1 מכל 8 תל אביבים - זר
בחמש שכונות הם כבר הפכו לרוב, והמדינה מתנערת. דו"ח המבקר: מצבם הרפואי של האפריקאים מידרדר, הילדים מוזנחים, הסכנות הבטיחותיות נערמות, התושבים מפחדים ללכת ברחוב - ואין כמעט מי שיטפל
13% מתושבי תל אביב, כלומר יותר מאחד מכל שמונה, מוגדרים כזרים. בחמש שכונות בדרום העיר יש רוב של זרים - נווה שאנן, פלורנטין, שפירא, קריית-שלום והתקווה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'). המבקר כתב כי מציאות החיים בחמש השכונות הללו, שבהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל, מורכבת ומרובת קשיים. הוא מתאר תמונת מצב עגומה של המצב באותן שכונות. התושבים הוותיקים בחמש השכונות מביעים תחושה קשה של היעדר ביטחון אישי.
עוד בדו"ח המבקר:
תחליטו - טיול בי"ס זה לחינוך או לכיף?
רשות השידור: הפקות בלי מכרזים, משלמים בלי לבדוק
סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו
מאז ראשית שנות ה-90' עלה מספר הזרים השוהים בישראל שלא כחוק. קבוצה זו כוללת עובדים זרים שנכנסו לישראל כחוק ולא יצאו ממנה בתום תקופת שהותם החוקית, מי שנכנס לישראל באשרת תייר ולא עזב אותה בתום תקופת שהייתו החוקית וזרים שנכנסו לישראל לא דרך מעברי גבול רשמיים - כלומר דרך גבול מצרים. ביוני 2013 חיו בישראל כ-230 אלף זרים, 54 אלף מהם (אזרחי אריתריאה וסודן) אינם בני הרחקה.
בשכונות דרום תל-אביב מתגוררים 61 אלף זרים, המהווים 61% מאוכלוסיית אותן שכונות וכ-13% מתושבי העיר. כ-12% מהתינוקות שנולדו בעיר במחצית הראשונה של השנה שעברה היו של זרים. המבקר מצביע על שורה של מחדלים בטיפול באוכלוסיית הזרים.
הוא התייחס לתופעה של פיצול הדירות להשכרה, שבהן פרט לצפיפות יש חיבורים פירטיים של מתקני גז וחיבורים מסוכנים לרשת החשמל. המבקר מרתיע מסכנות בטיחויות, שבחלק מהמקרים מהווים סכנת חיים של ממש. בנוסף המבקר מרתיע שאין טיפול ראוי בתופעת החזקת בלוני גז בדירות מגורים בדרום העיר. המבקר כתב כי למשרד האנרגיה יש מידע על השימוש החריג בחומרתו בגז בשכונות אלה, והתרעות הובאו לפניו שוב ושוב. לדברי המבקר, המשרד הסתפק בפעולות פיקוח שיגרתיות שנעשו מעת לעת, והסביר זאת במחסור בכוח אדם.
לגבי עיריית תל-אביב, כתב המבקר, שבידיה היה מידע חלקי המלמד על בטיחויות בתחום החשמל בשכונות דרום העיר, לעתים חמורות, והיא שיתפה בבדיקות שיזמה בכמה מבנים גם את נציגי חברת החשמל. אולם המידע שאספו גורמי השטח לא שימש את משרד האנרגיה ואת חברת החשמל לצורך ביצוע בדיקות מקיפות בשטח. כתוצאה מאלה, כתב המבקר, לא וידאו הגורמים המופקדים על בטיחות משק החשמל שאין בשכונות אלו ליקויי בטיחות חמורים ושתושביהן אינם חשופים לסכנות.
כמו כן, הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים מצאה כי כ-75% מהדליקות בתל-אביב פורצות בשטח המצוי בתחום אחריותן של שתי תחנות כיבוי אש בדרום העיר, האחראיות לכשליש משטח העיר. בשטח שבאחריות התחנות האלה נמצאות חמש השכונות שבהן מתגוררים זרים רבים.
למבקר גם ביקורת על המשטרה. הוא מצא כי לפי סקר שעשתה העירייה בשנים 2011 ו-2012 דיווחו תושבי תל-אביב על ירידה בתחושת הביטחון, בעיקר בדרום העיר - שם יותר ממחצית מהתושבים דיווחו שהם אינם חשים בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה באזור מגוריהם. למרות המצב, בתחנות המשטרה שאחראיות על האזור יש מחסור בכוח אדם. תחנת שר"ת (לוינסקי), למשל, האחראית על שכונות שפירא ונווה שאנן הייתה מאוישת רק ב-70% מהמשרות בתקן. תוכנית שני שלבים לתגבור כוח האדם בתחנה יושם רק באופן חלקי.
