עורך דין, זכור: שפה משפטית עלולה להרוג
מערכת המשפט בישראל משועבדת לשפה הבירוקרטית, הארכאית והמפותלת שמובנת - במקרה הטוב - לעורכי הדין בלבד. אבל בעולם כבר רואים ניצוצות של שינוי הודות ללוחמי צדק ול"תנועת השפה הפשוטה". סיפורו של מאבק גלובלי שהתחיל ממותן של שתי קשישות באנגליה
הפוסט המדויק והמשעשע הזה של עו"ד דנה פאר, שעורכי דין בכל הארץ משתפים ביניהם בשבועות האחרונים, מדגים להפליא כיצד השתמרה השפה המשפטית הארכאית בקרב המערכת בישראל בכלל ובקרב עורכי הדין בפרט. והנה עובדה מפתיעה: בארצות רבות התנסחות עורכדינית כזאת היא נחלת העבר. זאת הודות לתנועה המכונה "תנועת השפה הפשוטה" - Plain Language Movement - שמטרתה להפוך את שפת המשפט (ואת שפת הביורוקרטיה בכללה) לבהירה ונגישה לכול. כדי לבדוק אם תנועה לשפה פשוטה יכולה לקום גם כאן - כדאי ללמוד למה ואיך היא צמחה שם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עורכי הדין התרשלו וישלמו ללקוחה 53 אלף ש'
- ללא מחסה בסערה: בן 70 נפל מעמדת שמירה
- בג"ץ דחה את הוריו של סמ"ר אסף וקסמן ז"ל
- אישה נשואה דרשה: מאהב יוגדר כאביו של בני
Old MacDonald had a Form
דאנקן מקדונלד היה פקיד ב"סיטי בנק" בניו יורק בשנות ה-70'. יום אחד הוא קיבל לידיו דו"ח של ארגון צרכנים שדירג באופן שלילי ביותר את סיטי בנק מבחינת ההגנה על הלקוחות. מקדונלד לא זרק את הדו"ח לפח.
הוא הגיע להנהלה עם רעיון מהפכני: לקחת את הטופס שעליו חותם מי שלווה כסף מן הבנק – טופס המכיל 3,000 מילים - ולקצר אותו ל-600 מילים באמצעות שינויי ניסוח. למשל, במקום "בתמורה או בשווי לערך הסכום שהתקבל מאת הבנק, הריני מתחייב/ת להחזיר לבנק...", ייכתב: "אני מתחייב/ת להחזיר לבנק את ההלוואה שקיבלתי".
המנהלים של סיטי בנק חשבו שזה רעיון לא כל כך טוב. עורכי הדין של הבנק חשבו שזה רעיון מזעזע. במשך שנתיים לאחר הצגת ההצעה לפני מנהלי הבנק דירגו המנהלים את ביצועיו של מקדונלד כ"בלתי מספקים" והוא לא קיבל העלאה במשכורת. אבל מקדונלד לא ויתר.
כעבור כמה שנים השיק סיטי-בנק את הטופס החדש. התוצאות היו מעל ומעבר למצופה: התקשורת ופוליטיקאים ברחבי ארה"ב הריעו לו בהתלהבות, והבנק גילה שהטופס החדש מפחית את מספר התביעות שלקוחות מגישים נגדו. לא עבר זמן רב והממשל של הנשיא ג'ימי קרטר אימץ אף הוא את בשורת השפה הפשוטה שיצאה מסיטי בנק, וקבע שיש לחוקק חוקים פדרליים בשפה פשוטה.
כריסי מאהר משתוללת
באותה תקופה ממש באנגליה החליטה אישה בשם כריסי מאהר שהיא חייבת לעשות משהו בעניין הטפסים שהיא מקבלת בדואר. מאהר נולדה בעיירת כורים בצפון אנגליה וגדלה בשכונת עוני ובתנאי מצוקה קשים. מה שליבה את הלהט המהפכני שלה היה אירוע שבמסגרתו מתו שתי קשישות מקור מפני שלא הבינו טופס ממשלתי שהציע סיוע ברכישת אמצעי חימום.
מאהר חברה לעיתונאי צעיר בשם מרטין קאטס ופתחה יחד עמו בסדרה של פעלולים תקשורתיים נגד שפת המחוקקים, הפקידים ועורכי הדין: הם התמקמו ברחבת הפרלמנט וגרסו לעין כל מסמכים עמוסי ז'רגון; הם העניקו פרס בשם "עגל הזהב" למחוקקים ולפקידי הממשל על ניסוחים נפוחים במיוחד; הם שלחו חבילות המכילות זבל אמיתי למנפיקי זבל רשמי; ובעיקר הם המשיכו להטיף לכתיבה בשפה פשוטה, יצרו הרבה טקסטים משעשעים של "לפני ואחרי" והפכו לחביבי התקשורת. המסר שלהם שהועבר בהרבה רעש וצלצולים הצליח לחלחל למסדרונות הפרלמנט, ובתקופת שלטונה של מרגרט תאצ'ר התקבלו חוקים המחייבים את הפרלמנט להתנסח בשפה פשוטה.
כך פקיד בנק אמריקני ופעילה חברתית פרובוקטיבית מאנגליה חוללו כל אחד בנפרד – וממניעים שונים ואולי אף הפוכים – תנועה שהלכה והתפשטה בעולם.
