האוצר: החוב הממשלתי ירד ל-66.1% מהתוצר
בשנת 2013 ירד היקף החוב הממשלתי ב-1%, לרמה של 66.1% מהתוצר. לפני למעלה מעשור עמד יחס החוב לתוצר על רמה של למעלה מ-100%, אולם מאז נקטה הממשלה במדיניות ארוכת שנים של צמצום הגידול בתקציב המדינה, לצד הגדלת הכנסותיה ממסים, כדי לצמצם את היקף החוב הממשלתי
- לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה
היקף החוב הממשלתי, שלא ביחס לתוצר במשק, גדל מ-666.8 מיליארד שקל ל-696.3 מיליארד שקל. הגידול נרשם בעקבות גיוסים נרחבים שביצעה יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית, ומעלייה במדד המחירים לצרכן.
הירידה בהיקף החוב כאחוז בתוצר, במקביל לגידול בהיקף החוב עצמו, התאפשרה הן בשל הצמיחה במשק, שהגדילה את התוצר, והן בשל התחזקות השקל שהקטינה את עלות החזרי החוב של הממשלה שנקובים במטבע חוץ.
הממוצע במדינות המפותחות: יחס חוב של 108.5%
הירידה הנוכחית ביחס החוב לתוצר מהווה המשך למגמה כללית שמאפיינת את העשור האחרון בכלכלה הישראלית. בתחילת המאה ה-21, עמד יחס החוב לתוצר על רמה של למעלה מ-100%. מאז נקטה הממשלה במדיניות ארוכת שנים של צמצום הגידול בתקציב המדינה, לצד הגדלת הכנסותיה ממסים, על מנת לצמצם את היקף החוב הממשלתי.
בשנת 2006 עוד עמד יחס החוב לתוצר על רמה של 80%, ומאז ירד בהתמדה מידי שנה, למעט בשנת 2009, אז נרשמה עלייה קלה בשל פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. כיום, יחס החוב לתוצר של ממשלת ישראל מתקרב ל-60%, הרמה שנחשבת לרמה הסבירה על פי סטנדרטים כלכליים בינלאומיים.
הסטנדרט העולמי הזה, יש לציין, לא נשמר ל ידי רוב מדינות העולם. על פי נתונים שפורסמו בדו"ח, יחס החוב לתוצר עומד השנה על רמה ממוצעת של 108.5% במדינות המפותחות ו-115.4% במדינות ה-G20. כלומר, ישראל יוצאת דופן מבחינת רמת החוב הממשלתי הנמוכה שלה.
התקציב צפוי לגדול בכ-8 מיליארד
הירידה ביחס החוב לתוצר תשפיע גם על גודלו של תקציב המדינה. על פי הכלל החדש שנקבע בשנה האחרונה, תקציב המדינה יגדל מדי שנה על פי הנוסחה הבאה: קצב הגידול באוכלוסיה, בתוספת יעד החוב הממשלתי (50% תוצר) ליחס החוב לתוצר בפועל. כלומר, גודלו של תקציב המדינה לשנת 2016 ייקבע כך: תקציב 2015 (336 מיליארד שקל) + קצב הגידול באוכלוסייה (כ-1.8%) + 50%/66.1%.
אם אכן קצב הגידול באוכלוסייה יהיה 1.8%, משמעות הדבר שתקציב 2016 יהיה גדול מתקציב 2015 בכ-8.4 מיליארד שקל ויעמוד על היקף כולל של 344.4 מיליארד שקל.