הכיבוש הבא? הרוסים במולדובה רוצים פוטין
בחבל טרנסניסטריה חיים בעיקר רוסים, והם הכריזו על עצמאות כבר ב-1990 ונלחמו בממשלה בקישינב. אחרי הפלישה לאוקראינה, גם הם מחכים לפוטין
לא מעט מדינות הביעו מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה חשש מהאפשרות שהקרמלין ישלח כוחות גם לתוך שטחיהן. אבל דומה שהאיום המרכזי ביותר מצד רוסיה, שמדגישה כל העת כי לא תאפשר לפגוע ברוסים החיים במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, נשקף למולדובה, מדינה קטנה וענייה שבה יש מיעוט רוסי גדול וחבל בדלני ששמו הולך ונקשר יותר ויותר באירועים באוקראינה.
עוד חדשות מהעולם :
- מפת האלכוהול העולמית: מי הכי שיכורה?
- שערה בכוס: פאב בהנחה לקירחים בלבד
- אבי חטופה: עדיף שתמות משתוחלף באסירים
- מחאת רשת באיראן: נשים מסירות את הרעלה
שירותי הביטחון של אוקראינה אמרו בימים האחרונים כי ארגונים צבאיים לא חוקיים מחבל טרנסניסטריה שבמולדובה משתפים פעולה עם ארגונים רוסיים בכוונה לערער עוד יותר את היציבות בעיר האוקראינית אודסה שלחופי הים השחור, שם מתו בשבוע וחצי האחרונים עשרות בני אדם.
אין זו הפעם הראשונה שבה חבל טרנסניסטריה דובר הרוסית, בסמוך לגבול מולדובה עם אוקראינה ופחות מ-100 קילומטרים מאודסה, נקשר במשבר. המפקד הבכיר ביותר של נאט"ו אמר בשלהי חודש מרס כי האזור הבדלני, שהכריז על עצמאותו ב-1990 אבל לא זכה להכרה ממדינות העולם, עלול להיות היעד הבא של מוסקבה אחרי סיפוח חצי האי קרים.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בחודש שעבר כי תושבי טרנסניסטריה, שהצביעו בעבר במשאל עם בעד הצטרפות לרוסיה ביום מן הימים, צריכים לקבל את הזכות להחליט על גורלם. עם זאת, הוא הדגיש כי יש צורך בניהול משא ומתן.
מולדובה, אחת המדינות העניות ביותר באירופה, שואפת לקשרים הדוקים יותר עם האיחוד האירופי, שהודיע בחודש שעבר כי אזרחי מולדובה לא יזדקקו עוד לאשרות כניסה כדי להיכנס למדינות האיחוד.
טרנסניסטריה היא חבל ארץ צר על גדת נהר הדנייסטר. היא הכריזה על עצמאותה ממולדובה בספטמבר 1990. באזור יש דומיננטיות לסלאבים דוברי רוסית, שמתעקשים על רצונם לצאת לעצמאות מחשש שהרוב דובר הרומנית במולדובה יהפוך את המדינה ביום מן הימים לחלק מרומניה, בצעד שיהיה חזרה לסטטוס קוו שהיה קיים לפני שברית המועצות השתלטה על האזור ב-1940.
מלחמה קצרה התחוללה בין החבל לבין ממשלת מולדובה ב-1992, ובמהלכה נהרגו 860 תושבי טרנסניסטריה ו-460 איש מהצד מולדובה, עד שכוחות רוסיים התערבו. לפחות 1,200 חיילים רוסים נותרו שם והם שומרים על כ-20 אלף טונות של נשק ותחמושת מהעידן הסובייטי. במשאלי עם שנערכו לאחר מכן בחבל טרנסניסטריה הושג רוב גדול בקרב התושבים בעד עצמאות והצטרפות לרוסיה במועד מאוחר יותר. תיווכו של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה הביא להתקדמות מועטה בלבד. טרנסניסטריה לא הוכרה על-ידי שום מדינה ריבונית.
חבל הארץ שבמחלוקת משתרע על פני 220 קילומטרים לאורך הגבול המזרחי של מולדובה עם אוקראינה, ורוחבו בנקודה הרחבה ביותר שלו הוא 55 קילומטרים. לטרנסניסטריה יש מטבע משלה, וכך גם כוח משטרה וגיוס חובה לצבא.
אף שבחבל הארץ חיים רק 550 אלף בני אדם ושהוא מהווה שמינית בלבד משטח מולדובה, לטרנסניסטריה יש חלק חשוב מאוד בתעשייה של מולדובה. משקיעים פרטיים רוסיים ברובם מחזיקים בבעלותם חברות תעשייה כולל מפעל פלדה ותחנה הידרואלקטרית. כ-50 אלף מתושבי
החבל עובדים בחו"ל, במיוחד ברוסיה, ושולחים הביתה כסף שמחזיק את הכלכלה המקומית על הרגליים.
תאגיד "שריף", שנמצא בבעלות בכיר ק.ג.ב לשעבר, שולט על נתח גדול מהמגזר הפרטי בטרנסניסטריה, כולל תחנות דלק, סופרמרקטים, קבוצת כדורגל, איצטדיון וקמעונאית הברנדי הגדולה ביותר.
ממשלות המערב טוענות זה שנים שטרנסניסטריה הפכה ל"חור שחור" המשמש להברחת נשק, סיגריות ומוצרים מוברחים אחרים. מנהיגי החבל מכחישים זאת.