שירה: "עכשיו אני יודעת"

א

מֶרְחַק יְרִיקָה

וְהַדְּמָמָה שֶׁהָיִית רֵאשִׁיתָה

הָפְכָה אַחֲרִיתֵנוּ

חֲרִיפוּת מִדַּעַת,

כִּי הִרְחַקְנוּ מִמֵּךְ בְּשׁוֹטִים

כְּלָבִים שֶׁהִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתֵּךְ רְעֵבִים

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,

כִּי אָחַזְנוּ בָּךְ הַרְחֵק, לְלֹא חוֹף

לְהִתְבּוֹנֵן בַּלַּיְלָה הָאוֹזֵל מִמֵּךְ לְתוֹךְ הַשַּׁחַר,

לִקְרוֹא לָךְ בְּקוֹל עֲנוֹת,

גְּרוֹנִי נֶחְבָּט אֶל הָאֲדָמָה הַלַּחָה,

קוּמִי, קוּמִי

ב

בַּמָּקוֹם הַזֶּה נִשְׁמֶרֶת הָעֶרְגָּה מוּבֶסֶת

כְּמִי שֶׁאוֹחֵז אֶת צִלּוֹ בְּמַבָּט

שָׁפוּף לְאָחוֹר

חַיִּים שֶׁלֹּא נֶחְיוּ עַד תֹּם

מַכִּים בֶּחָלָל הָרֵיק

כִּכְנָפַיִם

זֶה שֶׁיָּשַׁב לַיְלָה תָּמִים לְצַד הַגּוֹוֵעַ יֵדַע לְסַפֵּר אֵיךְ נִפְעָרִים

פִּיּוֹת פִּיּוֹת לְבַקֵּשׁ עַל הַגּוּף

שֶׁנִּלְקַח, צוֹנֵן,

בְּחֶשְׁכַת צָהֳרֵי יוֹם

ג

וְאַתְּ בֵּינֵיהֶם

עַל כְּנַף רוּחַ,

לְלֹא מַפָּה,

רַק מִכֹּחַ הַכָּחֹל הַדַּק

שַׁרְתְּ עֶרֶב אֶחָד, וְהָאֲוִיר סְבִיבֵך הִתְכַּוֵּץ וְהִתְרַחֵב

כְּמַשְׁאֵבַת לֵב.

לְלֹא הָעוֹנוֹת

אֲבָל בּוֹאֵךְ נִקְשָׁר תָּמִיד בְּרֵיחַ יָדַיִם

וְלֶחֶם

בִּצְלִילֵי תִּינוֹקוֹת חֲבוּיִים בַּמִּסְתּוֹרִין הַדַּק

שֶׁל הָאוֹר

כְּפֶסַע

גַּם גּוּפִי, כָּמוֹךְ,

מָלֵא וָרֵיק

סִירַת מִפְרָשׂ יְחִידָה מְסַמֶּנֶת אֶת קַו הָאֹפֶק, וְהוּא סָמוּךְ

כְּכַף יָד

שירים אלו מאת דנה אמיר לקוחים מתוך המחזור "מותרת לכל רוח", מתוך הספר "כל שמותי", שראה אור לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. דנה אמיר היא משוררת, פסיכולוגית-קלינית ופסיכואנליטיקאית, מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012), ופרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה ע"ש נתן אלתרמן (2013).

מבין ספריה הקודמים, "עכשיו, במתיקות הזאת" (ספרית פועלים, 1998), "על הליריות של הנפש" (מאגנס, 2008).