"מי צריך סינים? יש בארץ מספיק עובדים"

מצוקת כוח אדם מקומי? לא אצל כולם. בזמן שהממשלה אמורה לאשר היום (א') הבאת אלפי פועלים זרים לישראל לענף הבנייה - בחברת הבנייה שתית מקפידים להעסיק כבר מספר שנים רק עובדים ישראלים. ככל שעובר הזמן, הופך הבעלים, שלום שטרית, לאדוק יותר בהחלטתו: כעת גם כל הספקים שעובדים עם החברה הם כאלו המעסיקים עובדים ישראלים.

• היכן יש שניים סינים עם שכר גדול? בבניין
• ישראל מנסה לקדם הבאת פועלי בניין מסין
• "פועל בניין סיני מרוויח בחודש יותר מ-20 אלף"
  

"אפילו המברג שלנו תוצרת הארץ", אומר שטרית בראיון ל-ynet. "בעבר היו לנו פועלים מסין ומכל מיני מקומות, אך טעיתי. עם הסינים - אתה לא מבין מה הם רוצים ובאתר הבנייה יש צעקות. עם הפלסטינים - יום באים יום לא באים. פשוט קטסטרופה. אצלי, עובדים נכנסים לעבודה שהיא קריירה ואנחנו איתם שנים".

16 אלף שקל בחודש

שיטת העבודה של שתית כוללת העסקה של פועלים ישראלים ערבים, בעיקר מכפרים בצפון, שאיתם היא יוצרת מערכת יחסים ארוכת טווח. כך למשל, היימן אבו רומי (41, נשוי ללא ילדים) מטמרה. "אני כבר יותר מ-10 שנים בחברה", הוא מספר, "התחלתי כפועל והתקדמתי טוב מאוד. אני עושה עכשיו עבודות של אחזקה באתרים ומקבל סחורה".

אבו רומי סירב למסור את גובה משכורתו ("זה דבר פרטי"), אך הוסיף כי הוא מאוד מרוצה מהשכר. הוא ציין כי בין היהודים לערבים שוררים יחסי עבודה מעולים - "אבל יש בעיה עם הפועלים, הם יותר מפונקים", הוא אומר. "אני התחלתי לעבוד בגיל 14, לפני יותר מ-25 שנה. היום העובדים בגילאי 20 עצלנים ורוצים לעבוד במזגן".

ג'אלל נג'ר (36, נשוי + 2) מדבוריה עובד בחברה כמנהל אזור הצפון. לדבריו, הוא מרוויח 16 אלף שקל בכל חודש, מה שנחשב לשכר מקובל בתפקידו. "התחלתי לפני 10 שנים בתור מנהל עבודה והתקדמתי", הוא אומר, "התחלתי לעבוד בחברה כשהייתה קטנה והיום אנחנו 180 עובדים. צמחתי עם החברה ואני מרגיש שזה משהו שלי. זה לא משהו שאפשר למצוא בכל מקום".

עובדי חברת שתית. רק ישראלים(באדיבות חברת שתית)

נג'ר מכיר היטב את התחום ונמצא בקשר שוטף עם כל קבלני המשנה, שדרכם מגיעים הפועלים הפשוטים, המכונים "הידיים הרטובות" של הענף. "רוב העבודות השחורות בבנייה מבוצעות על ידי ערבים, בעוד שבתחומי האלומיניום, המיזוג והגבס יש יהודים", הוא מסביר, "כל קבלני המשנה הם ישראלים ואני מכיר את מרביתם באופן אישי".

הסינים עובדים סביב השעון

אז כמה מרוויחים הפועלים בבניין? לפי נג'ר, השכר המשולם לפועל על ידי קבלן המשנה הוא לפי תעריף יומי וקשור למיומנותו. רצף מרוויח 400-500 שקל ליום עבודה, שמסתיים בסביבות השעה 15:30; פועל פשוט מרוויח 200-250 שקל ליום; ובנאים מקצועיים מרוויחים 300-400 שקל ליום.

