שופטים בדימוס: סיכויים לא מבוטלים בערעור אולמרט, סגנונו של השופט רוזן בוטה
לאחר גזר הדין החמור של שש שנות מאסר, עובר המוקד לסיכוייו של אהוד אולמרט בערעור. השופט בדימוס אמנון סטרשנוב: "בית המשפט קבע על סמך השערות, על נימוסיו של יוסי אולמרט ועל צחוקה המתגלגל של שולה זקן. אלו לא ראיות חותכות". השופט לשעבר דן ארבל: "יש קייס בערעור"
שופטים לשעבר סבורים שיש סיכוי לערעור של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שנידון לשש שנות המאסר ויוצאים נגד סגנונו של השופט דוד רוזן שאותו הגדיר השופט לשעבר אמנון סטרשנוב "בוטה". "אני לא חושב - בניגוד לפרשנים או לדברים ששמעתי - שהסיכויים לערעור במקרה זה הם מבוטלים או בטלים", אמר הערב (יום ג') בראיון לתוכנית "שש עם" בערוץ 2. "אני חושב שכל ערעור יש בו סיכוי ובהחלט בערעור שמבוסס על ממצאים שהם בבחינת ראיות נסיבתיות, כשהאמירה ראיות היא חשובה. מה שבית המשפט קבע פה זה על סמך ההיגיון, על השערות, על הנחות, על מסקנות שאולי יש בהן היגיון אבל ספק רב אם יש בהן ראיות של ממש".
עוד על גזר הדין בהולילנד:
- פרקליט המדינה: הולילנד יהיה תמרור אזהרה
- שמעון פרס: יום עצוב. לפיד: עצוב וחשוב
- אולמרט - הקרב הבא: הערעור ומועד המאסר
- "רקב. זיהום. טומאה": גזר הדין של אולמרט
- סנגורו של אולמרט: הוא עדיין רואה עצמו זכאי
- פרשת הולילנד: גזרי הדין של כל המורשעים
לעיון בגזר הדין המלא - לחצו כאן
השופט סטרשנוב הבהיר כי בית המשפט העליון כערכאת ערעור בדרך-כלל אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים, "אך הוא יכול לשקול אותם מחדש. קביעת בית המשפט והסתמכותו על נימוסיו של מר יוסי אולמרט שכן צלצל ואמר תודה לאחיו או על צחוקה המתגלגל של הגברת שולה זקן, שאני מצטט דברים כמובן דברים מפסק-הדין - עדיין אינם מהווים ראיות חותכות וצריך להבין שנאשם - גם אם נקבע שהוא שקרן, נאשם שקרן אינו בהכרח נאשם אשם כפי שנקבע על-ידי בית המשפט. לכן לבית המשפט העליון יש את מלוא הכלים לבחון אחת לאחת את מה שעמד בפני בית המשפט המחוזי וייתכן שהוא יכול להגיע למסקנות אחרות".
בהגדרה "בוטה" התייחס השופט סטרשנוב לכמה ביטויים שבהם השתמש השופט דוד רוזן בגזר הדין. בין השאר הוא אמר ש"נוטל השוחד הינו בבחינת בוגד" ואולמרט "הוא פושע שמרבית זמנו הוקדש לפועלו הציבורי".
לעמדה של סטרשנוב הצטרף גם השופט בדימוס דן ארבל שאמר הערב בתוכניתו של נסים משעל בערוץ 2: "קשה לי עם ההרשעה. אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של נאשם זה הזכות לחקירה נגדית, זה זכות של כל נאשם שבמשפט הזה היא התחילה, אבל היא נגדעה עקב פטירתו של העד המרכזי, שגם ככה היו לגביו הרבה עוד ספקות עקב כל מיני מידע מידעים עליו בעבר, מעבר לעובדה שעד מדינה מלכתחילה הוא שותף לדבר עבירה". לדברי השופט ארבל, "בחקירה נגדית לפעמים מתגלים דברים שלא נחשפו בחקירה ראשית ולפעמים כל הגלגל מתהפך והייתה פה אפשרות לחקירה נגדית רצינית מאוד".
השופט ארבל מזכיר כי אין תיעוד לצ'קים שנמסרו לכאורה וגם בתדפיסי הבנק לא מופיע שום דבר, "יש בעיות עם הכרעת הדין הזאת ואלה לא דברים עובדתיים". גם על סגנונו של השופט דוד רוזן מתח השופט לשעבר ארבל ביקורת קשה: "אני חושב שהיה ראוי להשתמש במינוחים קצת יותר מינוריים. שופטים צריכים להתבטא באנדרסטייטמנט, הם לא צריכים מילים כאלה. העונשים מספיק חמורים ואפשר היה להתבטא בצרוה קצת יותר עדינה. במיוחד מפריעה לי המילה בוגד". לגבי סיכויי הערעור, אמר: "אני לא רוצה להגיד סיכוי, אני רוצה להגיד שיש לו קייס בערעור".
העונש מוצדק?
