אביב גפן: "זה שיר אהבה לאבא שלי"
"את הדמעות האלה אני כבר לא סופר", כתב אביב גפן בשירו החדש העוסק בהתפייסות עם אביו ועם הכאבים הישנים שהוא נושא עימו. "השיר הזה הביא אותי לשיחות הכי יפות איתו", הוא מספר בראיון ל-ynet. האזינו בבכורה
אחרי שמתח ביקורת על עולם הסמארטפונים והסטרימינג האינסופי בשירו "עולם חדש", אביב גפן ממשיך להכין את הקרקע לקראת אלבומו החדש, ומוציא היום (ב') את הסינגל "כאב על כאב", מאותם מחוזות מוזיקליים כמו קודמו.
מבחינת סאונד והגשה מדובר בשירים דומים במהותם, שמייצגים נאמנה את הצליל החדש של גפן - ומשלבים השפעות אלקטרוניות בפופ ורוק. האזנה למילות השיר, לעומת זאת, חושפת דווקא פצעים ישנים ומתועדים שלו, באופן מפורש ופתוח כפי שלא שר עליהם לפני כן. "כאב על כאב", שנכתב בעקבות טיפול פסיכולוגי שנכשל, מטפל ביחסיו המורכבים עם אביו, היוצר יהונתן גפן, ומתכתב עם היותו אב לדילן. אבל עוד לפני כן, קשה להתעלם מההפקה של יועד נבו לשיר. לפי גפן, מדובר בשילוב נכון של כל האמנים שהוא מושפע מהם היום - ובניגוד לבעבר, לא כולם נכללים תחת ההגדרה "רוק".
"היום, בעיני ובעיני העולם, אין כבר הבדלים בין רוק לפופ", אומר גפן. "מבחינתי ,הרכבים כמו M83 הם רוק לגמרי, ההבדלים טושטשו כבר לחלוטין, כמו אצל הקילרז. אני חושב שכל ההוויה של הרוקנ'רול היא אחרת לגמרי".
זה גם ניכר בשירים החדשים שלך. מאיזה אומנים אתה מושפע היום?
"היה לי חשוב, בשביל האלבום החדש לשמוע הכל, להכיר המון דברים חדשים ולא להיות מול דבר אחד. ההשפעות שלי מתחילות ממוזיקה מסורתית יפנית, עד אלבומי מיילס דייוויס ישנים, דרך אלבומי ג'אז. חזרתי גם לויניל לאחרונה, נהייתי שוב אספן של וינילים. אני שומע קורט וויל, M83, וגם דיימון אלברן. אני כל היום על פיצ'פורק וספוטיפיי, כל היום. יש מיליון דברים מעולים".
ובתוך ההשפעות החדשות, אתה מתעסק בפצעים ישנים, כולל רפרנסים לשירים ישנים שלך ושל אביך - למשל "עונות" ו-"יהונתן סע הביתה".
"נכון, ברמת התוכן. צריך להבין שהשיר הזה הגיע אחרי טיפול פסיכולוגי שעברתי עכשיו, ממקום אחר לגמרי. איך שאני רואה את זה - הוא לא מגיע ממקום בכייני. זה לא קיטש, לא שמאלץ. הוא לא מתחנחן, הוא לא בלדת פסנתר טיפוסית שלי עם כינורות. יש כאן הרבה מחשבה וחכמה של יועד נבו בהפקה, ואיזו אמירה גדולה יותר. זה שיר של הרבה חמלה והתפכחות, ולמרות שהטקסט קשה, זה טקסט שיש בו המון אהבה וסוג של השלמה".
המון זמן לא הזכרת את אבא שלך בשירים. מה גרם לך לפתוח את הנושא הזה שוב?
"אני מאמין שכל אבא צעיר מעלה המון כעסים איומים על ההורים שלו, בטח אני - כאב לדילן. התחלתי לראות אותי יותר בתור במאי שהולך אחורה לעשות סוג של עריכה לסרט שלו. 'כאב על כאב' היה סוג של פיתרון שלי ללכת הלאה ולהשלים עם מה שיש, גם עם דברים ישנים. אבל השיר הזה נכתב מזווית אחרת לגמרי. אני לא חושב שאי פעם הייתי כל כך חשוף ושקוף, בוא נאמר. כשאתה אבא, זווית הכתיבה שלך אחרת לגמרי".
