13 אלף שקל בחודש: להיות עני בשוויץ

אלסינה אסטבס דה-אלמיידה אמנם מוקפת רוב הזמן ביוקרה באזור מלונות הפאר שבהם היא עובדת בז'נבה, אבל לעתים היא מוצאת עצמה רעבה לאוכל - המשכורת שלה פשוט אינה מספיקה כדי להתמודד עם יוקר המחיה של שוויץ. "אני צריכה לוותר על הרבה דברים, ובדרך כלל אני לא יכולה לאכול כמו שצריך", אומרת החדרנית הפורטוגלית בת ה-52.

עוד חדשות מהעולם :

• תנין אכל ילד בן 11 שהלך לדוג עם הוריו
• ארה"ב טרפדה מכירת טילים ישראליים לפולין
• נכדו של מפקד אושוויץ בקמפיין נגד ניאו-נאצים
• עורכת 'ניו יורק טיימס' פוטרה: 'דרשה העלאה'
  

שכר הברוטו של דה-אלמיידה עומד אמנם על 3,400 פרנק שוויצרי לחודש (3,840 דולר, כלומר 13,269 שקלים), והוא נשמע כמו סכום מכובד, אבל במדינת האלפים העשירה לא מדובר במשכורת מספקת. למעשה, איגודי העובדים ומפלגות שמאל בשוויץ מתעקשים שאף אדם במדינה לא צריך להרוויח פחות מ-25 דולר לשעה (86.3 שקלים) או 4,515 דולר לחודש (15,602 שקל).

סרט סימון ועליו הדרישה לאשר את שכר המינימום של 4,000 פרנק(צילום: רויטרס)

מתנגדי היוזמה, בהם ממשלת שוויץ ורוב קהילת העסקים רבת ההשפעה של שוויץ, טוענים שדרישה לשכר מינימום תקשה יותר על צעירים להיכנס לשוק העבודה ועלולה להוות מכת מוות לבתי עסק רבים. דה-אלמיידה מצדה מתעקשת שיש לקבוע שכר מינימום כדי להבטיח שאנשים עובדים יוכלו לחיות בכבוד. "זה לא המצב שלי כרגע", היא אומרת, יושבת על ספסל ליד הבניין הגבוה בפרברי ז'נבה שאותו היא מכנה "בית".

אחרי ביטוח האבטלה והפרשות שונות שהיא משלמת עומד שכר הנטו של דה-אלמיידה על 2,800 פרנק שוויצרי לחודש (10,800 שקל). אם מורידים מהסכום הזה את 1,200 הפרנקים שהיא משלמת כשכר דירה (כ-4,600 שקל), מסים, חשבונות טלפון ונסיעות באוטובוס - נותר לה רק מעט מאוד כסף.

צוללים למטה. מטוסי נייר עם הכיתוב "4,000" של התומכים בשכר מינימום(צילום: AFP)

"אני באמת מתקשה לחיות במשכורת הזו", היא אומרת, ומעידה שהיא אינה ששה ללכת לרופא גם כשיש לה צורך בכך ושבבואה לקנות מזון היא תמיד מעדיפה את האוכל הזול יותר על פני האיכותי יותר. דה-אלמיידה אינה יכולה להרשות לעצמה כרגע הנאות קטנות כמו הליכה לקולנוע. בז'נבה כרטיס למבוגר עולה 73 שקלים וכרטיס לילד עולה 54 שקלים.

דה אלמיידה אינה לבדה. אחד מכל עשרה אנשים עובדים בשוויץ (כ-330 אלף בני אדם) מרוויח פחות מ-4,000 פרנק שוויצרי בחודש. מתנגדי היוזמה לקביעת שכר מינימום, טוענים ששכר המינימום כבר מעוגן למעשה בהסכמי העסקה קולקטיביים עבור מגזרים רבים, אבל איגודי העובדים טוענים בתוקף שההסכמים האלה נוגעים רק לכמחצית מהעובדים בשוויץ. הם מציינים גם שרוב המגזרים שבהם רוב העובדות הן נשים, כמו קמעונאות, מלונאות, שירותי הסעדה ומוקדים טלפוניים, אינם כלולים בהסכמים האלה.

מפגינים בשוויץ לקראת משאל העם(צילום: רויטרס)

ג'וליאנה, בת 31 מוונצואלה וחדרנית במלון יוקרה במלון בז'נבה, אומרת שהדרך היחידה שבה משפחתה יכולה להרשות לעצמה לאכול בשר

ודגים היא על-ידי קנייה מעבר לגבול, בצרפת, שם השכר החודשי שלה - 3,400 פרנק שוויצרי (13,126 שקל) - יכול להספיק לרכישת מוצרים רבים יותר.

"מריו", שם בדוי, צעיר בן 25 מאיטליה, אומר כי הוא מתקשה לסגור את החודש אפילו כשהוא עובד במה שרוב האנשים יגדירו "עבודה טובה". כרגע הוא מובטל, אחרי שעבד שלוש שנים כטייס בחברה פרטית תמורת 2,000 פרנק שוויצרי בחודש - ברוטו, כמובן. הוא גר ליד נמל התעופה בז'נבה עם שני עמיתים, וכל אחד מהם שילם 700 פרנק שוויצרי בחודש כשכר דירה. "בסוף החודש פשוט לא היה נשאר לי כלום", הוא מודה, ומספר שכל ניסיון לחסוך לעתיד, לחופשה או אפילו לזוג נעליים חדש - היה קשה.