פרשת השבוע: סוציאליזם בעבודת הלוויים
מתברר שכבר במקרא שמרו על זכויות העובדים: בתקופת ההכשרה, העובדים הלוויים זכו לשכר ולהטבות מלאים, ואפילו בסידורי העבודה העתיקים התחשבו ברצונות העובדים. יש לנו ממה ללמוד - פרשת שבוע כלכלית
הפיקוח המקראי על תנאי העובדים מתגלה במלוא תפארתו, בפרק העוסק בעבודת הלוויים: כבר בפרשת "במדבר", מפורטים הגילאים המינימלים והמקסימלים שבהם מותר היה לעבוד משרה מלאה בסחיבת ארון הקודש, כמו תקופת החניכה המסודרת, החלוקה הברורה לתפקידים וההתחשבות המירבית ברצונם של העובדים בסידורי המשמרות. פרשת השבוע מלמדת אותנו שכבר מקדמת דנא, במקרא קיימו תעסוקה הוגנת.
עוד במדור פרשת שבוע כלכלית
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
נשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד: (במדבר ד, 3-2).
עניין של פז"ם
הפסוק מגדיר את טווח הגילאים המותר - מגיל שלושים ועד חמישים; וסותר פסוק המופיע בהמשך: "זֹאת אֲשֶׁר לַלֶוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר ח, 24). פירוש "דעת מקרא" מסביר את הפער: "נראה שהגבלת הגיל מלמטה (שלושים) באה רק לעניין שיבוצם של האנשים בעבודה מלאה, אבל כניסתם לעבודה היא 'מבן עשרים וחמש ומעלה' ובמשך חמש השנים למדו והסתגלו לעבודה המלאה".
תפקידים מורכבים מצריכים תקופת חניכה, המאפשרת למידה והסתגלות לתנאי העבודה. התורה מגדירה תקופת חניכה בת חמש שנים לתפקיד בן הלוי ומלמדת אותנו, כי כחלק מבניית התפקיד, נדרשים ארגונים להגדיר את תקופת החניכה הן מבחינת זמן והן מבחינת תוכן.
החניכה מאפשרת למתלמד להבין את התפקיד, מורכבותו והזמן שמצופה ממנו כדי שיבצע אותו כהלכה. החניך נחשב כעובד מן המניין בנושא שכר והטבות. בעולם המודרני, פותחו מנגנונים שונים; חובת החזר ימי עבודה תמורת כל ימי החניכה או ימי חניכה ללא תמורה. התורה מלמדת אותנו להתייחס לתקופת חניכה כחלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה.
סידור עבודה
אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם: וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ: (במדבר ד, 19-18)
זהו בעצם סידור העבודה המקראי הראשון - בני הקהתי מונו על נשיאת כלי המשכן, והייתה להם חלוקת תפקידים ברורה. נשיאת ארון העדות, הייתה כרוכה בסכנת מוות למי שחוזה בארון בטרם כּוּסה.
מדרש רבה מפרש כך: "אמר האלהים למשה: עשה להם תקנה כדי שלא יתכלו מן העולם, אלא יסדרו אותם על עבודתם ועל משאם שלא יריבו זה עם זה" (במדבר רבה ה, א). כאשר יש ריבוי מטלות, ובהן מטלות נחשקות פחות, מוטב ליצור סידור עבודה שימנע חיכוכים מיותרים בין העובדים.
בתפיסה הארגונית של היום, מומלץ לשמוע את העדפותיהם האישיות של העובדים לפני סידור העבודה ולהשתדל לשבצם בעבודה הרצויה להם, וכך לצמצם מצבים של חוסר שביעות רצון. עושה רושם, שגם משה ניסה לבחון את העדפותיהם האישיות של בני לוי, שכן בסוף הפסוק כתוב "וְאֶל מַשָּׂאוֹ" – כל אחד לפי משאת נפשו.
מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
