אישה נשואה דרשה: מאהב יוגדר כאביו של בני

מערכת יחסים מינית שניהלו גבר ואישה נשואים – אך לא זה לזה – הסתיימה בהיריון. כשנדרש לתביעת אבהות העלה הגבר תירוץ מקורי: אבהות משפטית

עו"ד ורוניקה ברומברגפורסם: 16.05.14 , 08:11

גבר נשוי ביקש מבית המשפט למנוע ביצוע בדיקת אבהות לילד שלכאורה נולד לו כתוצאה מרומן עם אישה נשואה שאינה אשתו. חרף הנימוק האלטרואיסטי שהציג, ולפיו הוא מבקש להקל על הפעוט ולמנוע ממנו הגדרה של "ממזר", קבע בית המשפט שלא את טובת הילד הוא מחפש אלא את טובתו האישית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית הפרשה ברומן שניהל הגבר עם אישה נשואה. אחרי שנולד לה ילד היא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב תביעת אבהות נגד הגבר וטענה כי הוא האב, ולא בעלה. מאחר שלא רצה כל קשר עם הפעוט, כיום בן שנתיים, טען המאהב להלכה "רוב בעילות אחר הבעל" – שמשמעותה שאבי הקטין הוא בעלה של האם.

ילד, של מי אתה?

אישה נשואה הרתה לאחר - הבעל הוגדר כאבא

עו"ד שני אמרני-זרח

בני זוג שביקשו להתגרש הצהירו שהילד נולד מיחסים של האישה עם גבר אחר. אבל בית המשפט התעקש להשאיר את הרישום של הבעל כאב

אישה נשואה הרתה לאחר - הבעל הוגדר כאבא

במקרים כאלה, מפאת החשש ל"ממזור" הקטין, נהוג לא לברר את האבהות בדרך של בדיקת רקמות, שעשויה להוות ראיה חד-משמעית לממזרות, אלא לבסס את קביעת האבהות על ראיות ועדויות בלבד.

אבהות זו מכונה "אבהות משפטית". היא מאפשרת מצד אחד לחייב את ה"אב המשפטי" למלא את חובותיו (מזונות, הסדרי ראייה וכו'), ומצד שני, היא אינה מאפשר לבית הדין הרבני להכריז על הילד כממזר, כיוון שהיא לא ראיה חזקה מספיק.

המהלך המשפטי הזה נועד מחד לאפשר לילד לדעת מיהו אביו, ולהטיל את החיובים על ההורה הביולוגי, ומאידך למנוע את הגדרת הפעוט ממזר.

"נבל ברשות החוק"

בקשת הגבר קוממה את הרשמת נלי רוסמן-גליס, שקבעה שהוא מנסה להסוות את האינטרס שלו בדאגה שקרית לקטין. היא התייחסה לחזקה ההלכתית "רוב בעילות אחר הבעל" וקבעה כי מקומה בהליך גופו ולא בשלב הראשוני, כשקול הצדדים וראיותיהם טרם נשמעו.

קבלת הבקשה, קבעה הרשמת, משמעותה שכל נתבע אבהות יוכל להביא בהבל פה למחיקת התביעה נגדו - תוצאה שמנוגדת להיגיון ופוגעת בטובת הילד. היא הזכירה שזכות הקטין לדעת מי אביו היא זכות חוקתית וכך גם זכות הגישה לערכאות.

"יש לדעתי טעם לפגם בניסיונו של המבקש לחסום את דרכו של הקטין מלברר את תביעתו", כתבה בהחלטתה. "המבקש לא מכחיש כי קיים יחסי אישות עם אם הקטין בזמנים הרלוונטיים... וממילא אינו יכול לשלול קטגורית את האפשרות כי הקטין הינו בנו הביולוגי".

הגבר, הוסיפה הרשמת, היה מודע לכך שישנה אפשרות שהקטין הוא "עצמו ובשרו", והוא מנסה כעת להרחיקו ממנו בטענה שהוא עושה זאת "למענו". הניסיון למנוע מהקטין את האפשרות לברר את זהות אביו נעשה בחוסר תום לב והופך את המבקש ל"נבל ברשות החוק". משכך דחתה הרשמת את הבקשה וחייבה את הגבר לא רק בהוצאות של 7,500 לאם הקטין, אלא גם ב-1,500 לטובת אוצר המדינה.