המבקר: הלמ"ס לא מעודכנים ולא רלוונטיים
עדכונו של המדד החברתי-כלכלי, המשפיע על תקצוב רשויות מקומיות, נדחה לפי בקשת שר הפנים הקודם. נתונים של מקורות אחרים נכנסו לפרסומים מבלי שנבדקו, ומחקר חשוב לא יצא לפועל בשל ויכוח על שעות נוספות. דו"ח המבקר מראה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הכל מדויק וענייני כמו שנראה לנו
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס ) - הגוף שמפיק עבור הציבור נתונים חשובים, כמו הצמיחה, מדד המחירים לצרכן, מחירי הדיור ושיעור האבטלה - עומד במרכזו של אחד הפרקים המעניינים של דו"ח המבקר שפורסם היום (ד'). על פי הדו"ח, הלמ"ס דחתה על פי בקשת משרד הפנים את עדכונו של מדד חשוב, שמשפיע באופן מהותי על תהליך התקצוב של רשויות מקומיות. עוד נתגלו ליקויים שונים בתהליכי התיאום בין הלמ"ס למשרדי הממשלה, שהובילו לפרסום של נתונים לא בדוקים ואפילו שגויים.
דו"ח המבקר - כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :
המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון ש'
המבקר: הר הפסולת בפארק שרון בסכנת התמוטטות
המבקר: הרפורמה ברמ"י לא השיגה מטרותיה
המבקר: הפיקוח על השכר במגזר הציבורי לקוי
החלק המשמעותי ביותר בדו"ח מתייחס למדד החברתי-כלכלי, שמדרג את הרשויות המקומיות בישראל על פי המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה שחיה בהן. מדד זה הוא כלי חשוב במדיניות התקצוב של הרשויות המקומיות, כאשר מיקומה של כל רשות במדד קובע את היקף מענקי האיזון שתעביר לה הממשלה.
המבקר מצא כי המדד היה אמור להתעדכן בפעם האחרונה באוקטובר 2012, אולם הסטטיסטיקאי הראשי הקודם, שלמה יצחקי, דחה את מועד העדכון לאפריל 2013 לבקשת שר הפנים דאז, אלי ישי. "בדחיית מועד הפרסום כאמור פעלו הלמ"ס ומשרד הפנים בניגוד לעקרון הסטטיסטי המקצועי שהתוותה הלמ"ס - עדכניות, עיתוי ודייקנות", נכתב בדו"ח המבקר. "יודגש כי משמעותה המעשית של דחיית מועד פרסום המדד היא תקצוב נרחב של רשויות מקומיות במדינת ישראל שלא על בסיס מערכת נתונים חברתית-כלכלית עדכנית ומהימנה".
במשרד הפנים השיבו למבקר המדינה כי הם ביקשו מהלמ"ס לדחות את מועד הפרסום של המדד המעודכן על מנת להעניק לרשויות מקומיות שדירוגן במדד החדש היה צפוי לעלות, להיערך מבעוד מועד לכך שמענקי האיזון שיקבלו מהמדינה יפחתו. "עדיף מחיר כזה (של דחיית פרסום המדד, א.ל) על פני מצב של שימוש במדד חברתי-כלכלי חדש מבלי שלרשויות המקומיות היה את הזמן הראוי לתכנן את תקציבם בהתאם", השיבו במשרד הפנים.
דו"ח מבקר המדינה, עם זאת, קובע כי בהתנהלות זאת היה טעם לפגם. "מועדי הפרסום של המדד החברתי-כלכלי צריכים להיקבע מראש על סמך שיקולים מקצועיים ובאופן שיבטיח את קיום העקרונות הסטטיסטיים המקצועיים, לרבות עקרון העדכניות, העיתוי והדייקנות, שלפיו יש לפרסם את המדד על פי לוח זמנים מוגדר מראש וסמוך ככל האפשר לתקופה הנמדדת", נכתב בדו"ח. "יובהר כי לאחר פרסום המדד יכול משרד הפנים לקבל החלטה מינהלית ולפיה יישומו יידחה למועד מאוחר יותר".
מפקד החקלאות לא נערך מאז 1981
המדד החברתי-הכלכלי אינו הנתון היחיד שפרסומו נדחה בשנים האחרונות. המבקר מצא כי מפקד החקלאות, שנועד לספק תמונה מלאה של ענף החקלאות בישראל, לא נערך מאז 1981. אין זה כי שכחו מקיומו. בדצמבר 2009 דווקא החליטו בלמ"ס, במשרד החקלאות ובמשרד האוצר לקיים מפקד ואף הגיעו להסכמה להקציב סכום של 5 מיליון שקל לטובת העניין.
אולם, במהרה התגלתה מחלוקת בין אגף התקציבים במשרד האוצר לבין הלמ"ס, סביב תקצוב שעות לכוננויות של עובדים במסגרת המפקד. המחלוקת לא נפתרה ועד מועד הבדיקה שביצע המבקר, לא התקיים המפקד. כיצד יודעת הלמ"ס מה קורה בענף החקלאות אם היא לא ביצעה מפקד? ובכן, על פי הדו"ח, בלמ"ס מסתמכים בעיקר על דיווחי החקלאים לארגוני מגדלים חקלאיים. גם בלמ"ס מסכימים כי דיווחים אלה אינם מהווים מקור מידע אובייקטיבי ואיכותי.