מלינקוף נלחם ב-Legalese
כאן חייבים לעצור רגע ולהדגיש ששני גיבורים אלה לא פעלו בחלל ריק. כמעט לאורך כל ההיסטוריה הכתובה של האנושות נשמעו ביקורות על שפת הביורוקרטים, הפוליטיקאים והמשפטנים. פראזות ריקות מתוכן ומלאות בחשיבות עצמית, משפטים מפותלים ועתירי מילים וז'רגון סתום עוררו את חמתם של סופרים, מחזאים ופילוסופים כבר בעולם העתיק. למנות את כולם ייראה קצת כמו name dropping אבל בסופו של דבר חייבים להודות שמדובר כנראה באנשים המבריקים ביותר בהיסטוריה האנושית, שידעו גם דבר אחד או שניים על כתיבה:
הרמב"ם, קיקרו, ג'רמי בנת'אם ("שפת עורכי הדין היא אשפה מילולית"), ויליאם שייקספיר ("מאז החלו כותבים שטרות וחוזים, המילים הושפל כבודן"), ג'ונתן סוויפט ("יש לעדה הזאת שפת עילגים מיוחדת, אשר לא יבין אותה שום בן תמותה זולתם") צ'ארלס דיקנס וג'ורג' אורוול. זוהי רשימה חלקית של גדולי-עולם שהורישו לנו גידופים ונאצות על השפה הביורוקרטית והמשפטית.
הטיעון המרכזי של מלינקוף היה שהאנגלית המשפטית הארכאית המכונה legalese אינה מדויקת יותר מאנגלית רגילה. למעשה, נהפוך הוא. האנגלית המשפטית מלאה בניסוחים רבי משמעות ובמבנים תחביריים הפוגעים בדיוק המשפטי. מלינקוף העביר את המסר שלו באופן לא אקדמי באופיו: בכתיבה אירונית, עסיסית ומרתקת. המסר החריף שלו הצליח להשפיע על הפקולטות למשפטים המובילות בארה"ב, המלמדות מאז את הסטודנטים לכתוב בשפה פשוטה.
תנועת השפה הפשוטה שהתחילה באקדמיה ובפרקטיקה גם יחד המשיכה לצבור תאוצה, וכיום היא בגדר עובדה קיימת. שני ארגוני משפטנים בינלאומיים, Clarity וPlain-, שמטרתם היא פישוט השפה המשפטית, פעילים וממשיכים לגייס חסידים ותומכים; מדריכים לכתיבה משפטית בשפה פשוטה יצאו לאור והפכו לרבי מכר; חוקים המחייבים ניסוחים בשפה פשוטה כבר מזמן נהוגים בשוודיה, בפינלנד, באוסטרליה, בניו-זילנד, בארה"ב, בקנדה ובדרום אפריקה.
מקדונלד או מאהר בישראל?
שני טיפוסי ה"מפשטים" שמייצגים מקדונלד ומאהר מבטאים מחלוקת בנוגע למטרות התנועה לשפה פשוטה: האם פישוט השפה המשפטית נדרש מטעמי יעילות וחיסכון כספי (מקדונלד), או שמא מדובר בתנועה שמטרתה היא צדק חברתי (מאהר)?
כאשר מתבוננים על המצב בישראל ברור למדי במה יש להתמקד. יש צורך דחוף לפשט טפסים ממשלתיים ומשפטיים וכן חוזים עם חברות גדולות (למשל בנקים, ביטוח, טלפון, כבלים ולוויין) שעליהם חותמים הלקוחות - לרוב ללא ייעוץ משפטי. כדי שאנשים ימצו את זכויותיהם מול הממסד ומול התאגידים הם צריכים קודם כל להבין שני דברים: מה נדרש מהם ומה הם יכולים לקבל. לא צריך לחכות עד שמישהו יקפא מקור – כדי לקבוע שגם בישראל צריכה לקום תנועה לשפה פשוטה.
ומה באמת קורה בישראל? בעברית אין מונח מקביל ל-Legalese (אולי ניתן לכנותה "משפתטית"). כמו בשפות משפטיות רבות בעולם, גם העברית המשפטית מתאפיינת במשפטים ארוכים, תחביר מפותל, מאזכרים רבים (להלן), מילים ארכאיות, זרות וייחודיות (בעיקר ארמית), ריבוי שלילות ותנאים, לשון סביל ושמות פעולה, וכיוצא באלה. אולם בישראל עדיין לא קמה תנועה לשפה פשוטה.
בעת כתיבת שורות אלו אפשר לראות התעוררות מסוימת דווקא מלמעלה: הממונה על שוק ההון הורה לגופים פיננסיים לשלוח לצרכנים דו"ח על מצב הפנסיה שלהם המנוסח בפשטות. בסמוך לכך הורה גם הממונה על הביטוח לחברות הביטוח להוסיף לפוליסות הביטוח תיאור פשוט של הפוליסה. בשנה האחרונה גם החלה לפעול ועדת ניסוח בלשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד יוסף שטח, המקדמת ניסוח משפטי פשוט, ואף הוציאה עלון ראשון שמתווה את הדרך.
אך בכל אלה אין די. את עקרונות השפה הפשוטה (שהם מן הסתם פשוטים למדי) ראוי להנחיל לכל האוחזים בעט המשפט, ולומר להם: כתבו פשוט.
המאמר מתוך ספר על השפה המשפטית שכותבים עו"ד רן לוסטיגמן ועו"ד מיכל אהרוני. הכותבים מלמדים קורסים ברוח השפה הפשוטה לסטודנטים במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן