פתאום קם אדם: רון פונדק ויזמי שלום פרטיים

ב-30 בנובמבר 1992 התארחו שני אקדמאים ישראלים - ד"ר יאיר הירשפלד וד"ר רון פונדק - בביתה של חנאן עשראווי, ששימשה באותה עת הדוברת של המשלחת הפלסטינית בשיחות בוושינגטון. באותם ימים התנהלו בוושינגטון שיחות במסגרת "תהליך מדריד", שהתבררו במהרה כחסרות תוחלת וגם לאחר עלייתו של יצחק רבין לשלטון לא הניבו דבר. במקביל לכך ערכו בתקופה זו הירשפלד ופונדק מפגשים רבים עם נציגים פלסטינים בניסיון לקדם צעדים ליציאה מהמבוי הסתום.

אדריכל הסכם אוסלו רון פונדק נפטר בגיל 59

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה? / ד"ר רן שאולי

גילו את אמריקה: הכסף הגדול בורח מסין / ד"ר גיא לרון

20 שנה לרצח העם הרואנדי: לעולם לא עוד? / פרופ' עומר מקדום

ישראל לא לבד. גם קפריסין רוצה שלום וביטחון /  ג'יימס קר לינדסי

במהלך הפגישה הציעה עשראווי לנצל נסיעה מתוכננת של הירשפלד ללונדון ולארגן פגישה בינו לבין בכיר אש"ף אחמד קריע (אבו עלא), שגם שהה באותם הימים בלונדון. ישראל הרשמית באותה תקופה סירבה לדבר עם אש"ף והכנסת טרם ביטלה את החוק האוסר מפגשים שכאלה. לאחר כשבוע אכן נפגשו הירשפלד ואבו עלא בלונדון. הירשפלד הדגיש בפגישה כי הוא איש אקדמיה פרטי שלא מייצג את ממשלת ישראל ואכן אף גורם רשמי בישראל לא ידע על מפגש זה.

שמעון פרס לא אזכר את שמו בספרו. רון פונדק(צילום: טל שחר)

חלוצי אוסלו - "מרצים שראשיהם בעננים"

בהתייחסותו לערוץ אוסלו כתב סרי נוסייבה, פילוסוף ואינטלקטואל פלסטיני, כי "עשו זאת שני מרצים שראשיהם בעננים, מאחורי גבם של מדינאים מקצועיים והשיגו בפרק זמן קצר התקדמות רבה יותר מזו שהשיגו מנהלי המשא ומתן הרשמיים במשך יותר משנה וחצי".

יוזמת אוסלו של הירשפלד ופונדק, בגיבוי ובתמיכה של ביילין, הייתה רק חלק ממערך מגוון וארוך שנים של פעילות שלום פרטית שבה היה מעורב פונדק לאורך השנים. לאחר הסכם אוסלו ניסו הירשפלד ופונדק לשחזר את הצלחתם והובילו - שוב בתמיכתו של ביילין - ערוץ שיחות נוסף מול נציגיו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) והפעם במטרה לגבש מתווה עקרונות להסכם קבע. ערוץ השיחות הוביל למסמך הבנות המכונה "מסמך ביילין-אבו מאזן", שהושלם במקריות טרגית ימים ספורים לפני רצח רבין ב-1995.

יצר ערוץ הידברות עם אש"ף מאמצע שנות השבעים. אורי אבנרי(צילום: נועם מושקוביץ)

כמו כן היה פונדק ממובילי "יוזמת ז'נבה", שהציעה מודל מפורט להסכם שלום ישראלי-פלסטיני, היה שותף בקבוצת AIX - קבוצת חוקרים ישראלית-פלסטינית שעסקו בהיבטים הכלכליים של הסכם הקבע, ושמר לאורך השנים על ערוצי תקשורת הדוקים וייחודיים עם ההנהגה הפלסטינית. לימים נודע שראש הממשלה אהוד אולמרט נעזר בערוצי התקשורת של פונדק עם אבו מאזן במהלך המשא ומתן בין הצדדים בתהליך אנאפוליס.

פותחים את הדלת הראשונה

את פעילותו של רון פונדק ניתן לשייך לתופעה היסטורית ובינלאומית רחבה המכונה "יזמי שלום פרטיים". יזמי השלום הם אזרחים פרטיים ללא תפקיד רשמי שיוזמים ערוצי הידברות לא רשמיים עם נציגי הצד השני של הסכסוך במטרה לקדם את יישוב הסכסוך. ניתן למצוא דוגמאות לכך באזורי סכסוך שונים בעולם בתקופות שונות.