"הדיווחים הם סובייקטיביים ונועדו למטרות שונות כגון בקשות של חקלאים לאישור העסקת עובדים זרים, ובשל כך הקבצים שמקבלת הלמ"ס ממשרד החקלאות אינם כוללים את כל אוכלוסיית החקלאים", נכתב בדו"ח. "נתונים לגבי מחירי תוצרת חקלאית נאספים בידי משרד החקלאות ובידי מועצת הצמחים שלא באמצעות שיטות סטטיסטיות מקובלות; הלמ"ס מצאה סתירות בין קובצי הנתונים השונים שהעבירו אליה כמה ספקי נתונים".
השנתון הסטטיסטי כלל מידע לא בדוק
עיקר הליקויים שמצא המבקר בעבודת הלמ"ס נוגעים לממשקי העבודה בינה לבין גופים אחרים בשירות המדינה. אחד המקרים החמורים ביותר של חוסר תיאום הוא המקרה שבו בשנתון הסטטיסטי האחרון פרסמה הלמ"ס לוחות שנכלל בהם מידע שהתקבל מגופים אחרים, מבלי לבדוק את המידע.
הגופים שמסרו את המידע היו משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והביוב וחברת החשמל. בלמ"ס השיבו למבקר כי הם אינם מכירים את בסיס הנתונים שלפיהם הוכן המידע שהועתק ללוחות שנתון, אין להם גישה אליהם והם אינם יודעים באילו שיטות מתודולוגיות הם נאספו ועובדו.
מבקר המדינה מעיר בדו"ח, כי "כאשר הלמ"ס מפרסמת בשנתון גם נתונים ממוסדות מדינה אחרים, בלי לדעת כיצד נאספו, מה מקורם ובאילו שיטות מתודולוגיות השתמש המוסד שמסר את הנתונים ובלי לבדוק את תקפותם המקצועית, נפגמת היכולת שלה לוודא שהיא מספקת סטטיסטיקה איכותית ומהימנה עבור מקבלי ההחלטות או כל גורם הזקוק לנתונים האלה".
המבקר העיר ללמ"ס על התנהלות זו, אך לא מתח ביקורת על עצם טיבם של הנתונים וגם לא בדק את טיבם. המבקר כן מצא ליקויים, עם זאת, בטיבם של נתונים שמסר משרד הבריאות לארגון ה-OECD.
מסתבר כי בשנת 2010 גם הלמ"ס וגם המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות (מלב"ם), ערכו סקרים אודות הרגלי העישון בישראל. במשרד הבריאות לא התייעצו עם הלמ"ס קודם לביצוע הסקר, ובדיעבד הסתבר כי נפלו טעויות בשיטות איסוף הנתונים שלהם. כתוצאה מכך, יצא שסקר משרד הבריאות הצביע על כך ש-25% מהגברים בישראל מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום, בעוד שסקר הלמ"ס הראה כי 32% מהגברים בישראל מעשנים בתדירות זו.
בלמ"ס העירו למשרד הבריאות על הטעויות בשיטתם ובמשרד הבריאות קיבלו את ההערות. אלא שבינתיים, כבר נתבקשה המדינה להעביר את תוצאות הסקרים ל-OECD לצורך השוואה בינלאומית. מכיוון שב-OECD דרשו לקבל גם נתונים משנים קודמות יותר, שלא הופיעו בסקר הלמ"ס, העבירה הלמ"ס את נתוני משרד הבריאות, שהיו שגויים. "יוצא אפוא שנמסרו ל-OECD נתונים רשמיים של מדינת ישראל, שבשל טעות מתודולוגית באופן איסופם, פחתה מידת הדיוק שלהם", מעיר המבקר.
הלמ"ס השיבה למשרד מבקר המדינה, שאין לה מידע בנוגע לעבודות הסטטיסטיות שנעשות במשרדי הממשלה, וכי יש לה מידע חלקי בלבד על האיכות הסטטיסטית של הנתונים שמפרסם משרד הבריאות. במשרד הבריאות השיבו למבקר כי המשרד לא התייעץ עם הלמ"ס, בין השאר משום שהלמ"ס לא יזמה בעצמה התייעצויות כאלה ומשום שהיא לא הקימה מנגנון להתייעצות.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות כי עליו להקפיד לקיים את חובת ההתייעצות, כנדרש בפקודת הסטטיסטיקה. ככל שסבור משרד הבריאות שיש מקום לקבוע סדרי עבודה בנושא זה, עליו להעלות זאת לפני הלמ"ס. ללמ"ס העיר המבקר כי עליה "לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה".
המבקר גם מותח ביקורת על כך שבלמ"ס לא ערכו בשנים האחרונות סקרי דעת קהל על מנת לברר איזה מידע מעניין את הציבור. "אחד העקרונות הסטטיסטיים המקצועיים הוא עקרון הרלוונטיות", מציין המבקר בדו"ח. "משמעותו שהמידע הסטטיסטי המגוון שאוספים מוסדות המדינה עונה על צורכי הציבור והמוסדות עצמם. הלמ"ס והמועצה לא עשו סקרי צרכנים שמהם תוכל הלמ"ס ללמוד על הצרכים של צרכני המידע הסטטיסטי".
מהלמ"ס נמסר בתגובה: הלמ"ס מקבלת ברצון כל ביקורת שמטרתה לשפר ולחזק את המערכת הסטטיסטית ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לתרום לתהליך זה.
לפנייה לכתב/ת 
