מדינה בטיפול: מה הפך אותנו למעצמת פוריות?

לפי נתוני הדו"ח, ב-2011 בוצעו בישראל 38,284 מחזורי טיפול להפריה חוץ גופית, בהשוואה ל-34,538 מחזורי טיפול בשנה הקודמת. הנתון העדכני מצביע על עלייה של 83% סך הכל במספר מחזורי הטיפול משנת 2002, אז בוצעו 20,886 מחזורים.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

עוד על טיפולי פוריות:

• פעם אחת במקום 7: זריקה חדשה לטיפולי פוריות
• תמיד חייבים הורמונים? החידושים בטיפולי פוריות
• מהם אחוזי הצלחה בטיפולי הפוריות? מדריך
  

בישראל פועלות 24 יחידות להפריה חוץ גופית, נתון המקנה לישראל את התואר המכובד "הכי הרבה יחידות הפריה ביחס לגודל האוכלוסייה בעולם".

ואלה שאר הנתונים המעניינים המרכיבים את התמונה המלאה:

1. כמה תינוקות נולדו בזכות ההפריות?

עלייה של כמעט 100% מאז שנת 2000: בשנת 2011 נולדו כ-6,900 תינוקות כתוצאה מהפריה חוץ גופית, בהשוואה ל-3,546 בשנת 2000.

2. מי משלם על הטיפולים?

בעוד שבמדינות אחרות נאלצים המטופלים לשלם מכיסם אלפי דולרים למחזור טיפולים או לרכוש ביטוח בריאות פרטי יקר, בישראל מוצע המימון הממשלתי הנדיב ביותר לטיפולי פוריות. המדינה משתתפת בטיפולי פריון עד גיל 45 לנשים המשתמשות בביציות שלהן. הזכאות ניתנת לנשואות ולרווקות - עד השגת שני ילדים.

טיפולים לילד שלישי ומעלה אינם כלולים בסל הבריאות, אך במרבית הביטוחים המשלימים של קופות החולים ישנם סעיפי השתתפות במימונם ובמימון טיפולים הקשורים בתרומת ביציות.

בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה למעמד האישה בכנסת תחת הכותרת "קידום מודעות של נשים לפוריותן" נאמר כי "ישראל היא בין המדינות שבהן טכנולוגיות הפריון הן מן המפותחות ביותר והסבסוד הממשלתי של השימוש בטכנולוגיות אלה גבוה משמעותית ברמתו יחסית למדינות אחרות. כפועל יוצא מן המגמות האמורות, שיעור טיפולי ההפריה לנפש בישראל הם הגבוהים בעולם".

3. גיל היולדות עולה

קיימת נטייה גוברת של נשים ללדת בגיל מבוגר יותר מאשר בעבר, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואים. ב-1990 היו 2,460 לידות של נשים בגילאי 40 ומעלה (2%) וב-2011 היו 6,877 לידות כאלו (4%).

אם באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת נשים בקבוצת הגיל 24-20 ילדו את המספר הגדול ביותר של ילדים לעומת קבוצות גיל אחרות, הרי שב-1965 נשים בגיל 29-25 ילדו יותר ילדים מאחרות ובשנת 2005 קבוצת הגיל שילדה הכי ילדים הייתה בגילאים 34-30.

גיל הנישואים עולה, וכך גם גיל היולדות(צילום: shutterstock)

4. הקפאת ביציות

לפי החוק במדינת ישראל, נשים בגילאי 41-30 יכולות לבצע הליך רפואי של שאיבת ביציות והקפאתן, גם מסיבות שאינן רפואיות. במקרים כאלה מספר הטיפולים המרבי המאושר הוא עד ארבע שאיבות או השגת 20 ביציות - המוקדם ביניהם.

ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שהסדירו את נושא שאיבת הביציות והקפאתן מסיבות שאינן רפואיות.

5. תרומת ביציות

בשנת 2010, בעקבות מאבק ציבורי ממושך שנמשך כעשור, התקבל בישראל חוק המסדיר את נושא תרומת הביציות. בחוק נקבע כי תורמת תקבל 10,000 שקלים בעבור התרומה, ובשנת 2013 עלה הסכום ל-19,000 שקלים. למרות זאת, עדיין קשה למצוא בארץ נשים המוכנות לעבור את תהליך תרומת הביציות ומספר התורמות קטן מאוד.

בניגוד לתפיסה הרווחת, שלפיה הנשים התורמות עושות זאת רק עבור הכסף, מחקרים שנעשו בתחום מצביעים על כך שהסיבה העיקרית היא רצון לעזור לאחרים. מסקר שנעשה בארצות הברית בקרב תורמות ביצית עולה כי 68% מהנשים עשו זאת מתוך רצון לעזור, 29% ממניעים כלכליים ו-3% כדי לסייע לבת משפחה או חברה. נוסף על כך, 100% מהנשאלות דיווחו כי היו תורמות שוב ו-50% היו מוכנות אפילו לוותר על פיצוי כספי בתמורה.

6. פונדקאות

בשנת 1996 הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שהתירה פונדקאות בחקיקה. מאז ועד היום יותר מ-1,000 זוגות פנו לוועדה מיוחדת של משרד הבריאות המאשרת את תהליך הפונדקאות בארץ, ורובם קיבלו אישור.

מתוך כלל הבקשות, נולדו כ-600 ילדים בתהליך פונדקאות בישראל, מתוכם 78 זוגות תאומים. בשנת 2000 נעשו 20 פניות אל הוועד ונרשמו שש לידות, ואילו בשנת 2011 התקבלו 92 פניות בוועדה ומספר הלידות היה 49.

התהליך בישראל אורך 24-20 חודשים בממוצע, כולל איתור הפונדקאית, אישור הוועדה וההריון עצמו. לאחרונה הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן על כוונתה לשנות את החוק הקיים ולאפשר גם לזוגות חד-מיניים להביא לעולם ילד באמצעות שירותיה של אם פונדקאית בישראל.

הכותב הוא רופא נשים ומומחה לפוריות