למה חלה עלייה גדולה בשיעור חולי הקרוהן?

המזרח הרחוק הולך והופך מערבי משנה לשנה. הכפרים הקטנים מוקפי השדות, שבהם חיו אנשים בבקתות שיצאו בבוקר לעבוד בשדות האורז ואכלו סושי לצהריים, נמחקים בזה אחר זה מהמפה. על השדות נבנים בניינים שביניהם מחברים כבישים ואוטוסטרדות, ובמקום לשדה הולכים ילדי החקלאים למשרד, ובהפסקת הצהריים יורדים לאכול איזה סטייק במסעדת מזון מהיר.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

אבל לא רק הנוף מחלונות הבניינים משתנה, אלא גם הנוף שבתוככי גוף האדם, והרופאים במזרח נתקלים כיום במחלות שעיניהם לא ראו לפני שני עשורים. "יש עלייה תלולה וזוויתית במחלות המעי הדלקתיות, שהמרכזיות שבהן הן קרוהן וקוליטיס, בטאיוואן, סין, הונג קונג וקוריאה ועוד, ארצות שבהן שכיחות המחלות האלה הייתה אפסית", אומרת ד"ר איריס דותן, מנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי תל אביב. "במקביל השכיחות של המחלות האלה ממשיכה לעלות גם בארצות שבהן היא הייתה גבוהה כבר קודם לכן באירופה, צפון אמריקה וקנדה".

להתמודד עם קרוהן:

קרוהן: כך תזהו את המחלה ותטפלו בה

"לפני 120 שנה לא היו כפי הנראה מחלות מעי דלקתיות. מאז שהקרוהן אובחנה לראשונה בשנת 1932 על ידי ד"ר בריל קרוהן היא נמצאת בעלייה מתמדת", מאשר גם פרופ' דן טרנר, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים בבית החולים שערי צדק. "גם בישראל המחלה בעלייה. מספר המקרים המאובחנים מדי שנה עלה פי 5 ב-30 השנה האחרונות, ואם להסתמך על הנטייה הגנטית של היהודים האשכנזים לחלות בקרוהן ועל ההתעצמות של אורח החיים המודרני, הרי שיש לצפות לכך ששיעורי המחלה יילכו ויעלו גם בישראל".

למעשה, העלייה בולטת ומטרידה כל כך שהיא מתועדת בכ-200 מחקרים שניסו לאמוד אותה. סקירה (מטא אנליזה) של כל המאמרים התפרסמה בכתב העת היוקרתי GASTROENTEROLOGY ב-2012, והראתה שלמרות שלכל מחקר תוצאה שונה - כולם מעידים על עלייה והתפשטות של מחלות מעי דלקתיות.

ההתפשטות של המחלה לארצות המזרח הרחוק מעלה את ההשערה שהמחלה היא כנראה תוצר של אחד או כמה מהיבטי אורח החיים המערבי המודרני. "עד השנים האחרונות אפשר היה לחשוב שייתכן שהפער בשכיחות המחלה בין ארצות המערב לדרום מזרח אסיה נובע מהבדלים גנטיים בין האוכלוסיות", אומרת ד"ר דותן.

"ההשערה הגנטית התיישבה גם עם העובדה שהמחלה שכיחה יותר אצל לבנים ויהודים אשכנזים, וגם מחקרים גנטיים הראו שמוטציות גנטיות מסוימות מגבירות את הסיכון למחלה. אלא שהעובדה שמחלות המעי הדלקתיות הגיעו לאסיה מעידה על כך שאורח החיים המערבי אשם, לפחות במידה מסוימת".

עדות נוספת להתעצמות המחלה היא הירידה בגיל ההתפרצות שלה. "עד לפני כמה שנים לא היינו מעלים על דעתנו לבדוק קרוהן בילדים צעירים", מספר פרופ' טרנר, "היום יש לנו בשערי צדק 15 פעוטות מאובחנים".

חשוב להדגיש שלמרות העלייה לא מדובר עדיין במחלה נפוצה. נכון להיום מספר החולים בישראל מוערך בכ-30,000, ובקנדה, שהיא "שיאנית" מקרי הקרוהן, 0.6% מהאוכלוסייה חולה במחלות מעי דלקתיות. עם זאת, העלייה החדה בארצות המתפתחות, העלייה המתמשכת במדינות המערביות והירידה בגיל המאובחנים, מעלות בקרב מומחים את החשש שאורח החיים המערבי יביא בהמשך למגיפה של מחלות מעי דלקתיות.

