טרמפ מביה"ח: תביעתו של מתנדב בני עקיבא

בן 18 שהיה בשנת התנדבות של התנועה בעיירת פיתוח נפצע ברגלו. לטענתו אף גורם מהתנועה לא ליווה אותו לטיפול או לשיקום. מה קבעה השופטת?

עו"ד גלית שאבי-וינמןעדכון אחרון: 19.05.14 , 00:00

עד כמה מקיפה האחריות של תנועת נוער על הצעירים המתנדבים במסגרתה? שמיניסט מירושלים שהתנדב במסגרת בני עקיבא לפעילות חברתית, ועבר למשך שנה להתגורר בעיירת פיתוח, נפצע במהלך שהותו שם, אך לדבריו לא זכה לליווי ותמיכה הולמת מצד התנועה בעת הטיפול וההחלמה. בית המשפט קיבל את טענותיו חייב את בני עקיבא לפצות אותו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במסגרת פרויקט "שמיניסטים לעיירות פיתוח" יוצאים תלמידי כיתות י"ב לשנת התנדבות ביישובים שונים ברחבי הארץ, ולשם כך מעתיקים את מגוריהם למשך התקופה. כך עשה גם תלמיד כיתה י"ב מירושלים, שהתנדב בסניף בני עקיבא בחצור הגלילית.

לילה אחד בנובמבר 2011 הוא נתקל במהלך ריצה ברשת ברזל שהייתה מונחת על הרצפה. הוא נחבל ברגלו ופונה באמבולנס לבית החולים זיו בצפת, שם אובחן חתך עמוק שהצריך תפירה כירורגית. הטיפול הרפואי הסתיים רק בלילה, ומשלא הייתה תחבורה ציבורית פעילה בשעה זאת, הוא נאלץ לחזור בטרמפים לדירתו.

הצעיר הגיש תביעה נזיקית נגד בני עקיבא בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. לטענתו, הנתבעת לא דאגה ללוות אותו לבית החולים ובחזרה, וכך גם במשך תקופת ההחלמה, שבה נאלץ להגיע לביקורות ולטיפולים רפואיים נוספים. לטענתו הנתבעת לא דאגה לו כראוי בהיותו קטין הנתון להשגחתה הבלעדית.

בני עקיבא טענה מנגד שהמתנדב הוא זה שהניח את רשת הברזל על הרצפה, ובכל מקרה מדובר בפציעה כה קלה שאין מקום לפסוק בגינה פיצוי. עוד לדבריה, היא הציעה לתובע ליווי אך הוא סירב.

האחריות לא מסתכמת בשהות בסניף

השופטת מירית פורר קבעה שבני עקיבא חבה חובת זהירות מוגברת כלפי המתנדב הצעיר שהיה נתון תחת חסותה. לדבריה, אחריות הנתבעת כלפי התובע אינה מסתכמת רק בעת שהותו בסניף תנועת הנוער, אלא משתרעת על פני כל שעות היממה, כך שגם אם סירב לליווי, היה עליה לדאוג ללוותו ולוודא שהוא מקבל טיפול רפואי.

לפי השופטת, בני עקיבא התרשלה שכן היא זו שארגנה את הפעילות בסניף ולא נקטה אמצעי זהירות סבירים לבטיחות ולשלום התובע. היא גם ענתה לנתבעת שלשיטתה פציעה המצריכה תפירה כירורגית אינה בגדר שולית כלל.

התובע לא טען להיוותרותה של נכות רפואית ולפיכך דן בית המשפט ברכיב נזק של כאב וסבל בלבד. אבל בשל החתך העמוק ברגלו, עוגמת הנפש שנגרמה לו, משך תקופת ההחלמה והפגיעה במהלך הסדיר של לימודיו, פסקה לו השופטת פיצוי של 12 אלף שקל. הנתבעת חויבה גם בהוצאות משפט של 1,000 שקל.

יש לציין שבני עקיבא הביאה עד מטעמה, נציג האחראי על התוכנית שבה השתתף התובע, שטען כי ניתן היה לאתר את מי שהיה אחראי על התוכנית במועד התאונה, וההימנעות מהבאת עד מתאים פעלה לחובת הנתבעת.