אבטלה ואפליה: מניעי הטרור האיסלאמי בסין
מחוז שינג'יאנג המערבי פורה במינרלים ומיליארדים מושקעים בו. אך הכספים והמשרות הולכים לידי הסינים ממוצא האן, ולרוב האויגורי המוסלמי לא נשאר. "תמיד יהיו האנשים בקרב הנכבשים שמוכנים להשתמש באלימות נגד הכובש"
היום (יום ה') נרשם אחד הפיגועים הגדולים ביותר בשנים האחרונות בסין וכמו במתקפות אחרות שאירעו בחודשים האחרונים, גם הוא התרחש במחוז שינג'יאנג שנראה כי הוא עומד על סף פיצוץ. לפחות 31 בני אדם נהרגו ויותר מ-90 נפצעו בפיצוץ עז בשוק בעיר אורומצ'י.
עוד חדשות בעולם :
מתקפה קטלנית בדונייצק: 13 חיילים נהרגו
ההפיכה הושלמה: צבא תאילנד תפס השלטון נחטפה ונכלאה עשור: "הייתי בת 15. זה סיוט"
מאות עובדים זרים מאזורים המרוחקים של סין זורמים מדי יום לתחנת הרכבת דרום אורומצ'י, נקודת המוצא הראשונה במסע אל עבר עבודה מכניסה באזור שינג'יאנג המערבי. בדומה לטורי השוטרים עם הרובים העוברים בין המהגרים הנחים על מטענם, גם העובדים הם מראה קבוע בתחנה, שהייתה לאחרונה גם היא יעד לפיגוע תופת ולמתקפת דקירות - פעולות שאת האחריות להן מטילה הממשלה על קיצוניים דתיים.
"אנחנו באים ממרחק כה גדול משום שהשכר כאן טוב", אומר שי הונג-ג'יאנג, בן 26, מהמטרופולין הדרום-מערבי צ'ונגקינג מחוץ לתחנת הרכבת. "בנוסף, אוכלוסיית האויגורים קטנה והם אינם מצליחים למלא את כל המשרות".
שי הוא אחד מיני מהגרים רבים שחוויותיהם במציאת עבודה שאינה דורשת כישורים מיוחדים שונות מאוד מחוויותיהם של בני המיעוט האויגורי המוסלמי. מומחים מעריכים כי אפליה בקבלה לעבודה לצד שינוי דמוגרפי - שאויגורים רבים מאמינים כי הוא מחליש את תרבותם - הוא שמתדלק את הטינה שמתבטאת במתקפות האלימות נגד הקבוצה האתנית השלטת בסין, ההאן.
הפיגועים בשוק היו למתקפה האחרונה בשינג'יאנג, זאת למרות הבטחתו של נשיא סין שי ג'ינפינג ל"פעולות נחרצות" נגד מבצעי מתקפות הטרור האלימות ופשיטות של המשטרה הסינית באזור.
בכל מקום כבוש תהיה אלימות נגד הכובש
מחוז שינג'יאנג נשלט בעבר על ידי הרוב האויגורי, בני העמים הטורקיים, מוסלמים ברובם, והם חולקים קשרים תרבותיים ולשוניים עם מרכז אסיה. אולם רבים מהפצועים וההרוגים ככל הנראה הובאו לשינג'יאנג על ידי עסקים בשליטת ההאן כדי לעבוד בתור פועלי בנייה או קוטפי כותנה. מהלכים אלה הפכו את מחוז שינג'יאנג ואת תחנת הרכבת שבו לסוג של סמל לחוזק, טוען ניקול בקלין, חוקר בכיר בארגון Human Rights Watch. "בכל מקום כבוש יהיו אנשים בקרב הנכבשים שמוכנים להשתמש באלימות נגד הכובש", סבור בקלין.
עשיר במשאבים וממוקם באזור אסטרטגי בגבולות של מרכז אסיה, שינג'יאנג הוא המפתח לאספקת צורכי האנרגיה הגדלים של סין. לפי הערכות, עתודות הפחם של שינג'יאנג מהוות 38 אחוזים מהסך הכללי הלאומי, וכבר כעת תורם המחוז לייצור 13 אחוזים מתוצר הנפט הגולמי של סין ו-30 אחוזים מהגז הטבעי של המדינה.
אולם למרות העושר המינרלי הגדול של המחוז ומיליארדי הדולרים המושקעים בו, מומחים טוענים כי רוב הכספים הוזרמו לסינים ממוצא האן ועוררו כעס בקרב אויגורים רבים.