ואם אכן מדובר בסוג של מגיפה בהתהוות, כדי לגרום להכחדתה נשאלת השאלה מה הגורם לה. חוקרים רבים ברחבי העולם מנסים כיום להתמודד עם השאלה אילו מהיבטי החיים המודרניים נחווים על ידי המעי שלנו כמעמסה.

איזון שהופר והכרזת מלחמה

כדי למצוא מבין כל מאפייני אורח החיים הנוכחי שלנו את הגורם שמגביר את הסיכון לחלות, יש להבין את בראש ובראשונה את מנגנון המחלה. מחלות מעי דלקתיות הן מחלות שבהן מתפתחת דלקת כרונית במעי שנוצרת כתגובה לא פרופורציונלית או לא יעילה לחיידק או גורם אחר שפלש מהמעי לרירית המעי.

"המעי שלנו מלא בכמות עצומה של חיידקים. יש בו פי עשרה יותר חיידקים מאשר תאים בגוף ופי מאה יותרDNA של חיידקים מאשר DNA שלנו", מסביר פרופ' טרנר. "במצב תקין החיידקים האלה מקיימים איזון מופלא בינם לבין עצמם ובינם לבין מערכת החיסון. אלא שאצל חולים במחלות מעי דלקתיות משהו באיזון בין המערכת החיסונית של המעי לאוכלוסיית החיידקים שבתוכו מופר - והיא יוצאת נגדם למלחמה סוערת. נראה שהגוף אינו מצליח להתמודד עם הפלישה של החיידקים, והוא מגיב נגדם בחוזקה מצד אחד, אך באופן בלתי יעיל מצד שני".

"מערכת החיסון של המעי מפעילה את התחמושת שיש בידיה כדי להיפטר מ'הפולש', מה שמתבטא בבחילה, שלשול והקאות", מסבירה ד"ר דותן. תסמיני הקרוהן הם שלשול, שלשול דמי, כאבי בטן וירידה במשקל. בהמשך, כשהדלקת אינה עוברת, יש לה השלכות מצטברות ולא נעימות. "הדלקת משבשת את ספיגת החומרים מהמזון לגוף וגורמת לחוסרים בחומרים מזינים חשובים כמו ברזל, חומצה פולית, ויטמין D וסידן, וכך גורמת לאנמיה, לירידה בצפיפות העצם ולבעיות גדילה אצל ילדים", מסביר פרופ' טרנר. "עם הזמן הדלקת גורמת לצלקות שמצרות את המעי או יוצרות נקבים בו, מה שמחייב לא פעם התערבות ניתוחית".

"איננו יודעים איך למנוע או לרפא מחלות מעי דלקתיות", מודה ד"ר דותן, "הטיפולים הניתנים כיום הם טיפולים שמפחיתים את הדלקת, אבל אפשר לנסות להפחית את הסיכון להתקפים אצל חולים ואת הסיכון להתפרצות המחלה אצל קרובי משפחה של חולים".

כאמור, לא רק גורמים סביבתיים מחוללים את המחלה אלא גם גנטיים, אך מאחר שהגנטיקה שלנו אינה משתנה בתוך שנות דור, נראה שאת העלייה במחלת הקרוהן נצטרך למצוא בגורם הנמצא בסביבתנו הקרובה ולא ב-DNA שלנו.

האשמים העיקריים בהתפרצות הקרוהן. ממתקים(צילום: shutterstock)

המקרר, הסבונים או האסלה בשירותים

המועמדת הראשונה לתואר "האשם" היא התזונה שלנו, שכמו כל המועמדים האחרים שתפגשו בהמשך השתנתה מאוד במאה השנים האחרונות. "כשאנחנו אוכלים, אנחנו מאכילים גם את החיידקים שלנו", מסביר פרופ' טרנר. "וכשאנו משנים להם את התזונה הרכב החיידקים (הקרוי בשם 'חתימה חיידקית'), משתנה, וייתכן שזה מוציא את החיידקים מאיזון".

