להיות הומו ערבי אמריקני אחרי 11 בספטמבר

מדאם טיוש מניחה יד על פיה, מעמידה פני נבוכה, ומחקה את תנועות הדיווה הלבנונית סבאח בביצוע שלה לאחד משיריה הקלאסיים, "אני צמאה". בקהל ערבים-אמריקנים שורקים ומריעים. קו הצווארון הנמוך בשמלה שלה חושף שיער חזה.

מדאם טיוש היא למעשה גבר, דראג קווין, המופיע באירוע במסגרת פרויקט "Tarab NYC" שבו לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים ערבים-אמריקנים יכולים לחגוג מבלי להיתקל בשיפוט - לא כלפי הנטייה המינית שלהם ולא כלפי תרבותם הערבית.

עוד חדשות מהעולם :

• 10 שנות מאסר ואלף מלקות למעליב האיסלאם
• פיצוץ עז בחלב: נחרב מלון ששימש חיילי אסד
• רצחו הבן ואנסו את אמו. זוועות בדרום סודן
• המתורגמן המתחזה חוזר - בקמפיין ישראלי
  

בשאר מחאי, יוצר "טראב", הוא עיראקי, אמריקני, קתולי והומו. הוא אומר שיצר את "טראב", סדרה של מסיבות, התאספויות בחופים ואירועים אחרים ללהט"בים ערבים ומזרח-תיכוניים בעיר ניו יורק - משום שהיה צורך לארגן את הקהילה. הפרויקט שלו יציין את יום השנה השני שלו באירוע שיתקיים ביום שבת הקרוב.

המייסד בשאר. אמא אמרה: "תהיה סטרייט או שתלך"(צילום: AP)

לא ברור כמה ערבים אמריקנים שהם להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים) יש, אבל ברחבי ארה"ב חיים כ-3.5 מיליון ערבים אמריקנים, ובתוך האוכלוסייה הזו הומואים עלולים למצוא עצמם מבודדים. לדברי מחאי, בכל אירוע של "טראב" משתתפים כמאה בני אדם.

לא מתאים לערבים, לא מתאים לסטרייטים. בשאר בדירתו(צילום: AP)

אדם רדוואן מברוקלין אומר כי אנשים מ"טראב" סייעו לו להראות לאביו המצרי שקהילה גאה בריאה אכן קיימת. כך הוא ראה שלהומואים יכולים להיות חיים מלאים, "שיש עוד אנשים כמוני". אביו, איברהים רדוואן, שבא מפורט סעיד שבמצרים, אומר כי הוא מאמין שנטייה מינית היא נושא פרטי, אבל רואה גם את הטוב שבפתיחות: "כאן באמריקה יש לנו לב רחב. במצרים אנחנו מסתירים את זה, אף אחד לא מדבר על כך".

מחאי מספר כי המאבק שלו החל כשלאמו הגיעה שמועה על נטייתו המינית. הוא היה בן 19, ואמו הציבה לו אולטימטום: "תהיה סטרייט או שתלך מכאן". מחאי עזב את הבית. הוא אומר כי באותה העת הרגיש לא מוגן, משום שאחרי 11 בספטמבר חלק מהאמריקנים לא יכלו להפריד בין ערבים או מוסלמים לבין טרור. "הייתי מוכן לוותר על חלקים בזהות שלי כדי להיות במרחב בטוח".

יש ערבים שבוחרים בחיים כפולים(צילום: AP)

כדי להתקבל בחברה ההומואית הפסיק בשאר לדבר ערבית. בזכות עורו הבהיר ועיניו הירוקות הוא יכול היה שלא לעורר חשד. המרכז המקומי שסייע להומואים לא היה מסוגל לספק לו את צרכיו התרבותיים, ואילו המרכז הערבי לא היה יכול לספק את הצרכים הקשורים לזהותו המינית. אבל עד מהרה הוא הבין שהוא לא רוצה לדבר עם יועץ - הוא רק רוצה לדבר עם מישהו שמבין אותו.

מחאי עבר לניו יורק ובשנת 2012 הקים את "טראב", שם שניתן לפרויקט על שם סוג של מוסיקה ערבית. "אני יכול להגיד 'אינשאללה' וזה לא

יהיה עניין גדול", אומר הילאל חליל, לבנוני במקור, ועד היום מוסלמי, אמריקני והומו. ב"טראב" הוא מוצא מנוח: "אני לא צריך לפתח שיחה עמוקה על איך שזה בסדר להיות הומו ומוסלמי בה בעת".

אלא שאמירה חרצ'לה, שהגיעה לאירוע של "טראב" עם בת זוגה, אומרת שיש ערבים בארה"ב שאינם רואים בעיה בחיים כפולים. היא מספרת על חברה שלה שהתחתנה עם גבר בעודה ממשיכה מערכת יחסים מינית ארוכת שנים עם אישה. לדבריה, אותה חברה דואגת לבעלה כחבר וכאבי בנה בן השנה.