מחוז שינג'יאנג נשלט ברובו על ידי תעשיות סיניות ממוצא האן וגם העובדים בהן אינם ממוצא אויגורי. התאגיד הממשלתי החצי-צבאי, "שינג'ינאג ייצור ובנייה", חולש על ייצור הכותנה ומעורב בתעשיות רבות באזור החל מגידול עגבניות דרך כרייה ועד תשתיות. גם תחום הנפט והגז נשלט על ידי התאגיד הלאומי של סין ורבות ממשרותיו סגורות בפני אויגורים.
"במרוצת עשרות שנות ייצור הנפט בשינג'יאנג, עובדים רבים הובאו מכל רחבי סין", אומר פרופ' ברי סאוטמן מהאוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה בהונג קונג. "מספר האויגורים עם כישורי הנדסה מוגבל מאוד, ולכן רוב המשרות מאוישות על ידי סינים ממוצא האן".
מעט משרות למקומיים
עלי, אב לשלושה ממוצא אויגורי שמנהל דוכן שמוכר תכשיטים זולים ליד תחנת הרכבת, מספר כי הרגשות שלו כלפי העובדים העוברים ושבים נעים בין ביטול לטינה מרירה. "יש כאן המון אאוטסיידרים", משתף עלי בן ה-37, "הם הגיעו לכאן כדי לעבוד, אבל יש רק מעט משרות למקומיים".
האזור היה במשך שנים מוקד לאלימות שאת האשמה עליה הטילה הממשלה הסינית על הקיצוניים האיסלאמיים והבדלנים האויגורים שביקשו להקים מדינה עצמאית שתיקרא מזרח טורקסטן. יותר מ-130 בני אדם נהרגו בתקריות אלימות בשנה האחרונה שהביאו לפשיטה של כוחות הביטחון על האזור.
קל יותר להעמיק שסעים אתניים
אקדמאי משינג'יאנג שביקש להישאר אנונימי אמר כי יותר קל לרשויות להעמיק שסעים אתניים מאשר להתמודד עם כעס נגד מדיניות ההוצאות הממשלתית המכוונת מערבה. "סין מעוניינת שהמניע לבעיה יהיה בדלנות", טוען האקדמאי. "כדי להתמודד עם הבדלנים אפשר להכניס למחוז טנקים. אבל איך אפשר לבקש מהממשלה הסינית לפתור את הניכור למדיניותה מלבד החלת שינוי בה? זה לא יכול לקרות".
מדיניות זו של עידוד צמיחה כלכלית במערב מסבירה את כוח המשיכה של המחוז בקרב עובדים זרים. שינג'יאנג נמצאת במקום הרביעי בדירוג שכר המינימום במחוזות המדינה והוא עומד על 1,520 יואן בחודש (240 דולרים), סכום גדול בהרבה מהשכר המינימום בבייג'ינג.
רבים מהמהגרים עובדים בבנייה. אחרים פונים דרומה לאקסו, אזור חקלאי שבין הגבול המערבי של המדינה עם קירגיזסטן לבין מדבר טקלה-מקאן במזרח. אקסו הוא האזור שממנו הגיעו שני המחבלים המתאבדים שהתפוצצו באחד הפיגועים באורומצ'י.
סין מכחישה כי ישנו יחס מפלה כלפי האויגורים וטוענת כי היא מטפלת בסוגיות הבעייתיות של האוכלוסייה בשינג'יאנג. בפברואר הממשלה אמרה כי תזרים 61.66 מיליארד יואן (10.17 מיליארד) למחוז השנה כדי לשפר את
תנאי העבודה והמחייה.
אולם תוכניות הממשלה אינן מסייעות למצב האויגורים משום שבמקביל עדיין מתקיים ייבוא העובדים הזרים למחוז. בעוד האפליה הממוסדת נגד האויגורים הצטמצה עם השנים באופן רשמי, מתחת לפני השטח מתקשים האויגורים להתקבל למשרות בשל סיבות שונות הדוחות אותם מראש. בתי עסק מבקשים ידיעת השפה הסינית הילידית על בוריה או מסרבים להעניק ארוחות חלאל. חלק מהאויגורים טוענים גם כי בתי עסק אמרו להם שאינם יכולים להעסיק אותם בשל הטפסים הרבים הכרוכים בהעסקתם.
בתערוכת מכוניות שהתקיימה לאחרונה באורומצ'י נכחו רק כמה אויגורים. אן לונג, סטודנט העובד גם במכירת מכוניות, הסביר מדוע בין לקוחותיו לא נמנים אויגורים. "למה אין כאן כמעט אויגורים?" הוא תהה. "אין להם מספיק כסף כדי לרכוש אחת".
לפנייה לכתב/ת 