המבקר התייחס גם לנושא תעסוקת הזרים שאינם בני הרחקה. הוא מצא כי יכולתם של רבים מהם להתקיים מותנית בהשגת עבודה תמורת שכר או בפעולה יזומה של המדינה לאספקת צורכיהם הבסיסיים. תוכנית ההקמה והאכלוס של מרכזי השהייה מומשה באופן חלקי מאוד. בנוסף, גם אם היו מוקמים ומאוכלסים שלושת מרכזי השהייה שתוכננו, רוב הזרים שאינם בני הרחקה היו נותרים מחוצה להם, ללא אפשרות חוקית לעבוד ולהתפרנס, שכן עוד בסוף 2010 מספר הזרים בארץ היה כפול ממספר מקומות השהייה המתוכנן במרכזים.
"צרכים רפואיים מוזנחים"
המבקר כתב כי ככלל נדרשים מוסדות הבריאות לפי "חוק זכויות החולה" להעניק לזרים טיפול רפואי במקרי חירום בלבד, אולם בכל הנוגע לזרים עומדים בתי החולים לפני פניותיהם לקבל טיפול גם במקרים שבדרך כלל המענה הטיפולי להם ניתן בקהילה. לדברי המבקר, הטיפול הרפואי בזרים בקהילה חלקי, חסר ומוגבל בעיקר באזור המרכז.
הוא הוסיף כי המדיניות שגיבשה הממשלה בנושא הזרים שאינם בני הרחקה חסרה נדבך חשוב, הנוגע לטיפול הניתן לזרים השוהים מחוץ למרכז השהייה. על רקע זה, ובהיעדר תוכנית פעולה סדורה של משרד הבריאות, נאלצת מערכת הבריאות להתמודד עם צורכי הזרים, ללא גיבוי תקציבי מתאים. היעדר מקורות תקציביים, הזהיר המבקר, עלול לפגוע באיתנות הכלכלית של בתי החולים.
המבקר סיכם כי במצב זה ולנוכח המציאות האנושית והחברתית הקשה שתוארה בדו"ח, נדרשת הממשלה להשלים את מדיניותה לאלתר, על סמך תוכנית שיגבשו השרים הרלוונטיים, באופן שיבטיח טיפול הולם בזרים ובעיקר באלו הנמנים עם הנזקקים והחלשים שבהם. המבקר הוסיף כי פעולה זו נדרשת גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם "הגר היושב בקרבנו", ובדין הבינלאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם.
"הזנחה מתמשכת"
בפרק אחר, העוסק במעקב אחר דו"ח קודם הנוגע לטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, כתב המבקר כי בתל-אביב פועלים כ-60 גני ילדים "פיראטיים" שהקימו אנשי הקהילה הזרה. במקומות אלה שוהים פעוטות וגם ילדים בוגרים עד שעות הערב המאוחרות, בתנאים של הזנחה מתמשכת. הם שוהים מרבית שעות היום בלולים בתנאים של צפיפות, עזובה והזנחה ללא פעולות גרייה והעשה. הטיפול בהם, לדברי המבקר, ההשגרה וסיפוק הצרכיים ההתפתחותיים שלהם לוקים בחסר ומעכבים את ההתפתחות הקוגנטיבית שלהם. המבקר מצא כי מבוגר אחד מופקד לעתים על 30 ילדים.
המעקב העלה כי למרות הממצאים הקשים בדו"ח קודם, משרד הכלכלה הסתפק בנקיטת פעולות בעקבות מידע שקיבל וכי פעולות המשרד לתיקון הליקויים בעניין זה חלקית וחסרה.
המשנה לראש עיריית תל אביב ארנון גלעדי אמר בתגובה לדו"ח: "נשבר שיא חדש של אטימות - מבקר המדינה של מדינת ישראל מביע את דאגתו למסיגי גבול שהסתננו לישראל באופן לא חוקי, בעוד תופעות קשות של אלימות, אונס וגזל שחווים תושבים נעלמו לחלוטין מעיניו של שפירא. כתושב דרום העיר, אני מזמין את המבקר להסתובב לילה אחד ברחובותיה של מה שהייתה פעם דרום תל אביב והפכה לצערי הרב היום למדינת כל מסתנניה.
בהתייחסו לפיצולי הדירות שעליהן מתריע המבקר אומר גלעדי כי "העירייה והעומד בראשה פועלים רבות במסגרת חוק תכנון ובנייה וחוק רישוי עסקים על מנת לעקור תופעה זו מן השורש, אך דווקא מערכות המשפט הן אלו שפועלות בעצלתיים ומאפשרות לתופעה המסוכנת שעליה מדבר המבקר רק להתרחב ולגדול".
לפנייה לכתב/ת 
