על גגות התפוח הגדול
בירות קרות, הופעות של אמני סאבווי מבטיחים וגם בריכה ונדנדות: יהלי סער פותח את עונות הגגות המושקעים בניו יורק עם 6 המלצות למקומות שמצדיקים ביקור, ולא רק בגלל הנוף
עוד טיולים בערוץ התיירות:
אנקת צוקים: מדריך למטפס המתחיל
לבד בפסגה: טיפוס הרים על המנאסלו
כמו שאז ביוון: סופ"ש בקיבוץ נחשולים
בהכנעה מוחלטת עליתי על האופניים. תוך עשרים דקות כבר הייתי שם. חניתי במרכזם של רציפים ארוכים ונטושים וגיליתי שאני בבסיס חיל הים הישן של ברוקלין. המקום היה שומם, אבל רעש עמום של אנשים בקע ממקור לא ידוע. בראשי חלפו סצינות מהבלתי משוחדים, וחששתי שאני, בניגוד לאליוט נס, כנראה אסיים כשאני ישן עם הדגים.
בדיוק כשחשבתי לעשות אחורה פנה, הגיח החבר מאחד הבניינים הנטושים. "מה אנחנו עושים פה?", שאלתי. הוא סימן לי להצטרף אליו. טיפסתי אחריו במדרגות הארוכות עד שהגענו לדלת ברזל חלודה. המוזיקה התגברה והוא דפק בכוח ופתח אותה.
שתי שניות של שקט, ואז לפתע המסדרון התמלא אור, נגינת גיטרות וריח כבד של אלכוהול. יצאנו אל הגג שמשקיף על מנהטן והצטרפנו לכמה מאות האנשים שהסתובבו בין הצמחיה ושתו בירות. נערה בלונדינית בשמלה לבנה וכובע בוקרים התרוצצה וטיפלה בפרחים ואני נשענתי על מעקה הבטון. שעת בין ערביים וגשר ברוקלין מואר בסגול וכתום. מעבורת עוברת על פני הנהר המזרחי ואני עומד וצופה על האמפייר סטייט בילדינג שמרצד בכחול ולבן. החורף נגמר, עונת הגגות התחילה.
כי כל מי שחי בניו יורק - שונא את ניו יורק במהלך החורף. רוב תושבי העיר מבלים שעות בלקטר ולהסביר מדוע מזג האוויר של החוף המזרחי מזעזע, ולמה דווקא השנה הם החליטו לוותר ולעבור בחזרה לערבות מילווקי שמהם הם הבליחו לתפוח הגדול. אבל כמו בכל יחסי אהבה-שנאה אחרים, הקיטורים מסתיימים ברגע שמקבלים קצת חום. וכך, עם בוא האביב הרשמי, ותוך התעלמות מוחלטת מכך שבאביב הניו יורקי עדיין מטפטף, אנשים מתאספים ויוצאים לרחובות בבגדים קצרים וגוף מלא קעקועים.
מאחר ואת העצים בג'ונגל הבטון מחליפים גורדי שחקים, ובעיקר בגלל שכולם סובלים ממחסור חמור בוויטמין אי שמשפיע על שיקול הדעת שלהם, הופכים הגגות לאתרי הבילוי השווים בעיר.
סרטים באוויר הפתוח, מסיבות בגינות ירק ויוגה בעירום, כל אירוע קטן הופך לתנועה - כל עוד זוכרים לפזר קצת גג מלמעלה. מתי ומי התחיל את המנהג הזה לא ממש ברור, אבל עם כל הציניות אפשר להודות בדבר אחד: הדבר היפה ביותר בעיר הזו הוא קו הרקיע שלה, ובהיעדר עצים, הרים, או כל דבר אחר שאלוהים שם על הפלנטה הזו, הדרך הכי נכונה להנות ממנו או לצפות עליו מגגות אחרים.
המסיבה שבה לקחנו חלק הייתה חלק מסדרת סאבוויי סטס (Subway Sets) שמביאה בשנה וחצי האחרונות אמנים מוכרים מסצינת הרכבת התחתית של העיר - תופעה שבעצמה שווה לתת על הדעת בהרחבה בהזדמנות אחרת - ומארגנת להם הופעות של ממש על גגות ענקיים ברחבי העיר.
ההופעות לרוב מלוות בשתייה, אנשים טובים ונוף נהדר. כשחצות מתקרב אנחנו מחליטים להמשיך לנדוד לגגות אחרים. בעודנו מקשיבים לגרסה צעירה של בוב דילן שרה שירי כיסוי של הביטלס, קיבל החבר טיפ על כך שחבורה גדולה של אנשים התמקמה על גג בקיפ בי (Kips Bay) והם מקרינים את מנהטן לכל השכונה.
