מבקר המדינה: המכוניות מזהמות, המדינה לא נלחמת

המשרד להגנת הסביבה אחראי על צמצום ואכיפת זיהום אוויר מכלי רכב, אך אינו עושה זאת כראוי. דו"ח מבקר המדינה (64 ג') המתפרסם היום (ד'), מציג תמונה מטרידה של כשלים על גבי כשלים בדרך להקטין את זיהום האוויר הנפלט מכלי רכב, ולשפר כך את איכות האוויר שאנחנו נושמים. התכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר וצמצומו שעלותה 690 מיליון שקלים, עברה באיחור של שנתיים, ולבסוף תוקצבה ב-20% בלבד מהסכום הנדרש. הסיבה כרגיל: משרדי האוצר והגנת הסביבה לא הגיעו להסכמה על מקורות מימון.

אילוסטרציה(צילום: עופר מאיר)

אלא שלדברי המבקר, אין בכך כדי להוריד אחריות מהמשרד להגנת הסביבה. "לא נמצאו מסמכים המעידים שהשרים להגנת הסביבה (גלעד ארדן ועמיר פרץ, ה.פ) הציגו לפני הממשלה את הנזק הכספי שייגרם למשק מאי אישורה של התכנית הלאומית הראשונה". המבקר מזכיר כי יישום התכנית, בעלות של 690 מיליון שקלים, אמורה הייתה להצמיח למשק תועלת כלכלית של למעלה מ-10 מיליארד שקלים.

ממצאי המבקר

בישראל יש כמעט 3 מיליון כלי רכב, וכולם פולטים מזהמים מסוכנים לאוויר שאנחנו נושמים. כמה ניידות בדיקת זיהום מספיקות לדעת המשרד להגנת הסביבה? חמש בלבד, או אחת לכל 600 אלף מכוניות מזהמות. אגב, חמש הניידות עושות את מלאכתן החשובה רק בתיאוריה. במהלך הבדיקה שערך משרד המבקר, שתיים לא היו פעילות כלל לפרקי זמן שונים, בשני המקרים עקב "השעיית בוחן העשן שהפעיל אותה". נשמע מטריד? קצת פחות מהעובדה שרק בשתי ניידות יש מכשור מתאים לבדיקת מכוניות עם מנוע בנזין. וזה לא הכל. מכיוון שמשטרת ישראל לא הקצתה מלווים מטעמה לבדיקות החל מאוגוסט 2012, לא בוצעו כלל חלק מהבדיקות בשני אזורים חשובים בארץ.

גם במהלכים שבוצעו לאחר זיהוי כלי רכב הפולטים זיהום בשיעור גבוה מהמותר, התגלו בעיות מביכות. כך למשל לא פירט המשרד להגנת הסביבה אילו צעדי ענישה בדיוק נדרשים מפעילי הניידות לנקוט כאשר הם מזהים רכב מזהם באופן לא חוקי. עובדה זו גררה אי אחידות בטיפול ובקנסות. בנוסף גילה משרד המבקר כי רק מחצית מכלל הקנסות שהוטלו על בעלי כלי רכב מזהמים במהלך שלוש שנים (2010-2012), אכן שולמו.

וזה עוד לא הכל. בישראל של שנת 2014, תיעוד בדיקות כלי הרכב על-ידי הניידות האמונות על-כך, נעשה באופן ידני ונותר כזה. במילים אחרות, אין כל בסיס נתונים ממוחשב. חמור מכך, רק כלי רכב שנתפסו כמזהמים תועדו - האחרים שנבדקו ונמצאו כלא חורגים מהזיהום המותר, כלל לא תועדו. לכן גם אין נתון מדויק של מספר כלי הרכב שנבדקו בישראל, אלא רק אומדן, עובדה שמונעת כמובן בחינת יעילות הפעולות ו-או שיפור התהליכים.

ומה על מכוני רישוי הבודקים מדי שנה את זיהום האוויר של מרבית כלי הרכב הנעים על הכבישים? אלה אמורים היו לבדוק זיהום אוויר לפי "תקנות אוויר נקי" שנכנסו לתוקף ב-1.9.2012. תשעה חודשים מאוחר יותר, בעת בדיקת המבקר, התגלה כי בכמה מכוני רישוי פעילים, לא ניתן היה כלל לבצע את הבדיקה הנדרשת, "מסיבות טכניות". ומה עשה אם נתון זה המשרד להגנת הסביבה? לא ניתן לדעת, שכן המבקר לא מצא כל מסמך המעיד על נקיטת פעולות נגד מכונים אלה. ולא מפתיע לגלות כי גם הביקורות שבוצעו במכוני הרישוי, לא תועדו כלל.