זמן הגלבוע / על הניצחון מול מכבי ת"א

אחרי הפסד בסדרת רבע הגמר, טבעי שהדיון יהיה על מכבי תל אביב. איך היא מפסידה לקבוצה השמינית בליגה, שבוע וקצת לפני הפיינל פור? איך היא קולעת רק 71 נקודות, רק 6 שלשות מ-27 הפגזות (22%), ומאבדת 7 כדורים ברבע האחרון? ושוב דווין סמית' מחרב להם (מכבי הפסידה ב-16 הפרש בדקות שלו על המגרש). איפה הקבוצה שניצחה במינכן ומילאנו ברבע רביעי מהאגדות? דיון טבעי אולי, אבל לא ראוי.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
  

לא ראוי כי כבר נכתבו הררי מילים על מכבי השנה. כל אירוע סביבה מייצר עשרות עמודי עיתונים ומאות דפים אלקטרוניים. לא ראוי כי זה הפסד סביר ביחס לתוכנית השנתית, לחלוקת העומס המנטלי שבלאט חייב לעשות, לראש של השחקנים שטרוד בכרטיסים וחבילות למשפחה וחברים למילאנו ולקבוצה בינונית שהפסד כזה רק מעצים את ההישג של עלייתה לשלב ארבע הגדולות של אירופה.

ובעיקר לא ראוי כי זהו זמן הגלבוע. אלה הם 15 ימי התהילה שלה. זה הזמן של מועדון שיש לו כבר צלחת אליפות, אבל השנה החליט ללכת על שנה

 כלכלית בגודל קטן-בינוני. לא החתימו ישראלי בכיר, הביאו מאמן מוכשר עם קבלות ונעלו לו סנדלי דנבר. אבל המאמן הנודניק החליט לתת עבודה. שרון דרוקר בנה כל השנה בשקט, ולא קיבל מספיק קרדיט. התמודד עם החלפות זרים ופציעות, לימד וקידם את הישראלים הצעירים שלו וגיבש מאוסף השחקנים הזה קבוצה.

הוא לימד אותם לוותר על זריקות פחות טובות, ולבחור בחדירה על פני זריקה (אמש 38:32 לגלבוע בצבע), ובעיקר לשחק במגבלות שלהם. הוא בנה להם אזורית יעילה מסוג הבונקר של שנות ה-60, עם הרבה שכל והבנה של המשחק, ועם חוסם מאיים מתחת לטבעת (ג'קסון). בבית התחתון זה כבר התחבר ל 5 ניצחונות ב-7 משחקים. וגם לסדרה הם לא באו רק כדי להעביר את הזמן, אלא כדי להעביר את הביתיות. במשחק הראשון הם היו קרובים, ובשבת הם ינסו שוב.

בלאט על הקווים. חלוקת עומס מנטלי(צילום: זהר שחר)

עמית שמחון נלחם כל השנה על האמירה למעלה - מי אמר שאין ישראלי בכיר בגלבוע? בירושלים ונתניה הוא היה קרוב, אבל כל פעם

 הביאו עוד איזה זר מוזר על הבלטה שלו, והוא נשלח לספסל כדי ללקט פירורי דקות. והנה שוב מתברר שקרדיט ואמון לאורך זמן (מדרוקר - אלא מי?) מוציאים משחקנים ישראלים יכולת של זר, שכוללת גם מנהיגות, לחימה, אחריות והפעם גם הוצאה לפועל קטלנית בדקות הקלאץ.

לא יודע אם זה היה משחק חייו בבוגרים, אבל זו היתה הנאה צרופה היתה לראות את שמחון רוקד על המגרש וצולף את שלשת הניצחון. במיוחד הייתי מרוצה מעמית על תגובתו האצילית להתפלקות נוספת שברחה לגיא פניני (בלהט המשחק כמובן) לכיוון גבו אחרי זריקת עונשין. "לא מתייחס, ניצחנו, אני שמח". קלאסה מול באסה.

והפרס של גלבוע - יהיה לפחות עוד משחק אחד בגן-נר, שנראה אמש שמח מתמיד, והזכיר לרגע קטן את כפר בלום המיתולוגי (עדיין אין מה להשוות אבל יש לאן לשאוף). ומי שחושב שלמכבי לא אכפת להפסיד קצת כדי לקדם את חזרתו של סופו בחצי הגמר - שיחשוב שוב.

שמחון מול היקמן(צילום: זהר שחר)

משחק 4 יתקיים כבר ביום שני הקרוב, 48 שעות אחרי משחק 3, ממש לפני הנסיעה למילאנו, למורת רוחו של בלאט. וזה לחוץ מאוד גם לגלבוע, ששיחקה אתמול ברוטציה של שבעה שחקנים בלבד. אבל הם עדיין מתחשבים במכבי ובליגה, וזו גם הזדמנות. כי אם מכבי תמשיך לחשוב על צסק"א, היא עלולה לאכול אותה.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

צפו בגול מחצי מגרש בקבוצת הנשים של ברצלונה

מי עצר את האוהד שפרץ למגרש בסלובקיה? צפו

צפו בטניסאית שנפלה, המשיכה לשחק בישיבה וזכתה בנקודה

בקליפ אחד כל שערי כריסטיאנו רונאלדו במדי ריאל מדריד