שופטים בדימוס ומשפטנים בכירים אחרים סבורים שההחלטה של השופט רוזן עומדת במתחם הענישה, אולם בשאלה אם היה צריך להקל בעונשו של אולמרט, מצטיירת תמונה של מחלוקת מובהקת. "ציפיתי לחמש שנים, ויש אולי פתח לרחמים בבית המשפט העליון לנוכח העונש", אומר השופט בדימוס הרן פיינשטיין. "אחרי כל הדברים החמורים בעניינו של אולמרט, השופט אמר שלא הוכח נזק לציבור ולכן יש כאן מקום להקל".
השופט פיינשטיין מזכיר כי זו לא הפעם הראשונה שבתי המשפט מחמירים יותר עם רמי דרג: "יש פה סוגיה שאין לה תשובה חד-משמעית: האם אדם שהיה איש ציבור בכיר צריך לשאת בעונש חמור יותר? בתי המשפט ובכללם העליון סברו מפעם לפעם כי בעלי תפקידים רמים צריכים להיענש בחומרה רבה יותר".
על ההשוואה בין נוטל שוחד לבוגד הוסיף: "בגידה זו העבירה כמעט הכי חמורה, למעט רצח. לתת לאדם את התואר בוגד זה קצת קיצוני. היה אפשר להשתמש בביטויים אחרים. זה לא היה במקום".
אחר הצהריים הגיעה גם תגובת פרקליט המדינה לגזר הדין. באיגרת מיוחדת אמר שי ניצן כי הרשעתם ושליחתם המעורבים בפרשת הולילנד למאסר "אינה מעוררת שמחה או נחת. יחד עם זאת, היא מובילה אותנו לתקווה כי פרשה זו תגרום להקטנה משמעותית של הסיכוי שעבירות דומות לאלה יעברו בעתיד".
עו"ד פרופ' אריאל בנדור מאוניברסיטת בר אילן סבור גם הוא כי העונש שנגזר על אולמרט הולם: "לא מדובר בעונש קל, אבל גם לא חמור. זה עונש שמתאים לרמת הענישה המקובלת לפי הנחיות בית המשפט העליון". בהקשר של המונח בגידה אמר פרופ' בנדור: "בלשון עדינה יותר מדובר במעילה בתפקיד".
גם השופט בדימוס שלי טימן סבור כי שש שנות מאסר מהוות עונש ראוי: "כגודל התפקיד שהוטל עליך - כשהציבור סומך עליה וכשהשוחד נועד לשינוי עניין ציבורי - כך עומק הירידה. השופט רוזן עשה שימוש במקסימום של המתחם ובעניין הזה אני בעדו".
הכנסת העלתה את רף הענישה
השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין לא הופתעה מהעונש שהוטל על ראש הממשלה לשעבר, ולדבריה השופט רוזן פשוט פעל לפי חקיקה שהתוותה הכנסת. "המחוקק החמיר בענישה על קבלת שוחד והעלה ב-2010 את הרף המקסימלי", היא אומרת. "באמצעות תיקון לחוק הועלה הרף משבע לעשר שנים (בעת ביצוע העבירות שיוחסו לאולמרט הרף עמד על שבע שנים. מ"מ, א"מ). ככל שדרגתו של איש הציבור גבוהה יותר, כך דרישות כיבוד החוק ממנו גבוהות יותר".
לדברי פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, העונש שניתן נמצא בקצה העליון של מתחם הענישה: "הקצה הרלוונטי לתקופת העבירה הוא שבע שנים. כדי להגיע לשבע שנים נדרשים הסברים ונסיבות מיוחדות לחומרה, אך השופט סבר בצדק שקיימות גם נסיבות המקלות. למשל, הנפילה ממעמדו בראש הפירמידה, בנוסף לתרומתו הגדולה למדינה ולשירות הציבורי".
לדעת עו"ד ציון אמיר, מומחה למשפט הפלילי, גזר הדין של אולמרט ושל מהנדס עיריית ירושלים לשעבר, אורי שטרית (שבע שנים בפועל), קובע רף חדש למקבלי שוחד: אני לא זוכר מקרה אחר בהיסטוריה המשפטית שלנו שבו ניתן עונש דומה לאנשים במעמד זה".
עו"ד אמיר מזכיר את עונשו של ראש עיריית קריית שמונה לשעבר, חיים ברביבאי, שנידון ב-2008 לשנת מאסר על תנאי וקנס כספי על עבירות שונות, לרבות לקיחת שוחד, ואת עונשו של ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, שנידון לשנה וחצי מאסר ב-2010 בגין קבלת שוחד.
"עד כה ממוצע העונשים בעבירה זו שהוטלו על פקידים בכירים וראשי ערים היה קל יותר ועמד על כשנתיים וחצי", אמר אמיר. "אבל יש לזכור שהשופט קבע בהכרעת הדין שפרשת הולילנד היא פרשת השחיתות מהגדולות בתולדות המדינה ולכן נקבע כאן רף ענישה חדש".
לפנייה לכתב/ת 