השארתי את האופניים שם וצללתי אחריו לסאבווי. כשאנחנו מגיעים גילינו מסך ענקי שמשקיף על הדאון טאון וערימה של אנשים עם מחצלות וצידניות מחכה בשקיקה שהסרט יתחיל. על אף שהאירוע הוא חלק מסדרת רופטופ פילמז (Rooftop Films), ועל אף שלא הזמנו כרטיסים מראש, אנחנו מצליחים לשכנע את השומר שאנחנו גרים בבניין ומשיגים לעצמנו מקום ישיבה בחינם.
הגרילנדות נכבות ואנחנו תופסים בירה בזמן שהסרט מתחיל. "מנהטן” של וודי אלן מוקרן על רקע יציאות החירום, ומוזיקת רפסודיה בכחול ממלאת את החלל. בתום הסרט, שעתיים אורכו, הופך החלל למסיבה.
החבר ללא החת החליט להמשיך למסיבה על גג מוזיאון המטרופליטן - מסיבות מיוחדות במוזיאונים ובאתרים מיוחדים אחרים הפכו לסצינה מעניינת בפני עצמה, ומאז שג׳יימס בלייק ניגן בשנה שעברה במוזיאון הטבע שווה במיוחד לבדוק הופעות מיוחדות שמארגנים שם תחת השם One Step Beyond. אני מצדי החלטתי להמשיך אל הגג הפרטי שלי.
אחרי עוד שעה של תחבורת לילה בעייתית אני נוחת חזרה בברוקלין ועולה על הגג לעשן סיגרייה אחרונה שלפני השינה. מתחתי עוברת רכבת ברעש מחריש אוזניים וממולי נפרשת העיר שעוד מעט תקום בשנית.
עוד גגות ששווה להכיר: 3 המלצות נוספות
1. לה ביין & רופטופ - Le Bein & Rooftop
הבר-מועדון הזה שממוקם בלב רובע אריזת הבשר (מיט פאקינג דיסטריקט) משקיף על העיר ממרומי מלון הסטנדרט. הוא מכיל שתי קומות מלאות התרחשויות, תור ארוך וגג אחד ששווה את כל ההמתנה בכניסה.
לאחר שפיזזתם ברחבת הריקודים שבקומה הראשונה, טבלתם בבריכה (המחוממת!) והתנדנדתם בנדנדות שמטרתן לא ממש ברורה (או שכן?), המשיכו לגרם המדרגות שמוביל לגג הפתוח. התצפית על העיר היא אחת מהיפות ביותר במנהטן, מהסוג שמבטיח לך לילה שתזכור לתמיד או שתשכח למחרת בבוקר.
http://standardhotels.com/high-line/meetings-events/le-bain-rooftop
2. גאלו גרין - Gallow Green
אף ביקור בניו יורק לא יהיה שלם בלי קפיצה קטנה להצגה. סליפ נו מור היא כרגע ההצגה החמה ביותר בעיר (אחרי Book of Mormons כמובן), מחזה שייקספירי שמתרחש בשנות העשרים ושבמהלכו חובשים הצופים מסיכות ומתהלכים בחופשיות בין הסצינות השונות.
הילידים פוקדים את ההצגה פעם אחרי פעם והיא כבר נהנית ממעמד קאלט. לאחרונה נוסף לחלל ההצגה מסעדה ובר בגג המלון הדמיוני שבו מתרחשת כל המהומה שבמחזה. אם מתחשק לכם לשתות כמה דרינקים עם דמויות מוטרפות משנות העשרים - זה המקום בשבילכם.
http://www.mckittrickhotel.com/gallowgreen/
3. רופטופס פארמס - Rooftops Farms
גג מפעל שהוסב בשנת 2009 לחווה ענקית שמנסה לשנות את פני החקלאות בארה"ב. במקום מגדלים מעל ל-20 מינים שונים של ירקות וצמחים והוא מספק תוצרת מקומית למסעדות ומכולות באיזור ונחשב לאחד ממובילי המהלך שמקדם חקלאות מקומית באזורים אורבניים (Urban Regionalism).
בכך מתקצר הזמן שעובר בין הקטיף ועד שהאוכל מגיע לשולחן ונחסכת התובלה. מי שמגיע לכאן אומנם לא אמור לצפות לבילוי סוער, אבל קצת צמחייה עם נוף על הנהר המזרחי זה גם נחמד. מה, לא?
