שתף קטע נבחר
 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

אלימות צעירים בישראל - גזרה משמיים?

"האלימות בבתי הספר היא מהגבוהות בעולם המערבי, ובמעגלי הבילוי החברתיים אנו עדים לעיתים קרובות למקרים מצערים בהם צעירים נפגעים בצורה קשה ומקפחים את חייהם". ד"ר יוסי פלד מסביר ב"קריאה לסדר" כיצד ניתן לטפל החולי חברתי הזה

האלימות בקרב צעירים בחברה הישראלית הפכה לנורמה חברתית "הזוכה" לביטוי תמידי בחלקים נרחבים של חיינו ולצערי במקרים רבים אף להשלמה. האלימות בבתי הספר היא מהגבוהות בעולם המערבי, ובמעגלי הבילוי החברתיים אנו עדים לעיתים קרובות למקרים מצערים בהם צעירים נפגעים בצורה קשה ומקפחים את חייהם.

 

האם מצב זה הוא גזרה משמיים ואין לנו כחברה מה לעשות או שמדובר בתהליכים אותם יצרנו כחברה והם ניתנים לטיפול ואף למיגור? התשובה מאוד ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים, אלימות היא תולדה חברתית הניתנת לטיפול.

 

מה קרה לנו כחברה?

בכדי לטפל היטב בחולי, חייבים להבין את מקורו ואת הסיבות להיווצרותו. לצערי, פעמים רבות החיצים מופנים למקומות הלא נכונים, ויוצא איפה שהנתונים מצביעים על עליה תמידית בהיקפי האלימות. אם כך, מה קרה לנו כחברה? האם לא הצלחנו להתאים את עצמנו לעידן העכשווי?

 

בחברה הישראלית חלו שינויים רבים בשנים האחרונות שהשפיעו על החינוך ולא תמיד בצורה חיובית, לא השכלנו להתאים את עצמנו לאותם שינויים. הורים רבים נוהגים לומר "כשאנו היינו ילדים לא הייתה רמה כה גבוהה של אלימות". הורים אלו צודקים מאוד. 

 

טכנולוגיית האינטרנט - אין ספק שכלי זה מהווה מהפכה משמעותית מאוד ואנו כחברה יוצאים נשכרים גדולים מכך, אך לא מתקבל על הדעת, שילדים בגילאים צעירים ישוטטו באין מפריע באתרים פורנוגרפים באמצעות טלפונים ניידים או מחשבים ביתיים, ייחשפו לסרטים בעלי תוכן מיני קשה ויישמו את התכנים בהם הם צפו על ילדות אומללות במין קבוצתי.

 

ריבוי ערוצי טלוויזיה - האם תכניות הטלוויזיה שבהם צופים הילדים ראויות? לחלק מהילדים יש חדרים פרטיים עם טלוויזיות בחדרים וערוצים רבים, ההורים לא תמיד יודעים ומודעים באילו תכניות הילדים צופים. לאחרונה היינו עדים לפרשיה שבה מספר ילדות צעירות הושפעו מסדרת טלוויזיה מסוימת ורצו לרצוח את חברתן.

 

הימצאות הורים עם ילדיהם - יותר ויותר נשים נמצאות במעגל העבודה, הנתונים מראים כי כמחצית מהמועסקים במעגל העבודה בישראל הן נשים. אין ספק שזהו מהלך מצוין שנשים עובדות, עצמאיות, מתפרנסות ומפתחות קריירה, השאלה מי משגיח על הילדים?

 

בשנות ה- 70, נשים היוו כ- 18% ממעגל התעסוקה, הנורמה החברתית היתה, שאת הילד לאחר יום הלימודים מקבלת האם ולא המיקרוגל, את מצבו של הילד לא מבררים באמצעות טלפונים סולריים אלא רואים מה הוא עושה, מקנים לו ערכים באמצעות שיחות, נותנים לו תשומת לב, מקשיבים לבעיותיו ומנסים לסייע במידת הצורך.

