הארנונה שוב עולה: "זה יילך לעוד מזרקות"

"על מה ולמה? בשביל זה שכל כמה ימים עובר מישהו עם מטאטא ומנקה לנו את הרחוב". סימה כהן מבאר שבע נדהמה לשמוע שהעירייה שלה מבקשת ממשרד הפנים להעלות את תעריף הארנונה בעוד כמה אחוזים. כהן לא לבד, וגם בתל אביב שמעו שהעירייה בראשות רון חולדאי מבקשת לעדכן את צו הארנונה - כלפי מעלה כמובן - חודשים ספורים אחרי שאושר במליאת מועצת העיר.

• עוד סיפורים בפייסבוק שלנו
  

במשרד הפנים אישרו כי 114 רשויות פנו בבקשה לאישור חריג בארנונה, והן כוללות שינויי סיווג, הפחתות והעלאות חריגות בארנונה. התושבים בערים השונות מתקשים להבין מדוע הרשויות מבקשות לחלוב אותם עוד, בעיקר אחרי שהם מסתכלים בטופסי התשלום ורואים שחלקם משלמים אלפי שקלים בכל חודשיים בעבור ארנונה, אולם לטענתם השירות אינו משתפר בהתאם.  

החיוב של סימה כהן מבאר שבע

כהן בת ה-53 משכונת רמות בבאר שבע מספרת כי היא משלמת כ-1,800 שקל בחודשיים. לדבריה היא מודעת לכך שהכסף שלה אמור לממן את החלשים, אך היא אינה רואה שזה מה שקורה בפועל. "אנחנו משלמים יותר מאשר בסביון ובקיסריה. על מה ההעלאה? על המזרקות שיש לנו כאן? אני לא היחידה שחושבת ככה, אבל כנראה כוחנו כתושבים קטן. עבדתי בשכונה ד' הענייה וראיתי שיש אנשים שאין להם מה לאכול, את זה לא רואים בעירייה? זה ברור שאנחנו משלמים בשביל אלה שלא מסוגלים. כל הזמן המחירים עולים. וזה מכביד עלינו".

גיא בן ה-30, נשוי ואב לתינוקת, אינו מוטרד מתוספת של 30 שקלים לחשבון הארנונה שלו, אולם לתחושתו הכסף לא הולך לכיוון הנכון. "זה לא יהרוג אותנו, אבל זו עוד משקולת קטנה. מה כבר נקבל בחמישה אחוז האלה? זה יילך לעוד תחזוקת מזרקות. זה קצת מעצבן. מרגישים שהעירייה לא עושה את הצעד שלה כדי לעזור לתושבים להתמודד עם יוקר המחיה. אתה מגיע לסופר ושוקל כל שקל, והעירייה מעלה את הארנונה בחמישה אחוזים. 30 שקלים לא יהרגו איש, אבל אפשר היה לוותר על זה". 

שכונת רמות בבאר שבע. חזקים מממנים את החלשים(צילום: הרצל יוסף)

אז מה פשר העלייה בארנונה למגורים בבאר שבע? בעירייה מסבירים כי לא ביקשו להעלות את התעריפים לאזורי התעשייה מלבד אחד בקריית יהודית, במהלך שנועד להשוות את התעריף שלו לשאר האזורים. מנגד, העירייה ביקשה להוריד משמעותית את תעריף הארנונה לעסקים הקטנים במרכזי השכונות - וזו גם הסיבה לעדכון התעריף למגורים. "קיבלנו פניות רבות מבעלי עסקים כי הארנונה כבדה וההכנסות נמוכות יחסית וקשה להתפרנס בעיר בגלל כל הקניונים", מגלה יוסי דלויה, נשיא לשכת התעשייה והמסחר בנגב. "בעלי עסקים קטנים פנו אלינו והתחננו על נפשם. ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', הסכים להעלות את הארנונה רק למגורים ולא לעסקים, וזה אושר כבר בינואר. מצב העסקים בעיר קשה, לאנשים אין שום כדאיות להמשיך להחזיק עסק, אבל אין להם אופציה אחרת. הקניונים ניצחו אותם".

על המצב הקשה של העסקים הקטנים מספר אלברט בן עזרי בן ה-59, בעל עסק למתכת. "המסים גם כך גבוהים, והתחרות בעבודה קשה מאוד באזור הדרום", הוא אומר. "רוב העבודות עוברות למפעלים ואנשי מקצוע במרכז. הארנונה קשה ומכבידה על כולם, נוסף על ההוצאות הגבוהות בשוטף. הארנונה בבאר שבע לא מוצדקת. העירייה צריכה לעזור לעסקים, דווקא באזור הנגב צריך להקל על העסקים הקטנים שקשה להם והם לא מתפתחים. בעל העסק מוצא עצמו עם הוצאות גבוהות מאוד בסוף החודש - יש כאלה שמתמודדים ויש שצוברים חובות ולא מצליחים להתרומם. תמיד נשארים במינוס".

