הכירו: כורות הפחם של החברה החרדית
חייה של צעירה חרדית ממוצעת הם טיפוס מייגע על קיר נטול זיזים בידיים חשופות. אחותי החרדית, ברוכה הבאה לעולם שבו יש לך זכויות עובד של כורה פחם מהמאה ה-18. את יכולה להיות גאון, אבל מעסיקים מדושנים - רבים מהם חרדים - ינצלו אותך. אם לא נדאג לעצמנו, אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומנו
הייתה לי פעם מורה יפה; עצמות לחי גבוהות, ריסים כהים וגוף קטן שברירי. היא לבשה נעליים רבועות חסרות חן, אבל היה לה ברק בעיניים וקול קטיפה סגולה. היא הראשונה שדיברה איתנו בסמינר על ״בית של תורה״. ״בית של תורה״, למי שלא בעניינים, הוא שם הקוד לאידיאל החרדי של חברת הלומדים החרדית: בעל המקדיש את חייו לתורה,
ואישה שאמורה לתת לו גב כלכלי מלא לעניין.
ישבתי שם, הקשבתי, קלטתי והפנמתי: את הפער הבלתי נתפס בין ריחו העמוק של חיפוי העץ המהגוני ומגעם הקריר של הכיסאות המרופדים; בין האווירה מלאת החשיבות העצמית, לשטח המדמם; בין הח״כ החרדי היחיד שטרח להיות נוכח בחלק מהדיון, ודיבר את שיח ה"אכלו לי שתו לי" הרגיל, ובין דבריה של האם החרדית לארבעה, שהיא גם חד-הורית וגם סטודנטית, ויש לה 18 שקלים בארנק, שזה אולי ח"י שקלים - אבל אף אחד ממש לא חי מזה.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
התיאורים של המורה מהבית של התורה, היו יפים כמעט כמוה. בית חם מלא ילדים, בו נשמע מהחדר ניגון מתוק - לימודו של האיש. דמיינתי אותה מרחפת על ענן ורוד בדרכה מהכיריים לכיור, וילדיה ישובים סביב בצייתנות עם משחקי חשיבה. ומשם לקרש הגיהוץ ולתפירת פוזמקאות.
קראו עוד בערוץ היהדות:
על אותו ענן היא גם נכנסת על בהונותיה לחדרו של בעלה, ומגישה לו תה חם בחיוך, והוא בתגובה מעריץ אותה בלבבו, וכל זה אחר יום עבודה מלא סיפוק שעבר עליה כמורה נערצת בבית הספר השכונתי.
אחרי שהיא תשלח קורות חיים לכל בתי הספר, ותבין שמשרות ההוראה שמורות לנכדות של המנהלים ולאחייניותיהם - יתחיל הגיהנום התעסוקתי(הדמיה: אלי מנדלבאום)
מאז חלפו כמה שנים טובות. היא בטח מורה רצינית יותר, כבודה, עם חריצי חיים על המצח ואותן הנעליים. ועדיין מנפיקה החוצה באדיקות שובת לב מאות תלמידות צייתניות ומסורות, ומשגרת אותן על ענן ורוד שמתפוגג שנייה אחרי שהוא פוגש במציאות החיים.
כנועה, צייתנית ומשועבדת
החיים האמיתיים שאותם פוגשת אישה צעירה חרדית ממוצעת, הם טיפוס מייגע על קיר נטול זיזים,
שטח אפור
לתלמיד חכם דרושה: אשת קריירה
אליעזר היון
יציאתה של האישה החרדית לשוק העבודה, יצרה מוטציות שעליהן לא חלמו מנהלי הסמינרים: בנות המגזר פיתחו קריירה, והן עובדות בחברה מעורבת לצד גברים חילונים, כדי לאפשר לבעליהן - "אברכי המשי" - לשקוד על לימוד התורה
בידיים חשופות ללא הגנה והכנה - ולרוב עם בטן הריונית, עגלה צמודה וסיר שעוד רגע נשרף על הכיריים.
