"אחד שחור חזק" על הבמה
"במרכז סלון צפוף הם גוללו באנרגיה סיפור על כפר שנשרף בדארפור, על אבא שנרצח ועל בן שמחליט בלית-בררה לברוח ומוצא את עצמו מחוסר בית בגינת לוינסקי. כשסיימו, מצאתי את עצמי אוחז בשפת הספה עליה ישבתי עם ידיים מזיעות". עמרי אריאב מספר על תהליך הקמת ההצגה "אחד שחור חזק" שתוצג בפסטיבל יערות מנשה בסוף השבוע
אז נפגשנו איתם. שלושה ישראלים צעירים שעוסקים בתיאטרון עם שישה גברים סודאנים בשנות ה-30 לחייהם. הם קיבלו אותנו בברכות ובחיוכים ולקחו אותנו לבית קפה קטן בשכונת נווה שאנן שהם פתחו כמקום מפגש לשינוי חברתי. כשהציגו את עצמם, כל אחד בתורו סיפר על התואר שעשה באוניברסיטה בסודאן ועל הסיבה שבגללה החליט לברוח. הנהנתי בפנים חתומות, מנסה להסתיר את ההלם שהתרחש בתוכי. בוגרי אוניברסיטה? תואר בפסיכולוגיה? אקטיביסטים דמוקרטים?
מהרגע הזה ואילך, הופתעתי כל הזמן להתוודע לגזענות שהייתה חבויה בי מבלי שידעתי. ״אנחנו רוצים לעשות הצגה״, הם הסבירו לנו, ״כי חייבים שהאנשים בישראל יכירו אותנו. ניסינו דרך התקשורת, ניסינו לדבר עם אנשים, אבל תיאטרון יכול לקרב בין הלבבות של אנשים.״ כמעט אף אחד מהם לא שיחק בתיאטרון לפני כן, אבל הם קבעו הצגה לעוד שלושה שבועות והייתה להם רק סקיצה של מחזה. התחלנו לעבוד. יומיים לאחר מכן נפגשנו בדירת גג של כמה מהשחקנים ברחוב הרצל בת״א. במרכז סלון צפוף הם גוללו באנרגיה סיפור על כפר שנשרף בדארפור, על אבא שנרצח ועל בן שמחליט בלית-בררה לברוח ומוצא את עצמו מחוסר בית בגינת לוינסקי. כשסיימו, מצאתי את עצמי אוחז בשפת הספה עליה ישבתי עם ידיים מזיעות.
"תזהרו! יש אפריקאים גנבים בחוף!"
שלושה שבועות לאחר מכן ההצגה עלתה במסגרת יום תרבות סודאני שהתקיים בשכונת קרית שלום בדרום תל אביב. לפני תחילת האירוע ישבנו לשיחת מוטיבציה בחצר הפנימית של הבניין. תושב השכונה שהפגין בחוץ נצמד לגדר המפרידה בין החצר לרחוב, מרחק של 20 מטרים מאיתנו, וצעק לתוך מגאפון: ״בקרית שלום לא אונסים זקנות״. הרגשתי אחראי ולא ידעתי איך להתמודד עם המצב, אבל לפני שהספקתי לחשוב, נדים, אחד מחברי הקבוצה, הסתכל לו בעיניים בחיוך אמיתי ואמר ״We love you״. ההצגה הייתה הצלחה גדולה. האולם עלה על גדותיו במבקשי מקלט סודאנים שחשו בשותפות גורל כשמציאות חייהם שוקפה על הבמה. הישראלים שנכחו בארוע יצאו המומים.
צפו בפרומו להצגה:
לאחר יום התרבות הסודאני ובזכות ספריית לוינסקי, אשר שימשה בית להצגה מימיה הראשונים, הצטרפו הבימאיות יעל טל ונעמה רדלר. ההצגה קיבלה את שמה ״אחד שחור חזק״, עברה ליטושים מקצועיים והותאמה לקהל ישראלי. שעות של חזרות, נסיעות בכל הארץ ומפגשים משותפים הסירו את המחסומים וטשטשו את ההפרדה שהייתה בין ה״פליטים״ ל״ישראלים״. היכולת לצחוק הייתה מהרגע הראשון הכוח החזק של הקבוצה והפכה עם הזמן לחלק בלתי נפרד מההצגה. ״יום אחד הלכתי לחוף הים״, מספר מובארק בשלב מסוים של ההצגה, ״ופתאום שמעתי את המציל אומר: "תזהרו! יש אפריקאים גנבים בחוף!" הוא שותק רגע, מסתכל על הקהל ופוסק: ״מיד! קמתי, לקחתי את הדברים שלי והלכתי הביתה. יש לי אייפון…״.
