שכן ערבי יוריד את ערך הדירה?

70% מהחילונים לא מכירים את החברה החרדית ולא מעוניינים להכיר. 66% מהיהודים בארץ מעדיפים שלא להכיר את אורח חיי החברה הערבית בישראל: מעל 50% מהציבור היהודי בישראל חשים פחד או אי נוחות כשעוברים בשכונה חרדית. 61% מאמינים כי ערך דירתם ירד אם ערבי יעבור לגור לידם.

סקר מקיף וייחודי שערכה המכללה האקדמית אחוה, בשיתוף הקרן לידידות לקראת כנס אחוה הראשון לשונות ורב תרבותיות, באמצעות מכון הסקרים רפי סמית, משקף לראשונה את "מדד הניכור" בחברה הישראלית - הכללית, החרדית והערבית.

מן הנתונים עולה כי איננו מכירים ואיננו מעוניינים להכיר טוב יותר את המגזרים השונים בחברה, חשים פחד ואי נוחות כאשר עוברים בשכונה חרדית או ישוב ערבי, ואף מאמינים כי ערך הדירה ירד במידה ומשפחה ערבית תעבור לגור בשכנות. בנוסף - החרדים והערבים אינם רואים בסמלי המדינה כמייצגים אותם. המדד המלא ייחשף רשמית בכנס אחוה לשונות ורב תרבותיות אשר ייערך ביום חמישי הקרוב בהשתתפות שרים ואישי ציבור, בשיתוף הקרן לידידות.

הציבור היהודי בארץ: רוב הערבים הישראלים אינם נאמנים למדינה

43% מהציבור היהודי הכללי בישראל מאמינים כי ערביי ישראל אינם נאמנים למדינה, כאשר מתוכם 64% מהדתיים מאמינים בכך. 38% מהערבים מסכימים לאמרה שהיהודים רואים בהם לא נאמנים למדינה. 90% מהחילונים והדתיים מאמינים כי ההמנון הלאומי מייצג אותם. רק 22% מהחרדים ו- 24% מהערבים מסכימים בעניין. 16% מהחרדים לוקחים חלק פעיל בחגיגות יום העצמאות, ורק 33% מהם מגדירים עצמם כציונים.

יורידו את ערך הדירה?(צילום: אתר פאנט)

37% מהערבים מזדהים יותר עם דגל מדינת ישראל מאשר דגל מדינת פלשתין. לעומת זאת, 41% מהם מאמינים כי הם חיים תחת כיבוש. למרות זאת, 89% מהערבים מאמינים שיש סיכוי לדו קיום מוצלח בין יהודים לערבים בישראל.

לא מכירים את המגזרים השונים בחברה ולא מעוניינים להכיר

על פי תוצאות הסקר, כמחצית מהציבור בישראל (חילונים ודתיים) טוען כי אינו מכיר את אורח חיי החברה החרדית בארץ. רק 34% מהציבור היהודי טוען כי מכירים את אורח חיי החברה הערבית. ל- 38% מהציבור בישראל (חילונים ודתיים) ישנם חברים חרדים. ל- 27% מהציבור היהודי בישראל יש חברים ערבים. לעומת זאת, הערבים טוענים כי ל- 69% מהם יש חברים יהודים.

כשנשאלו האם מעוניינים להכיר טוב יותר את אורח חיי המגזרים השונות בישראל ולשנות את המצב- 69% מהציבור טען כי אינו מעוניין להכיר טוב יותר את החברה החרדית, וכמעט בהתאמה - 70% מהחרדים ציינו כי אינם מעוניינים להכיר את החילונים טוב יותר.

לא מעוניינים להכיר את החרדים(צילום: גיל יוחנן)

למעלה מ-70% מהציבור היהודי חושש לעבור בישוב או כפר ערבי. 52% חשים זאת גם כלפי ישוב חרדי. ל-52% מהציבור (חילונים ודתיים) יש תחושות שליליות כמו אי נוחות, פחד מאלימות מילולית או פיזית וזרות כאשר עוברים בשכונה חרדית.

את אותן תחושות שליליות חשים 73% מהציבור היהודי כאשר עוברים בישוב או כפר ערבי. 26% מהיהודים ציינו כי חשים רגועים או סקרנים כאשר עוברים בשכונה חרדית ורק 17% מהם ציינו כי חשים כך כשעוברים ביישוב ערבי.

41% מהציבור היהודי חוששים לבוא לישוב ערבי לקניות, מתוכם 63% מהדתיים חשים תחושות אלו. לעומתם, ערבים אינם קולטים את הפחד מצד היהודים - רק 18% מהם ציינו כי יהודים מפחדים להגיע ולקנות אצלם. על פי תוצאות הסקר, 75% מהחרדים מאמינים כי החברה החילונית מנסה לכפות עליהם אורח חיים דומה לשלהם. לעומת זאת, 61% מהחילונים והדתיים טוענים שהדבר כלל אינו נכון.

חרדים: מקבלים חילונים כשכנים אך לא כחלק מהמשפחה

81% מהחרדים מסכימים שמשפחה חילונית תגור בסמוך להם. לעומת זאת, 81% מהם היו מתנגדים אם אחד מילדיהם היה מתחתן עם חילוני: 56% היו מתנגדים באופן פעיל, ו25% היו מתנגדים אך משלימים עם המצב.

61% מהציבור היהודי בישראל מאמין שערך דירתו ירד במידה וערבים יעברו לגור בשכנות. לעומת זאת, הערבים מאמינים כי במידה ומשפחה יהודית תעבור לגור בסמיכות, לא יחל שינוי בערך הדירה ( 74% ). 19% מהם מאמינים כי ערך הדירה יעלה. 74% מהחילונים מסכימים שילדיהם ילמדו בכיתה מעורבת של יהודים וערבים. רק 29% מהדתיים מסכימים לכך.

פרופ' עליאן אלקרינאוי, נשיא המכללה האקדמית אחוה: "מדד הניכור מציג באופן הברור ביותר את 'תרבות הפחד' המאפיינת את התנהלותה של החברה הישראלית. חומרי התבערה השומרים על אש הפחד הם הסטריאוטיפים והדעות הקדומות שמקורם בחוסר היכרות המעצימים את החסמים הפסיכולוגים ומלבים את תרבות בה אנו חיים. השינוי חייב להיות הן ברמה המוסדית והן ברמה התודעתית ולהשתקף בשיח הציבורי. אני תקווה כי תוצאות המדד בשנים הבאות יציגו וישקפו מציאות משופרת".

נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין:" השסעים העמוקים בחברה הישראלית נובעים מאווירה ציבורית המאפשרת ואף מלבה שיח של דה לגיטימציה בין קבוצות שונות. כל עוד יש סובלנות בציבור לסגנון ההתבטאות התוקפני שרבים ממנהיגינו ואנשי ציבור בישראל מאמצים לעצמם, הקבוצות השונות בישראל ימשיכו להתכנס בתוך עצמן ונמשיך להיות חברה בה כל דאלים גבר. כדי לייצר חברה חזקה ושוויונית יותר בישראל עלינו לזכור שכולנו נבראנו בצלם אלוקים ולדאוג לקיומו של דיאלוג מתמשך ואמפתי עם זולתנו".

• כנס אחווה לשונות ורב תרבותיות, בשיתוף הקרן לידידות, ייערך ביום חמישי הקרוב 22.5 בהשתתפות שרים, אישי ציבור ואקדמיה.
• לאתר הרשמי לחצו כאן .
  

• בשיתוף מכללת אחווה והקרן לידידות