היא יכולה להיות מוכשרת, גאון במתמטיקה, וורבלית להפליא, אמנית בחסד - אבל מסלולי הלימוד בסמינרים יפנו אותה לתחומים מוגדרים ומעטים המתפקעים לעייפה מביקוש. היא תצא ותגלה כי כמוה, נלחמות עוד עשרות בנות על אותה המשרה, ובחוץ מחכים מעסיקים מדושנים המזהים אותה כפוטנציאל שיעבוד זמין, כנוע, כה נצרך ובלתי מודע לזכויותיו.
אחרי שהיא תשלח קורות חיים לכל בתי הספר, ותבין שמשרות ההוראה שמורות לנכדות של המנהלים ולאחייניותיהם - בדרך כלל יתחיל הגיהנום התעסוקתי של עבודה במשך שעות במוקדי שירות לקוחות, בסקרים, או כמזכירה עם יכולות מולטי-טאסקינג שאמורה לעשות על הדרך מכירות, גרפיקה ובייביסיטר לנכדים של הבוס. ואולי כפריט נוטף יעילות כנועה בחממות הייטק מגזריות, ובשלל עבודות חסרות תוחלת ונטולות זכויות עובד בסיסיות שישחקו מהר מאוד את הרצון העז והכוחות.
ברוכים הבאים לעולם הפרדוקס המובנה
אתמול (יום ב') נכחתי בדיון בוועדה למעמד האישה בכנסת שעסק בדיוק בזה: בתעסוקת נשים חרדיות.כבר לא רק מורות
אשת היי-טק מי ימצא
צופיה הירשפלד
אחרי שיצאו לעבוד בהיי-טק, בימים אלה הסתיים קורס ראשון מסוגו להכשרת מנהלות חרדיות. חוץ מניהול צוותים, למדו המשתתפות גם על צניעות ומה עושים עם השעות הנוספות, כשהמשפחה הגדולה מחכה בבית
חד-הורית אמרנו? גם חרדית נשואה באושר מכניסה הכנסה חד-הורית, כי בעלה מביא מלגת כולל זעומה. וגם אם ירצה לצאת לשוק העבודה, ספק רב אם יהיה לו לאן.
ועל כל זה מנצחת חבורת עסקנים אטומה ומנותקת מהשטח, באמצעות מוסדות המתוקצבים בנדיבות וגובים בנוסף תשלומים מופקעים מההורים. מוסדות שמסייעים בעיקר למנהליהם להשיא את צאצאיהם בכבוד ובנחת; אותם מנהלים המחבלים בפעילותם של מכללות חרדיות שקמו, ומאיימים על הורים שמנתבים את בנותיהם לאקדמיה, שלא יקבלו את בנותיהם האחרות; אותם מנהלים שמעסיקים בעצמם מורות חיוורות ויפות, ומפטרים אותן מדי שנה כדי שלא תצבורנה ותק חלילה.
ואותן מורות ניצבות על פס ייצור ארכאי, המנפיק לעולם מאות ואלפי בוגרות שלמדו במלוא הרצינות, נבחנו והצליחו - ומגלות שעכשיו צריך להתחיל הכל מחדש.
ברוכים הבאים לעולם הפרדוקס המובנה, שבו את מחונכת לפרנס בן תורה כשב"ארגז הכלים" שלך אפס כלים, הכנה והשכלה. ברוכים הבאים לעולם שבו 50% מבוחרי המפלגה הם שקופים כל כך, עד שאין טעם להקשיב להם. עולם של מעסיקים נצלנים – מהם רבים חרדים ויראי שמיים, שכיפתם הגדולה וזקנם העבות לא מפריעים להם לנצל עד מוות נשות אברכים שיעשו הכל כדי להביא אוכל הביתה. עולם שבו יש לך זכויות עובד של כורה פחם מהמאה ה-18.
ברוכות הבאות אחיותיי החרדיות לעולם המציאות, שבו אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד אחר לא יעשה זאת במקומנו.
אסתי שושן
צילום: סימי אברן
כולנו חד-הוריות
צילום: יואב פרידמן
מומלצים
