המבקר: "חומרים רעילים ומסוכנים בביצים בישראל"
ממצאים חמורים שחושף דו"ח מבקר המדינה מגלים כי בביצי תרנגולות נמצאו עקבות דיאוקסינים, חומרים רעילים ביותר לאדם העלולים לגרום לפגיעה בכבד, במערכת העצבים ובפוריות. הבדיקות גילו גם עקבות תרופות שלא אמורות היו להימצא בביצים - ולא נעשה מאמץ מיוחד לאתר אותן באופן שוטף
מבקר המדינה חושף ממצאים חמורים בביצים שבמקרר: על פי ההערכות, הישראלי הממוצע צורך כ-240 ביצים מדי שנה, אבל דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד') מפרט מקרים חמורים שבהם נתגלו כימיקלים רעילים ביותר לאדם ושיירי תרופות בביצי מאכל. על פי הדו"ח שחיבר השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, לא נעשות בישראל בדיקות שוטפות לאיתור החומרים הרעילים.
דיאוקסינים הם תוצרים של תהליכים תעשייתים וכימיים והם רעילים ביותר לגוף האדם. די בחשיפה קצרה לרמות גבוהות של דיאוקסינים כדי לגרום לפגיעה בעור ולשינוי בתפקודי כבד. חשיפה ממושכת עלולה להביא להחלשת מערכת החיסון, לפגיעה במערכת העצבים, לפגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי הפוריות. חשיפה כרונית של בעלי חיים לדיאוקסינים בעבר גרמה לכמה סוגי סרטן.
עוד בדו"ח המבקר 2014:
דיאוקסינים ותרופות מסוכנות
בשנת 2012 ערכו משרד הבריאות ומשרד החקלאות סקר ב-15 לולים מתוך 3,000 הלולים הקיימים בישראל, לבדיקת כמות המזהמים ממשפחת הדיאוקסינים הנמצאת בביצי מאכל. בבדיקה התגלו רמות דיאוקסינים גבוהות מהרמה המרבית המותרת בארבעה לולים. בעקבות הממצאים, הורו משרדי הבריאות והחקלאות על הפסקת השיווק של ביצים מלולים אלה.
משרד מבקר המדינה העיר לשירותים הווטרינריים ולמשרד הבריאות כי נוכח הרמות הגבוהות של הדיאוקסינים שנמצאו בביצים שנדגמו קיים חשש לבריאות הציבור, ומן הראוי שתבוצע דגימה נרחבת יותר של ביצים בלולים נוספים ובתערובות מזון המכילות ביצים.
הדו"ח מגלה גם שאריות של תרופות בביצים המגיעות לבתינו: על פי אנשי מקצוע בשירותים הווטרינריים, הביצים אינן אמורות להכיל כלל שאריות של תרופות, כיוון שנאסר לתת אותן לתרנגולות מטילות. אלא שבדיקות שנערכו בשנת 2010 הראו שאריות של התרופה האנטיביוטית קלופידול, הניתנת לבעלי חיים. תרופה זו עלולה לגרום לתגובות אלרגיות קשות בבני אדם והיא נמצאה ב-42% מהביצים שנבדקו.
שנה לאחר מכן נמצאה התרופה ב-20% מהביצים. בשנת 2012 נמצאה התרופה ב-18% מהבדיקות, לצד התרופה יתופורים שנמצאה ב-22% מהביצים שנבדקו.
"הנזק בביצים מצטבר"
בדו"ח העיר המבקר למשרד החקלאות: "כאשר ממצאים חריגים דוגמת שאריות של תרופות מתגלים בשיעורים ניכרים של ביצים, שנה אחר שנה, עליו לפעול כדי לאתר את מקורו של הליקוי, ולאכוף על האחראים לו למלא אחר הדרישות המקצועיות, כדי שהליקוי יתוקן במידת האפשר".
עוד כותב המבקר: "על משרדי הממשלה היה להרחיב את פעולות הניטור האמורות עוד בשנים קודמות. ניטור חומרים רגילים במזון חשוב בעיקר בנוגע לייצור מזון בסיסי כביצי מאכל שנצרכות באופן שוטף על ידי האוכלוסייה, לרבות בגילאים הצעירים".
"ביצה אמורה להכיל ביצה בלבד", אומר ד"ר רובי תל-ארי, וטרינר ויועץ רפואת בעלי חיים משקיים. "לרוב טיפול בתרנגולת נגועה הוא טיפול בלול שלם, וקיים פרק זמן שבו אין להשתמש בביצי הלול הזה. אין ספק שממצא של כימיקלים, רעלנים ותרופות בביצים אינו תקין. הנזק לבני אדם אולי מזערי בכל ביצה, אבל בהתחשב בכך שאדם צורך כ-240 ביצים בשנה, הנזק מצטבר ועלול להיות מסוכן במיוחד לתינוקות ולקשישים".
ד"ר אופיר לבון, ראש היחידה לפרמקולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה, מסביר: "דיאוקסינים הם משפחת חומרים שעלולים להיות רעילים ביותר לאדם מעל רמות מסוימות. ישנם דיווחים על פגיעה הרסנית באיברים חיוניים ואף דיווחים על פוטנציאל סרטני. אין ספק שחומרים רעילים במוצרי מזון אינם תקינים וחובה על הרשויות להבטיח שאף צרכן לא נחשף לסכנות האלו. לא יהיה מנוס מקביעה של תקנים מחמירים לערכים מותרים של כימיקלים גם בביצי מאכל".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל לפי תוכנית לביצוע סקרים לאיתור שאריות דיאוקסינים. בכל סקר, המבוצע אחת לשלושה חודשים, נדגמים משקי ביצים שונים ברחבי הארץ. במקרה של ממצא חריג נאסר מיידית שיווק הביצים ממנו עד להוכחת חופשיות מדיאוקסין. בסקר האחרון נמצא רק משק הטלה חריג אחד מתוך 31 משקי הטלה שנבדקו (3%). במקביל, מקיים המשרד סקר במכוני התערובת למציאת חריגות במזון הניתן לעופות. על ידי זיהוי החומרים המזהמים יהיה ניתן למנוע את הזיהום בביצים".
משרד הבריאות לא הגיב לנאמר בדו"ח.
לפנייה לכתב/ת 
