שתף קטע נבחר
 

יריד תעסוקה: מחפשים נשים בטכנולוגיה

מחפשים עבודה? ביקור ביריד תעסוקה באוניברסיטת תל-אביב, בהשתתפות כ-100 חברות מהגדולות והמשפיעות במשק, העלה כי למי שיש ציונים גבוהים בתחום טכנולוגי ונותרו עוד שנתיים ללימודיו - יש סיכוי גבוה בהחלט למצוא עבודה ביריד מסוג זה. למי שלומד מקצועות הומאניים - קצת פחות

הסטודנטים מתפנים לעבודה בקיץ, אבל דווקא עכשיו, רגע לפני תקופת המבחנים, מתקיימים ירידי התעסוקה. היום (ד') התקיים יריד כזה באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם אגודת הסטודנטים. היריד ניסה להפגיש בין השכלה לעבודה, בין סטודנטים הצמאים לעבודה בתקופת לימודיהם, לבין מעסיקים הרעבים לסטודנטים המצטיינים והמוכשרים ביניהם, שעוד מעט יברחו לשוק העבודה.

 

עוד על חיפוש עבודה - בערוץ קריירה :

 

ביריד השתתפו כ-100 חברות מהגדולות במשק בעיקר מהתחום הטכנולוגי והתחום והניהולי-כלכלי. בין החברות ניתן היה למצוא את התעשייה האווירית לישראל, אלביט, Yahoo ,SanDisk E.M.C ,Mellanox, בנק ישראל וחברות השמה שונות. "מטרת היריד היא לחסוך את הטרחה שבחיפוש אחר הצעות עבודה באינטרנט", הסביר יו"ר האגודה גלעד ארדיטי. "היריד מביא את החברות אל תוך הקמפוס, כדי ליצור מפגש בלתי-אמצעי שיוביל להעסקה. מאות סטודנטים ובוגרים מגויסים מדי שנה באמצעות היריד הזה".

 

החברות הגדולות מגיעות אל הסטודנטים. יריד התעסוקה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
החברות הגדולות מגיעות אל הסטודנטים. יריד התעסוקה(צילום: ירון ברנר)

גם המוסד מחפש סטודנטים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
גם המוסד מחפש סטודנטים(צילום: ירון ברנר)

 

בשונה משנים קודמות, השנה מעל 30 חברות היו מהעולם הרב-תחומי, על מנת להיות רלוונטיים גם לסטודנטים ממדעי הרוח והחברה. במתחם זה ניתן היה למצוא את טבע, יונילוור, משרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית, שירות הביטחון הכללי, אל-על וחברת yes. את נציגי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לא ניתן היה למצוא, אך דוכן של המוסד היה ביריד, ובו הוצבה תיבה אליה יכלו הסטודנטים לשלשל קורות חיים ולקוות שיצרו איתם קשר.

 

הסטודנטים הסתובבו בשעות הצהריים החמות בין שמשיות הדוכנים, מצוידים בקרטיבים שחולקו חינם ובקורות חיים. כמו ציידים הם ניסו לצוד את תשומת לב המעסיקים ואף להתנסות בראיונות עבודה במקום. המעסיקים מצדם, ניסו לדוג את הסטודנטים המצטיינים והפוטנציאליים, באמצעות מראיינים מקצועיים של מחלקת משאבי האנוש.

 

לא תמיד חייבים ניסיון

מסתבר שקורות חיים וגיליון ציונים הם לא הדבר היחיד שמעניין את המעסיק. "חשוב לנו שהמועמד יקרין רצינות, וישדר מקצועיות ומחויבות" אומרת ורד פריטי פינגולד, מנהלת הגיוס של חברת אלביט. "אנחנו מאמינים שסטודנטים להנדסה הם מהנדסי העתיד וחשוב לנו לקלוט אותם עוד לפני שהם יוצאים לשוק העבודה".

 

מה היתרון בסטודנטים חסרי ניסיון?

 

"הסטודנטים מגיעים רעננים מהאקדמיה. הם מביאים איתם טכנולוגיה חדשה ואנחנו רוצים לבנות אותם ולהתפתח איתם הלאה. הרבה מעובדי החברה התחילו כסטודנטים. אנחנו לא רואים בהם כוח תעסוקה זול וזמין לתפקידי צד, אלא מקפידים לשלב אותם בתפקידים שהם בליבה של הפיתוח, ולהכשיר אותם מתוך רצון שיגדלו ויישארו בחברה".