 

תופעת צריכת האלכוהול בקרב ילדים ובני נוער - אחת הבעיות החברתיות הקשות שלנו כחברה, צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער. הנתונים מראים כי מעל 35% מבני הנוער צורכים אלכוהול מעל פעמיים בחודש. כיום ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי אוקראינה בצריכת אלכוהול בגילאי שתים עשרה.

 

צריכת האלכוהול הפכה לנורמה חברתית מסוכנת מאוד, הורים רבים מאפשרים אותה, בחלק ממסיבות ימי ההולדת המאורגנות על ידי הורים, יש אלכוהול במסווה של "פונץ" בטעם אפרסק, תפוחים ועוד. צעירים רבים משלמים מחירים כבדים כתוצאה מצריכת אלכוהול: הרעלת אלכוהול, תגרות תחת השפעת אלכוהול שלעיתים מסתיימות בפציעות קשות ואף במוות, תאונות דרכים קשות שבהם מעורבים נהגים תחת השפעת אלכוהול ועוד.

 

גירושים - בתהליכי הגירושין יש לא מעט כעסים בין בני הזוג. ההורים עסוקים רבות בלהטיל את האשמה למצב שנוצר אחד על השני, ולעיתים המריבות נעשות על גביהם של הילדים. המצב המעורער בין בני הזוג משפיע לרעה על הילדים, הם נחשפים לסוגי אלימות שונים מצד הוריהם. תהליך זה מערער את בטוחנם האישי של הילדים, מעלה את סף התסכול ומשפיע עליהם לרעה. יוצא איפה, שילדים פורקים את תסכוליהם באלימות ומבינים כי בעיות פותרים באלימות.

 

הילד במרכז - הגישות החינוכיות במשך שנים רבות ראו את "החברה במרכז". גישה זו טוענת שהילד צריך להתאים את עצמו לערכים ולנורמות החברתיות, במידה והילד אינו פועל בהתאם למצופה, ניתנת להורים ולמערכת החינוך לגיטימציה להכות ולהשפיל אותו. לפני כחמש עשרה שנה החליטה מדינת ישראל לשנות את הגישה ואסרה כל שימוש באלימות ובהשפלה כנגד ילדים. החלטה דומה התקבלה ב-2006 באו"ם.

 

אין ספק שההחלטה לא להשפיל ולהכות את הילדים היא החלטה נבונה ומתבקשת המונעת מילדים צלקות נפשיות קשות. בעקבות שינוי הגישה בלראות את הילד במרכז, הורים ומערכת החינוך טענו שאין להם כלים "לרסן" את הילדים ושנלקחו מהם הסמכויות. מערכת החינוך וההורים לא התאימו את עצמם למצב החדש, נמנעו מלהתעמת עם הילדים, לא הציבו גבולות ברורים ופירשו את ההחלטה שלילד מותר לעשות ככל העולה על רוחו.

 

כדי להתמודד עם תופעת האלימות ולהחזיר "עטרה ליושנה" על ההורים להבין כי הם אלו האחראים לחינוך ילדיהם החל מיום היוולדם ועד סיום התבגרותם, ולא לגלגל את כישלונם על מערכת החינוך ועל גופים נוספים ולראות בהם אשמים במצב שנוצר.

 

מחובתם של ההורים להשגיח על התנהגות ילדיהם, להציב גבולות ברורים ולהגיב כאשר יש סטייה מנורמות מקובלות, להקדיש זמן לילדים, להיות קשובים, לאהוב והחשוב מכל להיות מעורבים לכל אורך הדרך בגידולם ובחינוכם.

 

הכותב, ד"ר יוסי פלד הוא מרצה במוסדות אקדמאים במסלולי תואר ראשון ותואר שני , מנהל חברה פרטית למתן שרותי חינוך , ויו"ר עמותת "הדרך" מרכז גמילה.

 

  •  מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
  • לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מאיר אזולאי
ילד שהותקף בבאר שבע בידי ילדים בני 12
צילום: מאיר אזולאי
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים