך עשור קורבן עבירת מין מצד אחיה. כיום, בגיל 24, היא מגדירה את עצמה כאישה חזקה שמנסה להשתקם. "זה התחיל בגיל תשע כמשחק ילדים ונמשך עד גיל 18 באמצעות השתלטות רגשית על התודעה והנפש", היא מספרת.
הילה מדברת בשמה, אך מייצגת למעשה אלפי נשים שחוו פגיעה מינית. "ילדה שחווה פגיעה שכזאת הופכת למסוגרת. את לא יכולה לשתף ולכן את בוראת עולם משלך וחיה בו. ילדה שגדלה בצל של פגיעה מינית מפתחת חוסר אמון עמוק באנשים וחיה בתוך כאב ופחד גדולים. זה משפיע על הדימוי וחוסר הביטחון, פגיעות עצמיות והפרעות אכילה ושינה. כיום אני מבינה שהכול קשור למה שעברתי. בגיל צעיר ניסיתי לשים קץ לחיי. צעקתי לעזרה אבל אף אחד לא שמע. ההורים היו צריכים לעזור אבל הם לא היו שם, אז כעסתי על העולם".
כיום הילה משתתפת בפרויקט בית אמיתי שמפעילה עלם לסיוע לצעירות נפגעות אלימות מינית, ומשמשת כמדריכה לנשים צעירות יותר. "זה המקום היחיד שבו אני יכולה לדבר ולשתף", היא מבהירה. "אבל השיקום הוא תהליך ארוך, שהשלב הראשון בו הוא להבין שעברת התעללות מינית ושאת לא אשמה בכך".
התוקפים: לרוב אדם מוכר לקורבן
אנשי השטח של עלם, שמפעילה 80 פרויקטים ב-40 יישובים, מציינים בדו"ח כי נתקלו במקרים של נערים ונערות שחוו מעשים מגונים, מתקיפה מינית חד-פעמית ועד ניצול מתמשך, שברוב המקרים בוצעו על ידי אדם מוכר וקרוב (בן משפחה, בני נוער מהכיתה או מהשכונה, או מעסיק). עוד נטען בדו"ח כי 700 בני נוער שבהם פגשו השנה אנשי העמותה מעורבים בזנות, ומדיווחם של הקטינים עולה כי 98% סבלו או עדיין סובלים מאלימות מינית.
"לצערי, אנחנו נתקלים בתופעות של ניצול בני נוער באופן יום-יומי", אומרת נאוה ברק, נשיאת עלם. לדבריה, "כדי למגר את התופעות הקשות הללו, יש לקיים שיח מתמשך עם בני הנוער בנושא מין ומיניות והחפצה של נשים, ולשלב לימודי חינוך מיני כבר מגיל צעיר. החשוב ביותר הוא לפגוש את בני הנוער ולהקשיב להם במקומות שבהם הם נמצאים - בבית הספר, ברשת האינטרנט או בלילה ברחובות".
התופעה המדאיגה יותר היא זו המתרחשת ברשת. עשרת אלפים בני נוער דיווחו כי נפגעו או השתמשו בסמארטפונים וברשת האינטרנט באופן אלים. מדובר בעלייה של 25 אחוז לעומת 2012. בנוסף, זוהתה מגמת עלייה בחומרת הדיווחים שכללו בריונות ברשת, חרמות ברשתות חברתיות ובקבוצות WhatsApp וצילומים בעלי אופי מיני של בני נוער על ידי בני נוער אחרים והפצתם ברשת.
גולן ז'ורנו, מנהל Yelem, פורטל מערך התמיכה באינטרנט של העמותה, מספר כי המדיה החדשה הופכת את החרמות לדבר זמין הרבה יותר וקל לביצוע. "קל יותר להפגין תוקפנות כלפי אדם אחר כשהגוף אינו נוכח ולא צריכים להסתכל לו בעיניים. באותו אופן, קל יותר לשלוח ולשתף תמונות משפילות של אחרים, כי לא צריך להתמודד עם ההשלכות והתחושה של הקורבן", הסביר.
עלייה של 25 אחוז במספר ההומלסים
במהלך 2013 נרשמה גם עלייה של 25% במספר הצעירים חסרי הבית שפנו לקבלת מענה מפרויקט "מישהו לרוץ איתו" שמפעילה העמותה בתל אביב. מספרם של בני הנוער שטופלו במסגרת התוכנית הגיע ל-506, לעומת 400 בשנת 2012. בעלם אומרים כי מספרים אלו מעידים על תופעה מדאיגה של עלייה במספר חסרי הבית של צעירים בעיר בכלל.
"תוכנית עלם לחסרי בית בתל אביב פועלת כמרכז יום, במשך שישה ימים בשבוע. לצערנו, בסוף כל יום פעילות המדריכים והמתנדבים נאלצים להיפרד מהצעירים, שחוזרים ללון ברחוב", אומרת מנכ"לית העמותה, אפרת שפרוט. "לו היה התקציב הדרוש - היה ניתן להרחיב את המענה, להגיע ליותר צעירים חסרי בית ולספק להם אף לינה. הם מתמודדים גם עם בעיות של התמכרות לסמים או אלכוהול ומשתמשים באסטרטגיות הישרדות הכוללות התנהגות עבריינית ומעורבות בזנות".
בעמותה מציינים עוד כי נרשמה עלייה של 15 אחוז במעורבות בני נוער יוצאי אתיופיה באירועי אלימות קשים. במהלך 2012 דיווחו 1,450 בני נוער יוצאי אתיופיה כי היו מעורבים באלימות קשה כקורבנות או כתוקפים, לעומת 1,667 בשנת 2013. בעמותה מציינים עוד כי אחוז גבוה מהשוהים בכלא אופק (הכלא לנוער) והכלא הצבאי הם בני נוער וצעירים יוצאי אתיופיה.
עוד דווח בדו"ח כי ישנה עלייה של כ-20% במספר הפניות של צעירים מעל גיל 18 (6,145 השנה לעומת 5,261 אשתקד). בעמותה אומרים כי מדובר בכאלה שלא התגייסו לצבא ולא חלים עליהם חוקי הנוער, כך שהם מוצאים עצמם חסרי מסגרות ומענים המותאמים למצבם ולגילם. מרבית הבעיות שעמן מתמודדים צעירים אלו קשורות בהיעדר קורת גג, מצב כלכלי קשה, היעדר תעסוקה, שימוש בסמים, עבריינות ומעורבות בזנות.
נשיא המדינה שמעון פרס אמר עם קבלת הדו"ח: "הממצאים מדאיגים ומעידים על הזנחה של בני נוער". פרס פנה לבני הנוער שנעזרו בעמותת עלם בעבר והשתתפו באירוע: "אני מתמלא גאווה לראות את הדרך הקשה שעברתם עד לשיקום. החלק הכי חשוב הוא כוח הרצון".
לפנייה לכתב/ת 