איך אבא שלך קיבל את השיר?
"כל האופן שבו השיר הזה התנהל ויצא היה שונה מבעבר. הוא נשלח קודם כל לאבא שלי עם הטקסט, וישבנו ודיברנו על זה. דווקא השיר הזה הביא אותי לשיחת הכי יפות שהיו לי אי פעם עם אבא שלי. הוא יצא מזה מאוד אציל-נפש. הוא אמר שיש לי זכות בתור אומן לצעוק, זה חלק מהדיל.
"הוא הרגיש נוח מכיוון שהוא ידע שזה האומן שבי, זו בעצם הדרך היחידה שלי להתמודד עם זה. אמרתי לו 'תשמע, אני רוצה לעשות שיר שהוא באמת ספירת מלאי. הוא חוזר אלי, לעבר שלי, אבל הפעם לעבר הכי כואב שלי'. יש אהבה מאוד גדולה כרגע ביני לבינו, אז הוא הבין שזה חלק מהשחרור שלו".
יש מי שיגיד שמדובר בפרובוקציה, כמו שאמרו בזמנו על "עכשיו מעונן".
"'עכשיו מעונן' לא התעסק באבא שלי. היתה שם בעצם פיסקה אחת אישית עליו, על העולם, על החברה. השיר החדש הוא למעשה שיר אהבה שאני מקדיש לו. כמובן שיש שם התחשבנות ופרטים, אבל בגדול הרעיון הוא לפתור את זה איתו אחת ולתמיד. פרובקציה? לא נראה לי. זה מאוד שטוח. אני מאמין שהקהל שלי יותר חכם ואינטילגנט מזה. מי שיקרא את הטקסט הזה יבין שהוא כבר נכתב ממקום אחר לגמרי. אין שם צרחה וזהו".
השיר יוצא בתזמון מעניין, כמעט בסמיכות למותו של קרוב משפחה שלך - אסי דיין, שגם לו היו יחסים טעונים עם אביו ובנו.
"האמת היא שזה עבר לי בראש, כן. איחרתי להלוויה של אסי בשעה, בגלל שהייתי בניו יורק עם בלאקפילד ועם שני ודילן, אבל כמובן שהלכתי לשבעה. אני מאוד אוהב את ליאור, ואסי היה אדם אחר, הוא היה אדם קיצוני. אדם מלא כריזמה".
יש משהו מתסכל בכך שאנחנו נושאים את הצלקות שלנו עד גילאים כל כך מבוגרים.
"כן. וזה קורה גם בלהקה, התעויוט. כמעט לכולם בלהקה יש איזה תסביך אב מאוד גדול. כולם מאוד טעונים בשיר הזה".
מעניין שבמשפחה המורחבת שלך יש לא מעט תסביכי אב לא פתורים.
"לך אין, תגיד לי?"
כאב על כאב/ אביב גפן
אני הבטחתי שלפה אני לא חוזר
את הדמעות האלה איש כבר לא סופר
וזה לא עוזר
נדנדות שבורות בתוך הלב שלי
הילדות שלי קבורה באיזה שיר
שאני לא זוכר
זה אני שמתקתק כמו פצצה
הפסיכולוג יושב מולי ומחכה
וכלום לא יוצא
אני סולח כי כבר לא נשאר לי זמן
אתה הולך ולא רואה אותי בוכה
ילד חולה
כאב על כאב, כאב על כאב
כולם אומרים לי שאני דומה לך
מקווה שלי יהיה מסלול שונה
אתה בטוח רוצה
בלי הסמים והלילות והזונות
בלי מסיבות שלא נתנו להירדם
הייתי כל כך עייף
דבר אליי בלי חרוזים ובלי כבשים
תחבק אותי כמו אבא ששומר
ולא עוזב
אני סולח כי כבר לא נשאר לי זמן
גם מעט נראה המון אם אתה רעב
אם אתה כל כך אוהב
כאב על כאב, כאב על כאב
קראת לי אביב
אז למה קר כל הזמן?
יהונתן נסע הביתה... אליי
לפנייה לכתב/ת 