לטענתו, הטענה לפיה הסינים מרוויחים יותר, נובעת מהעובדה שהם עובדים כמעט סביב השעון. "הסינים דופקים שעות עד 19:00 ואחר כך הולכים לעשות עוד עבודות", הוא טוען, "בכל מקרה, אני לא מבין מה רוצים מהסינים, הם בעיקר רצפים. את כל עבודות השלד עושים ערבים, בעיקר מוואדי עארה, שנחשבים למעולים בתחום. נכון שהישראלים מפונקים, אבל לדעתי לא צריך בכלל סינים. יש הרבה רצפים ערבים בצפון ואיתנו נבנו אמון והיכרות של שנים".

הגאווה הישראלית לא נעצרת בכוח האדם. "כל הספקים שלנו מייצרים בישראל, כך שלמעשה כל בית שנבנה על ידנו, הוא ישראלי בכל נקודה שלו", מוסיף נג'ר. "מי שיגיד או חושב שזה עולה לי יותר כסף - טועה. אולי אנחנו מרווחים פחות, כי לפעמים זה יותר יקר, אבל אנחנו לא חשופים לסיכונים ובעיות. חברות בנייה יזמיות בישראל הפסידו בשנה האחרונה מיליוני שקלים, אנחנו סיימנו ברווח של מיליונים".

עובדים של חברת שתית. החברה רק הרוויחה(באדיבות חברת שתית)

הקולגות מפרגנים, אבל לא תמיד מסכימים

לישראל צפויים להגיע בקרוב כ-22 אלף פועלים זרים. היום, כאמור, אמורה לאשר הממשלה את כניסתם לישראל של 5,000 פועלים פלסטינים ועוד כ-2,000 פועלים משתי מדינות באירופה. בקיץ הקרוב עתידה להגיע אישיות בכירה מסין, איתה ישראל מתכוונת לחתום על הבאת 15 אלף פועלים משם.

יו"ר מרכז הבנייה, ערן רולס, מברך על הפרויקט של שתית, אך סבור שהסתמכות הענף על ישראלים בלבד היא כמעט בלתי אפשרית. "חברה שדואגת לפריפריה במאמץ שכל העובדים יהיו ישראלים ראויה לציון, אך הסתמכות על עבודה ישראלית לחלוטין בבניין היא בעייתית. הערבים ישראלי בגילאי 20-30 הפכו קרובים יותר במנטליות לישראלים - הם אקדמאים וסטודנטים שנכנסו להוויה הישראלית בצורה מלאה". בכל אופן, אומר רולס, "אני נגד הבאת עובדים סינים לבניין ובעד הבאת עובדים פלסטינים".

נסים בובליל, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, שמובילה מאבק עיקש מול משרדי הממשלה לאשר מיידית הבאת 35 אלף פועלים סינים, מוסיף כי "מדובר במקרה בודד שלא יכול להשליך על הענף כולו. אנו מעודדים עבודת ישראלים בענף ועושים הכל כדי שיותר ישראלים יכנסו לענף, אך בפועל אין מספיק עובדים. הדברים נראים שונה בראייה של חברה פרטית ובראייה של הענף כולו".

לדבריו, "המשימות כעת מאוד גדולות. יש צורך בבנייה למגורים של 50 אלף יחידות, הרחבה עצומה של תשתיות שתופסות תאוצה וכן בנייה מוסדית, משרדים ותעשייה. אי אפשר להחזיק את כל הפרויקטים האלו רק עם כוח אדם ישראלי - אנו צריכים כוח אדם זר לתקופה של 5-6 שנים. המחסור רק הולך וגדל".

עוד אומר בובליל כי "יש מספר חברות שקיבלו החלטה אסטרטגית להעסיק רק ישראלים, אך הן עושות מאמצים גדולים מאוד. בהתאחדות הולכים לבצע הכשרה מסיבית של עובדים ישראלים כי בסופו של יום, הענף חייב להישען על עובדים ישראלים והגיוס מוגבל לכמה מאות בשנה. עד היום עשינו זאת מתקציבים של קבלנים, ובימים אלה מנוסח הסכם עם משרדי האוצר והכלכלה להגדיל את ההשתלמויות".