בנק ישראל: מע"מ 0% יוריד הביקוש לדירות
בדיון שקדם להחלטת הריבית האחרונה, ציינו חברי הוועדה המוניטרית כי צעדי המדיניות של הממשלה בשוק הדיור, עשוי להביא בחודשים הקרובים לירידה זמנית בהיקפי הפעילות. במקביל, האוצר פרסם נתוני התקציב לחודש אפריל, המצביעים על רמת גירעון נמוכה מהיעד שנקבע לשנה זו
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה של ynet :
פשרה ברמת גן : הגבלה זמנית של תמ"א 38
עיצומים לטובת הלקוחות: נסיעה חינם בקווים
השרים אישרו : דיני ירושה לזוגות חד מיניים
הדיון נערך לקראת ההחלטה להשאיר את הריבית במשק על רמתה הנוכחית. עוד נאמר בדיון, שתוכנו נחשף היום (ב'), כי בקרוב תידרש הממשלה לאשר קיצוצים נוספים והעלאות מסים נוספות על מנת לאזן את תקציב המדינה לשנת 2015.
חברי הוועדה ציינו כי עד כה, הנתונים על גביית המסים חיוביים וכי העודף המקומי של הממשלה (ללא אשראי נטו) גבוה מהתוואי העונתי העקבי, עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014. ההערכה של חברי הוועדה כי יידרשו קיצוצים והעלאות מסים, נובעת מהעובדה שהיקף ההתחייבויות של הממשלה לשנה הבאה, גבוה מתקרת ההוצאה שנקבעה לתקציב 2015; ותקרת הוצאה זו מחייבת הכנסות גבוהות יותר ממסים מאשר בשנה זו.
עלייה בגביה ממסים ישירים
במקביל פרסם היום משרד האוצר את נתוני התקציב לחודש אפריל, המצביעים על רמת גירעון נמוכה מהיעד שנקבע לשנה זו ועודף של למעלה מ-3 מיליארד שקל בקופת המדינה. הגירעון המחושב 12 חודשים אחורה, ירד בחודש אפריל לרמה של 2.5% מהתוצר במשק, נמוך יותר מיעד הגירעון לשנה זו העומד על רמה של 3% מהתוצר. מאז תחילת השנה נרשם גירעון תקציבי של מיליארד שקלים לעומת גירעון תקציבי של 7.5 מיליארד שקלים בחודשים ינואר – אפריל 2013.
הוצאות הממשלה בחודש אפריל הסתכמו ב-24.4 מיליארד שקלים, ירידה קלה לעומת חודש מרס. הכנסות המדינה הסתכמו ב-23.8 מיליארד שקלים, לעומת 27.4 מיליארד שקלים בחודש מרס. ההכנסות ממסים הסתכמו ב-20.1 מיליארד שקלים. היקף הגביה היה גבוה ב-4.2% מהיקף הגביה באפריל 2013. עם זאת, יש לזכור כי השנה חל חג הפסח באפריל ואל במרס, כפי שהיה בשנה שעברה. מועד החג, ככל הנראה, הביא להיקף נמוך של החזרי מס ושיפר את נתוני הגבייה.
הגביה ממסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן) עלתה ב-10.8% לעומת אפריל 2013 והגביה ממסים עקיפים (מע"מ, מסי קניה ומכסים) ירדה ב-3.4%. במשרד האוצר ציינו היום כי מאז תחילת השנה, הגבייה בפועל גבוהה מהתחזית ב-3.9 מיליארד שקלים, מתוכם יש לייחס כ-800 מיליון שקלים לגבייה בעלת אופי חד פעמי. בניכוי הגביה החד פעמית נשאר עודף של 3.1 מיליארד שקלים. מתוכם, כ-1.6 מיליארד שקלים - מקורם במסים עקיפים, וכ-1.5 מיליארד שקלים - מקורם במסים ישירים.
נתונים חיוביים אלה אינם סותרים בהכרח את תחזיתם של כלכלני בנק ישראל. תקציב 2015 אמור לעמוד על היקף של כ-326 מיליארד שקל, כאשר היקף ההתחייבויות המשוער של הממשלה לשנה הבאה עומד על סכום הגבוה בכ-10 מיליארד שקלים מרמה זו. כלומר, כדי לאזן את התקציב תידרש הממשלה לאשר קיצוצים כבדים בהוצאותיה.
בנוסף, התקציב לשנה הבאה גדול יותר מהתקציב לשנה זו ויעד הגירעון שייקבע צפוי להיות נמוך יותר. כלומר, הממשלה תידרש להגדיל את הכנסותיה ממסים כדי לעמוד ביעד הגירעון. אמנם, בשלב זה נראה כי הכנסות המדינה ממסים גבוהות יותר מהצפוי, אך רק בשבועות הקרובים יוחלט האם הן גבוהות מספיק כדי לאפשר לממשלה לממן את תקציב 2015 מבלי להעלות מסים.
לפנייה לכתב/ת 