נאלצנו להתמודד עם ארבעה מקרים בהם שחקנים נשלחו לכלא. צילומים: אורן זיו, activestills
ביולי 2013 נעצר באבי, ספר ושחקן בהצגה, מתוקף החוק למניעת הסתננות. הוא הוכנס לכלא בגלל שלקוחות המספרה שלו קשרו את אופניהם לעמוד ברחוב. שוטרים שהגיעו למקום החליטו שמדובר באופניים גנובים ששייכים לבאבי ועצרו אותו בחשד לסחר ברכוש גנוב. קמפיין ציבורי שהובלנו באינטרנט הביא לשחרורו תוך שבוע ע״י היועץ המשפטי לממשלה. אבל זה לא היה מקרה יוצא דופן. בתוך גלי המעצרים ההמוניים שחזרו על עצמם שוב ושוב בשנה האחרונה, נאלצנו להתמודד עם ארבעה מקרים בהם שחקנים נשלחו לכלא. מוסא, שמגלם את דמות הסודני שבורח ומגיע לארץ, כלוא כבר למעלה מחודש ונמצא כעת במתקן ״חולות״ ללא תאריך שחרור.
דבש מאבטיח ומנגו שלא נגמר
״אחד שחור חזק״ היא אחת ההצגות החשובות המוצגות היום בישראל. בשנה האחרונה היא עלתה מול אוניברסיטאות, בתי ספר, תנועות נוער וכנסים מקצועיים, וביום שישי הקרוב היא תוצג בפסטיבל ״יערות מנשה״ בצפון הארץ. אי אפשר שלא להתרגש בכל פעם מחדש מתגובות הקהל שצופה בה. בני נוער נכנסים בדרך כלל לאולם ומסתכלים על השחקנים בזלזול. ״מה הם עושים כאן?״ הם אומרים במבטם ומתייגים אותם כמסתננים מסוכנים. אבל אז ההצגה מתחילה. ״אתה מסתנן״, אומר באבי למובארק. ״אני מסתנן? אתה מסתנן!״ מטיח מובארק בנדים.
ברגע אחד מגלמים השחקנים את מירי רגב ואת פעילי הימין ובזה שאחריו הם פורסים את זכרונות מסעם מסודאן לישראל. ״כשתיגמר המלחמה,״ מזמין באבי את הקהל, ״אתם תשכחו את טורקיה ואת אנטליה. אתם תבואו אלינו לסודאן ותראו מה זה טבע, תראו מה זה דבש מאבטיח ומנגו שלא נגמר. אבל כל זה-״ הם מחייכים בצער, ״כשתיגמר המלחמה״. בפאנל שלאחר ההצגה, הנערים לא מפסיקים לשאול שאלות והשחקנים משיבים בחפץ לב. באיזשהו שלב צריך תמיד לקטוע את הפאנל ולסיים את האירוע. כשמתפוגגת הפורמליות, מתנפלים הנערים והנערות על השחקנים, מקיפים אותם במעגלים מוארי-עיניים ולא מוותרים גם על סלפי לפייסבוק. ״תודה רבה״, הם אומרים בסוג של הערצה נבוכה כשהם מסתכלים לשחקנים המרוגשים בעיניים.
הכותב עמרי אריאב הוא פעיל חברתי ואיש תיאטרון.
- פסטיבל יערות מנשה נולד כחלום של מספר חברים, מתוך רצון וצורך לקדם ולפתח תרבות עצמאית, מקורית, בעלת אמת פנימית ומתוך נסיון לחבר בין תרבות, קהילה וסביבה. הפסטיבל יתקיים בין הימים חמישי-שבת, 15-17 במאי, בשטח יער קק"ל במרחב הביוספרי רמת מנשה. "אחד שחור חזק" תוצג בבימת "קרחת היער" ביום שישי בשעה 13:30. לפרטים נוספים לחצו כאן.
- להזמנת ההצגה ולפרטים נוספים נא ליצור קשר עם איל פדר - בטלפון: 0522743957 או במייל: eyal.feder@gmail.com
.
לפנייה לכתב/ת 
