"הדסה מלווה את חיינו - ברגעי השמחה והעצב"

את הדסה אנו פוגשים ברגעי שמחה כמו גם ברגעי עצב. היא מלווה את מעגל החיים של כולנו. במקרה הפרטי שלי, אני יכולה לומר שבהדסה נולדתי וכך גם נכדיי. בערוב ימיו של אבא, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בילינו יחד המשפחה שעות ארוכות סביב מיטת חוליו בבית החולים הדסה. אלו היו רגעים קשים עבורנו אך זכינו לקרן אור בדמותם של עובדי הדסה.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

לכל אורך אותה התקופה אבא זכה לטיפול מסור ואצילי של כל צוות בית החולים, מהרופאים הכי בכירים ועד אנשי כוח העזר. בייחוד התרשמתי ביחס השווה שהעניק הצוות הרפואי לאבא כמו ליתר שכניו לקומה. אנו המשפחה, השתדלנו ככל יכולתנו שלא להפריע לאותם החולים. עבור הצוות הרפואי, זו לא הייתה כלל שאלה וכולם ככולם זכו לאותו היחס.

אי אפשר בלי הדסה

הדסה שלי: ניר ברקת על ביה"ח שאסור שייסגר

השיקום של דביר: נפגע ממוקש והיום מתנדב בהדסה

 חנוך דאום: הדסה מצילה חיים. צריך להציל את הדסה

"זה כל מה שרציתי להיות - רופא בהדסה"

בית החולים הדסה מקפיד לדאוג לכולם באופן שווה, לקטן ולגדול, לעשיר ולרש, לעולה ולוותיק, בני כל העדות וכל הדתות. זו אחת הסיבות שכולנו מזדהים כל כך עם בית החולים במשבר הנוכחי.

חשיבותה ומרכזיותה של הדסה איננה מוטלת בספק. מדובר בבית חולים ברמה בינלאומית השוכן בבירת ישראל. לאורך שנים רבות, בית החולים מעניק טיפול לאוכלוסייה הירושלמית, ליישובי הסביבה אך גם ליתר תושבי המדינה כמו גם לנזקקים מחו"ל.

רופאי הדסה הם בעלי שם בזירה הרפואית העולמית. יהא זה אסון מבחינתי אם רופאים כה מצוינים ומפורסמים יצטרכו למצוא מקום עבודה אחר שלא בירושלים. המחשבה על כך שאלפי העובדים של הדסה יאבדו את מקום עבודתם, הינה מחשבה קשה מנשוא. אסור לנו להיכנע לכך. אסור לכולנו לוותר. המצב הנוכחי של הדסה הוא פגיעה בריקמה העדינה של חיינו, הורינו, ילדינו ונכדינו.

בשעה של משבר ומצוקה התפלל משה רבנו על רפואת אחותו, תפילה מיוחדה וקצרה: "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, י"ג). ישנם רגעים כאלו שהמילים צריכות להיות פשוטות וברורות, בפרט כאשר מדובר במזור ורפואה לחולים כה רבים. עלינו פשוט להציל את הדסה!

על כולנו להתגייס למען הצלת הדסה. למען ירושלים, למען העובדים, למעננו.

נלחמים על הזכות של כולנו לרפואה טובה – חתמו על העצומה

מוגש מטעם הקרן לירושלים