עורך דין, זכור: שפה משפטית עלולה להרוג

הפוסט המדויק והמשעשע הזה של עו"ד דנה פאר, שעורכי דין בכל הארץ משתפים ביניהם בשבועות האחרונים, מדגים להפליא כיצד השתמרה השפה המשפטית הארכאית בקרב המערכת בישראל בכלל ובקרב עורכי הדין בפרט. והנה עובדה מפתיעה: בארצות רבות התנסחות עורכדינית כזאת היא נחלת העבר. זאת הודות לתנועה המכונה "תנועת השפה הפשוטה" - Plain Language Movement - שמטרתה להפוך את שפת המשפט (ואת שפת הביורוקרטיה בכללה) לבהירה ונגישה לכול. כדי לבדוק אם תנועה לשפה פשוטה יכולה לקום גם כאן - כדאי ללמוד למה ואיך היא צמחה שם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• עורכי הדין התרשלו וישלמו ללקוחה 53 אלף ש'
• ללא מחסה בסערה: בן 70 נפל מעמדת שמירה
• בג"ץ דחה את הוריו של סמ"ר אסף וקסמן ז"ל
• אישה נשואה דרשה: מאהב יוגדר כאביו של בני
  

Old MacDonald had a Form

דאנקן מקדונלד היה פקיד ב"סיטי בנק" בניו יורק בשנות ה-70'. יום אחד הוא קיבל לידיו דו"ח של ארגון צרכנים שדירג באופן שלילי ביותר את סיטי בנק מבחינת ההגנה על הלקוחות. מקדונלד לא זרק את הדו"ח לפח.

הוא הגיע להנהלה עם רעיון מהפכני: לקחת את הטופס שעליו חותם מי שלווה כסף מן הבנק – טופס המכיל 3,000 מילים - ולקצר אותו ל-600 מילים באמצעות שינויי ניסוח. למשל, במקום "בתמורה או בשווי לערך הסכום שהתקבל מאת הבנק, הריני מתחייב/ת להחזיר לבנק...", ייכתב: "אני מתחייב/ת להחזיר לבנק את ההלוואה שקיבלתי".

כריסי מאהר משתוללת

באותה תקופה ממש באנגליה החליטה אישה בשם כריסי מאהר שהיא חייבת לעשות משהו בעניין הטפסים שהיא מקבלת בדואר. מאהר נולדה בעיירת כורים בצפון אנגליה וגדלה בשכונת עוני ובתנאי מצוקה קשים. מה שליבה את הלהט המהפכני שלה היה אירוע שבמסגרתו מתו שתי קשישות מקור מפני שלא הבינו טופס ממשלתי שהציע סיוע ברכישת אמצעי חימום.

מאבר הבינה: בירוקרטיה עלולה לעלות בחיי אדם(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

מאהר חברה לעיתונאי צעיר בשם מרטין קאטס ופתחה יחד עמו בסדרה של פעלולים תקשורתיים נגד שפת המחוקקים, הפקידים ועורכי הדין: הם התמקמו ברחבת הפרלמנט וגרסו לעין כל מסמכים עמוסי ז'רגון; הם העניקו פרס בשם "עגל הזהב" למחוקקים ולפקידי הממשל על ניסוחים נפוחים במיוחד; הם שלחו חבילות המכילות זבל אמיתי למנפיקי זבל רשמי; ובעיקר הם המשיכו להטיף לכתיבה בשפה פשוטה, יצרו הרבה טקסטים משעשעים של "לפני ואחרי" והפכו לחביבי התקשורת. המסר שלהם שהועבר בהרבה רעש וצלצולים הצליח לחלחל למסדרונות הפרלמנט, ובתקופת שלטונה של מרגרט תאצ'ר התקבלו חוקים המחייבים את הפרלמנט להתנסח בשפה פשוטה.

כך פקיד בנק אמריקני ופעילה חברתית פרובוקטיבית מאנגליה חוללו כל אחד בנפרד – וממניעים שונים ואולי אף הפוכים – תנועה שהלכה והתפשטה בעולם.

מלינקוף נלחם ב-Legalese

כאן חייבים לעצור רגע ולהדגיש ששני גיבורים אלה לא פעלו בחלל ריק. כמעט לאורך כל ההיסטוריה הכתובה של האנושות נשמעו ביקורות על שפת הביורוקרטים, הפוליטיקאים והמשפטנים. פראזות ריקות מתוכן ומלאות בחשיבות עצמית, משפטים מפותלים ועתירי מילים וז'רגון סתום עוררו את חמתם של סופרים, מחזאים ופילוסופים כבר בעולם העתיק. למנות את כולם ייראה קצת כמו name dropping אבל בסופו של דבר חייבים להודות שמדובר כנראה באנשים המבריקים ביותר בהיסטוריה האנושית, שידעו גם דבר אחד או שניים על כתיבה:

הרמב"ם, קיקרו, ג'רמי בנת'אם ("שפת עורכי הדין היא אשפה מילולית"), ויליאם שייקספיר ("מאז החלו כותבים שטרות וחוזים, המילים הושפל כבודן"), ג'ונתן סוויפט ("יש לעדה הזאת שפת עילגים מיוחדת, אשר לא יבין אותה שום בן תמותה זולתם") צ'ארלס דיקנס וג'ורג' אורוול. זוהי רשימה חלקית של גדולי-עולם שהורישו לנו גידופים ונאצות על השפה הביורוקרטית והמשפטית.

מקדונלד או מאהר בישראל?

שני טיפוסי ה"מפשטים" שמייצגים מקדונלד ומאהר מבטאים מחלוקת בנוגע למטרות התנועה לשפה פשוטה: האם פישוט השפה המשפטית נדרש מטעמי יעילות וחיסכון כספי (מקדונלד), או שמא מדובר בתנועה שמטרתה היא צדק חברתי (מאהר)?