תל אביב: "גם ככה אנחנו נאנקים תחת שכר הדירה"

בתל אביב-יפו אישרה מועצת העיר לפני כמה חודשים את ייקור הארנונה ב-4.9%, והיא חולקה ל-3.66 אחוז מיידית ועוד "תוספת ריאלית בשיעור של 1.3%", שטרם אושרה על ידי משרד הפנים. "אני חשבתי שזה ממש עושק, מדובר בהעלאה שנייה של הארנונה בשנה אחת, בנוסף לאגרת השמירה שהוטלה על תושבי העיר חודש וחצי קודם לכן", אומרת חברת מועצת העיר ציפי ברנד פרנק מסיעת "שימו לב הורים". "אני חושבת שהתרגיל המלוכלך היה שהתנו את מתן השירותים הבסיסיים לתושבי העיר של חינוך ורווחה באישור העלאת הארנונה לתושבי העיר. יש מספיק רזרבות שאפשר היה להשתמש בהן ולא להעלות את הארנונה. אני שמחה שמשרד הפנים לא מאשר להם בינתיים, מצד שני העירייה חייבת למצוא מקורות תקציביים מתוך התקציב הקיים ולא לקצץ מסיבית בשירותים החברתיים והחינוך".

לארנונה בתל אביב יש גם אגרת ביטחון(צילום: הרצל יוסף)

הפעיל החברתי אורן פסטרנק גר בשכירות ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. לדבריו, מדובר בלא פחות מהתעמרות, "ובמיוחד בתל אביב. זו עיר עם תקציב של ארבעה מיליארד שקלים, וזו חוצפה מדרגה ראשונה, במיוחד שתושבי העיר נאנקים תחת שכר דירה שאינו הגיוני ואינו סביר. במקום להוריד את הארנונה ולעזור לזוגות צעירים ולקשישים מעלים אותה, בהחלטה אנטי-חברתית ומגה בירוקרטית מבלי לשאול את הציבור. כך פוגעים בכיס הקטן והצר של מעמד הביניים".

בתל אביב מעלים, בראשון מורידים

ומה אומרים בעיריית תל אביב-יפו? משם נמסר בתגובה: "לאור ההתייקרויות בעלויות של מוצרים ושירותים, ועל מנת לשמר את השירותים הניתנים על ידי העירייה לתושבי העיר והמבקרים בה, לא הייתה בררה אלא להעלות השנה את תעריף הארנונה. זאת לאחר שיותר מעשור לא בוצעה כל עלייה ריאלית בתעריף. יצוין כי גם לאחר העלייה הריאלית, התעריף למשקי בית בעיר יישאר בין הנמוכים בישראל. ההעלאה שאושרה על ידי מועצת העיר טעונה את אישור שרי הפנים ואוצר".

באשר להעלאת תעריף החניונים הסבירו בעירייה כי "ההעלאה נוגעת לחניונים שאינם בתשלום בלבד ולכן לא תשפיע כלל על עלות החנייה בחניונים בתשלום. על פי הדין, תעריפי הארנונה אינם יכולים להיות נמוכים מכפי שנקבע בתקנות ההסדרים במשק המדינה. מאחר שהחיוב לחניונים, הנקוב בצו הארנונה, היה נמוך מהתעריף המינימלי על פי תקנות ההסדרים במשק המדינה, קבעה המועצה את התעריף החדש בגובה התעריף המינימלי".

בעקבות הבקשה של עיריית תל אביב פנה יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, לשר הפנים גדעון סער ושר האוצר יאיר לפיד במכתב חריף: "נשיאות הארגונים העסקיים מתנגדת בכל תוקף להעלאות חריגות בכלל ולהעלאה חריגה ביחס לחניונים בפרט. מדובר בהעלאת הארנונה למגזר העסקי בהיקף של 16.5 מיליון שקל לשנה. זוהי תוספת משמעותית שעלולה להכביד עוד יותר את נטל המיסוי על העסקים בתל אביב". 

צור מעיד כי ההפחתה משמעותה אובדן הכנסה של שבעה מיליון שקלים בשנה, ועדיין העירייה שבראשותו מצליחה לשמור על איזון. "אנחנו מנסים גם להוריד את הארנונה להיי-טק בעיר, אך לצערי נדחינו על זה בבתי המשפט בגלל עמדת שר הפנים ושר האוצר", אומר ראש העירייה.