 

ורד פריטי פינגולד. מגייסת סטודנטים לאלביט מערכות (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
ורד פריטי פינגולד. מגייסת סטודנטים לאלביט מערכות(צילום: ירון ברנר)

 

מה הסיכוי להתקבל אליכם מיריד תעסוקה?

 

"כשמגיע לכאן סטודנט ומגיש קורות חיים, בשלב הראשון אנחנו עושים סינון. מי שנראה לנו מתאים מתיישב למעין 'טרום ריאיון' עם מנהל מגייס שממלא דף הערכת מועמד. חשוב לנו שגם הרמה המקצועית תהיה גבוהה וגם יכולת השתלבות ועבודה בצוות. מי שנראה מועמד מתאים מוזמן לריאיון המשך. בסך הכל אנחנו מגייסים בממוצע כ-160 סטודנטים בשנה, מירידי תעסוקה, כך שהסיכוי להתקבל מיריד כזה הוא בהחלט ריאלי".

 

משרות בתחומי החלל והסייבר

ומה לגבי סטודנטיות בשוק הטכנולוגי? מסתבר שהמגמה חיובית. "בשנה האחרונה קודמו חמש נשים להנהלת התעשייה האווירית בישראל" מציינת לאה כהן, עוזרת סמנכ"ל משאבי אנוש והממונה לקידום מעמד האישה בחברה. "התעשייה האווירית נתפסת כגוף בטחוני וחושבים שאין פה ייצוג לנשים, אך שמנו לעצמנו כיעד לפעול לקידום נשים".

 

מה אתם מחפשים אצל מועמד?

"אנחנו מחפשים עובדים שיש להם את ההשכלה המתאימה, אך גם את היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. חשוב לנו שלסטודנט יהיו עוד שנתיים של לימודים לפניו, ויש לנו משרות שמותאמות לסטודנטים בתחומי הים, האוויר, היבשה, החלל והסייבר".

 

האם דרוש ניסיון?

 

"גם מי שאין לו ניסיון תעסוקתי בשוק העבודה, אך מגיע עם ציונים טובים או עם ניסיון רלוונטי מתקופת הצבא, יכול למצוא לעצמו תפקיד כאן. כיום מועסקים כ-800 סטודנטים בתעשייה האווירית, אשר רובם הגיעו אלינו חסרי ניסיון. מתוכם, מעל 100 סטודנטים הפכו מסטודנטים לעובדים מן המניין".

 

ומה אומרים הסטודנטים? עודד סטביצקי, בן 27, סטודנט שנה ד' להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב די מרוצה מהיריד. "זו הפעם הראשונה שלי כאן, וזה מאוד נוח וחוסך המון זמן לפגוש את כל המעסיקים באותו מקום. ציפיתי להיות כאן רק חמש דקות, לחלק קורות חיים וללכת הביתה, אבל מצאתי את עצמי כאן כבר שעתיים, משוחח עם כל מיני מעסיקים".

 

עודד סטביצקי. בא לחמש דקות ונשאר שעתיים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
עודד סטביצקי. בא לחמש דקות ונשאר שעתיים(צילום: ירון ברנר)

 

"זה הרבה יותר נחמד להתרשם פנים מול פנים, מאשר להגיש קורות חיים דרך מייל ולקוות שמישהו יקרא אותו", הוסיף. "כאן, מרבית המקומות עברו על קורות החיים במקום והתרשמו מגיליון הציונים שלי. יש לי ציונים טובים, אז קיבלתי פה יחס מאוד טוב ואמרו שיצרו קשר במידת הצורך. פניתי גם למספר חברות, שלא ידעתי על קיומן וספק אם הייתי שומע עליהן לולא היריד. בסך הכל אני אופטימי, לפי התחושה שקיבלתי כאן מהמעסיקים".

 

לעומתו, אור זקן עמית, בן 26, סטודנט שנה ב' ללימודי מזרח תיכון ומדעי המדינה, מעט התאכזב. "אני באופן אישי חושב שהיריד הזה מתאים יותר למקצועות הטכנולוגיים", אמר. "מי שלומד תארים כלליים והומאניים, יתקשה למצוא כאן עבודה. בתחום שלי, הרגשתי שיש פחות אפשרויות תעסוקה כאן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
יריד התעסוקה באונ' ת"א
צילום: ירון ברנר
מומלצים