מסז', מקלחת ופדיקור. חיי פרה, קצת אחרת

יש סיבה לקנא בפרות של יוסוף אריפגיץ'.

במדינה שבה חצי מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, הפרות שלו ישנות על מזרונים ברפת שבה יש מערכת מיזוג אוויר ממוחשבת ומערכת תאורה. הפרות שלו מקבלות מקלחת באופן קבוע, ניהנות ממסז' כשבא להן ומעת לעת זוכות אפילו לפדיקור. המוסיקה המרגיעה שמושמעת להן - לעתים מוסיקה קלאסית, לעיתים סרנדות מקומיות - נועדה להבטיח שהחליבה שלהן לא תגרום להן לחץ רב מדי.

עוד כתבות ב-ynet:

• שתי דקות, והסיירת שחררה את חטופי המטוס
• עמוס עוז על 'תג מחיר': יש ניאו-נאצים עבריים
  

אריפגיץ', בן 52, הוא החקלאי שכולם באזור העיר קוזרץ' שבצפון-מערב בוסניה מדברים עליו. את הרעיון של פינוק פרות הוא ייבא מנורבגיה, שם חי כפליט אחרי שברח מבוסניה במהלך מלחמת האזרחים שהשתוללה במדינה בשנים 1992-1995. אחרי שנים של משא ונתן עם שתי המדינות הוא השקיע שמונה מיליון אירו בחוות היוקרה שהוקמה לפני ארבעה חודשים, עם ייבוא של 115 פרות אדומות נורבגית - חיה קשוחה שטופחה ב-75 השנים האחרונות בניסיון לייצר חלב טוב יותר. תוכניתו היא להגיע ל-5,000 פרות וכך ליצור את המתקן הגדול ביותר באירופה של סוג החיות הזה.

אחת הפרות של יוסוף מקבלת מסז'(צילום: AP)

אריפגיץ'. החברים בחוות מסביב מקנאים(צילום: AP)

אריפגיץ' ו-25 העובדים שלו בודקים כל פינה ברפת שרצפתה אטומה בגומי בעזרת מסכי מחשב. האולם הגדול נראה כמעט ריק משום שרוב הפרות מעדיפות להסתובב באזור שש מכונות הניקוי האוטומטיות שמזכירות מכונות ניקוי למכוניות, וליהנות מעיסוי טוב. מחשב קובע את הטמפרטורה, את איכות האוויר ואת עוצמת האור כדי לשמור על הפרות בריאות.

"הרפת שלו - זה ממש מלון". פרות ברפת הבוסנית(צילום: AP)

החישוב של אריפגיץ' הוא כזה: פרות שזוכות לפינוקים מניבות חמישה ליטרים של חלב יותר ביום. אם מכפילים זאת במאות פרות, "אף שבתחילה זה עסק יקר, הטכנולוגיה המתקדמת באמת מכסה את ההוצאה בתוך כמה שנים". המפקח הווטרינרי ווליבור קסיץ' אומר שהרעיון של אריפגיץ' גם הופך את עבודתו לקלה יותר,

משום שכך הוא מראה לחקלאים אחרים כיצד להפחית מחלות זיהומיות.

חיי המותרות שלהן זוכות הפרות ללא ספק הדהימו את השכנים בקוזרץ'. "הרפת שלי לא יכולה להשתוות לשלו", אומר החקלאי דרביס מנחוביץ', שמשפחתו מגדלת שבע פרות שנדסחות לתוך רפת מסורתית ליד ביתו. "הרפת שלו - זה ממש מלון".

המתקן החדש טומן בחובו תועלת נוספת, ואולי אפילו חשובה יותר, עבור בוסניה. הן בוסנים סרבים (נוצרים) והן בוסנים בוסניאקים (מוסלמים) עובדים ברפת של אריפגיץ'. "אנחנו חיים, עובדים ויוצרים כאן", הוא אומר. "בפעם הראשונה מאז המלחמה אנשים צעירים ומשכילים חוזרים לקוזרץ'".