חשיבותם וייחודיותם של יזמי השלום הן במיוחד בשלב המכונה בספרות טרום-משא ומתן (pre negotiation) - בשלב שבו מתנהל בין הצדדים סכסוך אלים ואין ביניהם ערוצים דיפלומטיים רשמיים והם בדרך כלל אף אינם מכירים אחד בשני. בתנאים אלה יזמי השלום מנסים לשמש, באנלוגיה לגוף האדם, כ"עורקים קולטרלים" שמעניקים "גלגל הצלה" חילופי במקרה של סתימה בעורקים הראשיים. יזמי שלום שכאלה פעלו בין השאר במהלך הסכסוך בצפון אירלנד (לדוגמה איש העסקים ברנדן דדי והכומר אלכס ריד), בסכסוך בדרום אפריקה (אלכס בוריין ופרופ' ווילי אסטרהאוז) במהלך המלחמה של ארצות הברית בו וייטנאם (פרופ' סטאוטן לינד והעיתונאי הארי סקוט אשמור) ועוד. בספרות התיאורטית בתחום נוהגים להשתמש במונח "דיפלומטיה במסלול שני" (track two diplomacy) בהתייחסות לתהליכים של מפגשי דיאלוג בהשתתפות אזרחים משני צדי הסכסוך, שנעשים כמהלך משלים למסלול המגעים הרשמי בין ההנהגות.

קידם יוזמות שלום פרטיות. אייבי נתן(צילום: דני סולומון)

פעילותו של פונדק היא גם חלק משרשרת היסטורית ארוכה של יזמי שלום ישראלים שפעלו על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי. ניתן למתוח בהקשר זה קו בין יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית שיזם מגעים עם גורמים ערביים בתקופת המנדט הבריטי; אורי אבנרי, עורך "העולם הזה" שיצר ערוץ הידברות עם אש"ף מאמצע שנות השבעים; אייבי נתן, שקידם יוזמות שלום פרטיות שונות; והרב מנחם פרומן, שניהל דיאלוג עם מנהיגי חמאס. המקרה האחרון שניתן לציין בהקשר זה היה פעיל השלום גרשון בסקין שערוץ התקשורת שרקם מול הנהגת חמאס בעזה סייע במשא ומתן על שחרור החייל החטוף גלעד שליט ב-2011.

שחקו את מעמד משרדי החוץ

תופעת יזמי השלום היא חלק ממגמה בינלאומית הולכת ומתרחבת של "דיפלומטיה אזרחית" ו"דיפלומטיה לא רשמית" שחורגת מעבר לנושא של יישוב סכסוכים, ובאה לידי ביטוי בתחומים שונים בזירה הבינלאומית כמו זכויות אדם, איכות הסביבה ובקרת נשק. מדובר בתהליכי שינוי שהחלו במחצית השנייה של המאה ה-20 והתגברו אחרי סיום המלחמה הקרה, שהביאו לכניסתם של שחקנים חדשים - לא ממשלתיים ולא רשמיים - לנוף הדיפלומטי ושחיקת הבלעדיות של משרדי החוץ.

גורמים כמו מהפכות המידע והתקשורת, תהליכי הדמוקרטיזציה בעולם, טשטוש הגבולות בין מדיניות פנים ומדיניות חוץ והתרחבות הנושאים בסדר היום הדיפלומטי, הובילו להתפתחות מגמה זו. גם סלבריטאים הצטרפו לתהליכים אלו וניתן לראות זאת למשל בפעילותו של סולן להקת U2 בונו בנושא מחיקת החובות של מדינות אפריקה.

בין יזמי השלום הפרטיים אפשר למצוא גם סלבריטאים. סולן U2 בונו ונלסון מנדלה(צילום: רויטרס)

האיש שתיווך בעסקת שליט. גרשון בסקין(צילום: גרשון בסקין)

ידוע שבסיומה של כל מלחמה מתחיל מאבק על ההיסטוריוגרפיה של המלחמה. מי ניצח? מי התחיל? למי מגיע צל"ש ומי ביצע פשעי מלחמה? אך מי שעוסק בתחום של יישוב סכסוכים יודע שגם בתהליכי שלום קיימים מאבקים היסטוריוגרפים חריפים וניתן לראות זאת במקרים שונים של הסכמי שלום בעולם. גם לאחר ערוץ אוסלו היו סימנים למאבק שכזה ולאחר חתימת ההסכם נעשה ניסיון לדחוק הצידה את תפקידם של הירשפלד ופונדק במהלך - השניים לא הוזמנו לטקס החתימה בוושינגטון ובספרו של פרס הם כונו "נציגים בלתי רשמיים של ישראל" מבלי לאזכר כלל את שמותיהם.

אך עם זאת ניתן לקבוע כי אם וכאשר ייחתם הסכם שלום ישראלי-פלסטיני, המנהיגים שיחתמו על ההסכם, והמתווכים שסייעו בגיבושו, יזכו למקום חשוב ב"פנתיאון של השלום" ובספרי ההיסטוריה.

אך לא יישכח גם מקומם ותפקידם של החלוצים שהלכו לפני המחנה וסללו - ללא תפקיד רשמי, ללא משאבים מדינתיים וללא סמכות - את ערוצי התקשורת הראשוניים ואת הדרך להסכם עתידי.

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים