בדיקת שמיעה בילדים ותינוקות: שלב אחר שלב
מתי צריך ללכת עם הילד לבדיקת שמיעה ואיך מכינים אותו לקראתה והופכים את העניין לחוויה? ענת כוכבא, קלינאית תקשורת מסבירה למה צריך לב ואיך מתבצעת הבדיקה על פי הגילאיפ
אחד הדברים להם מצפים הורים יותר מכל הוא התגובה של תינוקם לעולם. המבט הבוחן, התגובה לאור, לצעצוע, לבן משפחה, ואחרי כן גם הבדיקה המדוקדקת שלהם האם הוא שומע אותם, מגיב בחיוך לקולות שלהם.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
חשוב לדעת כי אם ילד אינו מגיב לרעש, לא נבהל מרעשים, לא מפנה את הראש לצלילים סביבו ובגילאים מבוגרים יותר – מתקרב מדי לטלוויזיה או למקור מוסיקה כדי לשמוע טוב יותר - ייתכן שהוא סובל מבעית שמיעה.
עוד על שמיעה
מכשירי שמיעה: מה העלות ואיך לקבל מהקופה
מחקר: שמיעה באוזניות עלולה לגרום לחירשות
נתונים קשים: אחד מכל 10 ישראלים - כבד שמיעה
לפני בירור מעמיק, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן וגרון כדי לשלול בעיית הצטברות שעווה או נוזלים באוזניים העשויים להופיע כבר בגילאים רכים. אותם ילדים הסובלים מנוזלים באוזניים זקוקים למעקב רפואי ושמיעתי, כדי למנוע בעיות של דלקות נשנות וסיבוכים שעלולים לגרום נזק בלתי הפיך לשמיעה שלהם.
בנוסף לאלה, יש גם ילדים שנולדים עם בעיות שמיעה על רקע גנטי או בעיות בהריון או בלידה. אם מתברר שאכן יש לקות שמיעה, יש לבצע בדיקה מקיפה ולהתחיל לטפל בילד בגיל רך ככל האפשר, על מנת שלא ייגרמו לילד בעיות בהתפתחות שפתית,רגשית ונתנהגותית.
כיצד מבוצעת בדיקת השמיעה?
בדיקת השמיעה אינה כואבת ואינה מאיימת. ילדים רבים מפחדים מבדיקות, ולכן חשוב להכינם מראש ולהרגיעם. בדיקת שמיעה היא חוויה ולא טראומה ולכן מומלץ להכין את הילד או הפעוט לקראתה ולהסביר לו בהתאם לגילו והבנתו, שהוא ישמע קולות וישחק משחק מעניין – מבלי להשתמש במילה 'בדיקה' – וזה יפחית את רמת הלחץ. אם יש בבית אוזניות כדאי מאוד להרכיב אותן על אוזניי הילד, כדי שיתרגל.
בדיקת שמיעה לילדים קטנים (עד גיל 6)
מבוצעת במכונים אודיולוגיים על ידי שתי קלינאיות תקשורת. האחת נכנסת עם הילד והורה לחדר אקוסטי המבודד במיוחד לצורך בדיקות שמיעה ותפקידה להפעיל ולדובב את הילד בזמן הבדיקה ולהתאים את אמצעי הבדיקה לתפקודו. קלינאית תקשורת שנייה מבצעת מחוץ לתא את הבדיקה בעזרת ציוד המדידה האקוסטי.
פעוטות עד גיל שנתיים-שנתיים וחצי
נבדקים בעזרת רמקולים הנמצאים בחדר הבדיקה. הקלינאית שנמצאת בתוך התא מציגה בפני הפעוט צעצועים, חפצים ותמונות, בהתאם לגילו ורמת התפתחותו. הקלינאית שבחוץ משמיעה דרך רמקולים, בעוצמה מבוקרת, קולות, מילים והוראות.
על מנת לעודד את הפעוט משתמשים במערכת אורות המדרבנת את הילד להצביע לכיוון שממנו נשמע צליל הבדיקה. איסוף תשובות חוזרות יקבע את רמת שמיעתו של הפעוט.
בגילאים הבוגרים יותר הבדיקה מתבצעת בעזרת אוזניות. לילדים צעירים מאוד יוצגו תמונות עליהן יצביעו בהתאם להנחיות אותם ישמעו דרך האוזניות. ילדים גדולים יותר יתבקשו לחזור על מילים ולהאזין ולהגיב לצלילים.
מומלץ לא להביא את הילד לבדיקה כאשר הוא חולה, עייף או רעב. לא כדאי גם להוציאו מהגן באמצע פעילות שהוא מאוד אוהב –כמו יום הולדת. מומלץ לבוא לבדיקה רק עם הילד הנבדק – ללא אחים נלווים. הדבר יאפשר לילד להיות מרוכז וכן יהפוך את אירוע הבדיקה לחוויה עליה יוכל לספר לאחים בבית או בגן.
איך מתבצעת הבדיקה?
לידה עד 3 חודשים: בהלה מצלילים חזקים, משתתק או מחייך כשמדברים אליו, מגביר או מוריד את קצב המציצה בתגובה לצליל.
4-6 חודשים: מזיז עיניים לכיוון הצליל או לצעצועים מוסיקליים, מגיב לשינויים בטון הדיבור.
7 חודשים עד שנה: נהנה ממשחקי "קו קו", מפנה את הראש לכיוון הצליל, מקשיב כשמדברים אליו, מזהה מילים יומיומיות כמו "נעליים", "מיץ", וכדומה, ומגיב לבקשות – "רוצה עוד?", "בוא הנה"...
שנה עד שנתיים: ממלא בקשות ומבין שאלות פשוטות: "תנשק את אמא", "תביא את הכדור", מקשיב לסיפורים ושירים, מצביע על עצמים כשהוא מתבקש.
שנתיים עד שלוש: שומע אתכם כשאתם קוראים לו מהחדר הסמוך, שמע טלוויזיה או רדיו בעוצמה זהה ליתר בני המשפחה, עונה לשאלות כמו: "מי?", "מה", "איפה? "למה"...
שלוש עד ארבע: מבין הפכים – גדול-קטן, למעלה-למטה, ממלא בקשות בנות 2 חלקים: "קח את הספר ושים על השולחן".
ארבע עד חמש: מקשיב לסיפור קצר ועונה על שאלות פשוטות, מבין את רוב מה שנאמר בבית או בגן.
הכותבת היא קלינאית תקשורת מוסמכת מנהלת את "הדים" רשת מכונים אודיולוגיים
