אידה צורית בין דפים דיגיטליים
כשאידה צורית כותבת שירים היא נמצאת במרחב אווירי אינטימי שבו הקוראים בכלל לא קיימים - אבל ברור לה שאם כבר לקרוא ספרים דיגיטליים, ז'אנר השירה מושלם בעבור הפורמט
"המשפטים השיריים הראשונים שאני משרבטת על הנייר מגיעים ממקור השראה פנימי ואינטימי כל כך, שקוראי העתידיים אינם מצויים כלל במרחב האווירי שלו. אך מאידך, כשהשירים מתכנסים בספר, אני שמחה מאוד לאמצעי התקשורתי החדש שמקרב את קוראיי אל שיריי".
מה השיר האהוב עלייך ביותר ב"צל הזמן"?
"שמו של הספר, מעיד על ה'סצנה' המרכזית שלו - הצל הארוך והאפל שמטיל הזמן על החוויות המרכזיות בחיינו: אהבה, הורות, קונפליקטים בינינו לבין עצמנו, וביחסינו עם סביבתנו, חרדות
הקשורות בזיקנה, התמודדות עם גורל אנוש בכלל ועם גורלנו האישי בפרט".
האם יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"עדיין לא יצא לי לקרוא ספר דיגיטלי, אבל אני סקרנית לנסות".
איזה ספר היית קוראת באופן דיגיטלי ואיזה דווקא לא?
"אני לא רואה את עצמי קוראת רומנים ארוכים בספר אלקטרוני. כך שמבחינתי, שירים, עקב יריעתם הקצרה, נראים לי כז'אנר המתאים ביותר לקריאה דיגיטלית".
איך את מדמיינת את ענף הספרות הישראלית בעוד עשרים שנה מהיום?
"אני מתארת לי את הספרות הישראלית בסגנון של מסרונים: קודים קצרים וענייניים ושפה סלנגית, עסיסית ופיקנטית, המובנת רק ליודעי ח"ן, וכמובן, דיגיטלית למהדרין".
לפנייה לכתב/ת 