האוכל שאנו צורכים כיום מכיל עשרות תוספי מזון שנועדו להמתיק, לייצב, לשמר ולשפר את טעמו של המזון ושלא היו בנמצא לפני מאה שנה. גם אם בלוטות הטעם מודות לנו עליהם, ייתכן שהחיידקים בקיבה חוגגים פחות. מאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות בכתבי העת הרפואיים journal of crohn’s and colitis ו- Gut מצביעים על כך שייתכן שאלה החומרים המתחלבים E414, (אמולסיפייר), המצויים בעוגות ארוזות, חטיפים, גלידות ועוד שמגבירים את חדירות המעי. בכתב עת רפואי אחר, World Journal of Gestroentrology, הפנו את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממתיקים המלאכותיים סכרין וסוכרלוז, שנמצא כי הם משנים את הרכב החיידקים במעי.

ואם נחזור לארוחת הצהריים של החקלאי הטאיוואני שהפך לעובד הייטק, נגלה שאת קערת האורז והדגים החליפו סטייקים, המבורגרים, צ'יפס וגלידה. מחקר שהתפרסם בכתב העת American Journal of Gastroentrology הוכיח שצריכת בשר ושומן שכזו מגבירה את הסיכון לחלות, בעוד שבכוחה של התזונה של פעם, העשירה בירקות ובפירות ובסיבים תזונתיים, להפחית את הסיכון.

כמו כן, בכתב העת היוקרתי BMJ התפרסם מאמר שהצביע על כך שייתכן שקרוהן נוטה יותר להתפרץ אצל חובבי המתוקים. המחקר הראה שבשנה שלפני התפרצות המחלה נטו החולים לאכול יותר סוכר. במקביל גם מאמרים אחרים וגם ניסיון קליני מראים שאצל חלק מחולי הקרוהן או הקוליטיס היצמדות לדיאטה אדוקה עשויה לעתים לשפר פלאים את מצבם. ברשימת המזונות שהימנעות מהם עשויה להועיל נמצאים: מזון מטוגן, חמאה, מרגרינה, בורקס, מלוואח, עוגות, ממתקים ומזון מתועש.

עוד מרכיב שנכנס למטבח שלנו במאה השנים האחרונות הוא המקרר הביתי. הקירור כידוע הורג חיידקים, ולכניסת המקרר לחיינו הייתה כנראה השפעה לא מבוטלת על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו, מה שהביא אולי להפרת האיזון שהתקיים קודם לכן. תיאוריית המקרר, שהוצגה בשנת 2003 בכתב העת הרפואי היוקרתי Lancet, מראה איך מאז שיצא המקרר הביתי לשוק ב-1918 חלה עלייה בשכיחות מחלות המעי. הסטטיסטיקות מדגימות איך במקומות שבהם הצליחו יצרניות המקררים לשווק את המוצר החדש ולהפכו למוצר חובה נרשמו עוד ועוד מקרים של קרוהן וקוליטיס.

תיאוריית המקרר מתיישבת עם העובדה הנוספת שככל שתצפינו ותחצו קווי רוחב נוספים על הגלובוס, עם הירידה בטמפרטורה תבחינו גם בעלייה במספר חולי הקרוהן. האם זה בגלל שאצל הקנדים או הסקוטים אפילו הפירות שנשארים בסלסילה שמחוץ למקרר אינם מכילים חיידקים שונאי קור? יכול להיות, אבל כאן המקום להסתייג ולהזכיר שהחיים מורכבים, ושאותו מקרר שייתכן שהכנסתו למטבח חירבה את ההרמוניה ששררה בין חיידקי המעי, חיסל גם כמה חיידקים שהמין האנושי לא חי איתם בשלום, כמו סלמונלה, שיגלה ועוד.

רגשות מעורבים כאלה מעורר גם הגורם הבא: הניקיון. מאה השנים האחרונות היטיבו גם עם יצרני מוצרי ההיגיינה - הסבונים, השמפו, האקונומיקה, הסבונים לשטיפת כלים, המגבונים, הג'לים לחיטוי ומה לא. גם המגבת האישית והשירותים הנוספים בכל בית גרמו לצמצום החיידקים ואולי גם להפרה של האיזון העדין במעי. חוקרים ממינכן שיצאו לכפרים בגרמניה כדי לאסוף נתונים על ילדים שבינקותם נחשפו לסוסים, פרות ותרנגולות אכן מצאו שהסיכון שלהם לחלות בקרוהן קטן ב-50% בהשוואה לילדי העיר. באותו מחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Pediatrics ב-2006, נמצא גם שהסיכון שלהם לחלות באלרגיה ואסתמה נמוך יותר.

תיאוריה נוספת הועלתה בשנת 2012 בחוד החנית של העיתונים המדעיים – כתב העת Nature, ולפיה מה שחסר בחיינו המודרניים הוא דווקא תולעי מעיים, שמתגוררות כדרך קבע במעי ילדים שאינם נוטים לחלות במחלות מעי דלקתיות. החוקר שחתום על המאמר, ג'ואל וינשטוק, אף הרחיק לכת ורקח לחולים משקה עשיר בביצי תולעי חזירים (טריכורוס), תולעים ידידותיות יחסית שבניגוד לאחרות אינן יכולות לגרום לנזק רב. נמצא שתרופת ביצי התולעים השפיעה על חלק מהחולים לטובה והחוקרים ממשיכים לבדוק אותה כיום כטיפול אפשרי.

תיאוריה נוספת גורסת שהמקור לחולי הוא זיהום האוויר על רקע חשיפה לכימיקלים. ואכן ישנם מחקרים, שאחד מהם התפרסם בכתב העתAmerican Journal of Gastroenterology , שמצליחים לקשור בין אוויר מזוהם לחדירות של המעי ולעלייה של התפרצות מחלות מעי דלקתיות.

מחלות המעי הדלקתיות מאלצות את מיטב החוקרים להבין אילו מהיבטי הקדמה מזיקים לבריאותנו. באופן אירוני המדע נדרש כאן לחשבון נפש שמחייב אותו לבחון את השכלולים שהציג לנו בגאווה במאה השנה האחרונות ולבדוק אם השמחה שבה חגג את הישגיו לא הייתה מוקדמת. כל הטכנולוגיות שכל בית מתקדם מתהדר בהם - החל במקרר, דרך אסלה, סבונים, חומרי ניקוי, ואפילו גלולות נגד היריון ואנטיביוטיקה - נבדקים עכשיו במבט אחר. מי יודע, אולי הקרוהן והקוליטיס יובילו את המדענים שוחרי הקדמה והטכנולוגיה ואת סולדי הקדמה שמאמינים בחזרה לטבע לשיחות פיוס, ואולי אפילו לתהליך שלום.

איך להפחית את הסיכון לחלות?

2. להרגיע עם הסטריליות. קשה לדעת כמה פעמים ביום צריך לשטוף ידיים כדי למנוע הידבקות בחיידקים, ומתי עברנו את הגבול שבו אנו מסכנים את עצמנו בחשיפה מועטת מדי לחיידקים. אם אתם מרגישים שאתם נוטים לסטריליות יתר, כדאי שתרפו קצת. גידול כלב בבית יכול לעזור.

3. לאכול כמו פעם. אכלו יותר ירקות ופירות ודגנים מלאים ופחות מזון מעובד, שומן מהחי, מזון מטוגן וסוכרים פשוטים.

4. להוריד חום וכאבים בעזרת פרצטמול. לבני משפחה של חולי קרוהן מוטב ליטול משככי כאבים על בסיס פרצטמול (למשל אקמול) ולא משככי כאב מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (למשל אדוויל, נורופן, אספירין). משככים אלה עלולים לגרום לכיבים ולפצוע את הרירית, שכשהיא חדירה יותר, הסיכון לקרוהן גדל.

5. לקחת אנטיביוטיקה רק כשבאמת צריכים. נטילה מרובה של אנטיביוטיקה, ובפרט בגיל הרך, משנה את הרכב החיידקים שבמעי, לעתים אפילו לנצח, וייתכן שמשבשת את האיזון הטבעי.

6. להימנע מעישון. נמצא שעישון מחמיר את מצבם של חולי קרוהן, ולכן ייתכן שהוא גורם גם לעלייה בסיכון להתפרצות המחלה.